12307 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פיצוי עקב מלחמה/פעולות איבה – דע את זכויותיך?
מאת: רועי אסור, עו"ד   שמור מאמר למועדפים

פיצוי עקב מלחמה/פעולות איבה – דע את זכויותיך?
עו"ד רועי אסור ועו"ד יניב אסתרין – אסור-אסתרין, משרד עורכי דין
שד' לכיש 5, קריית גת. טל. 08-6526525 פקס. 08-6526524
מייל: [email protected] אתר: www.ae-lawyer.co.il

מאז קום מדינת ישראל חיים אזרחי המדינה, רובם ככולם, באופן רציף תחת איום מתמיד מצד אויבנו המנסים בכל כוחם לכלותינו.
בשל מצב זה, פעמים רבות עקב פעולות מלחמתיות ו/או פעולות איבה, נגרם לאזרחים נזק לרכוש ולעיתים לצערנו אף נגרם נזק לגוף ולנפש.
כולנו מכירים אדם כזה או אחר שנפגע עקב המצב הביטחוני, ולכן חשוב שכולנו נדע מהן זכויותינו כאזרחים.

בשנת 1961 הכירה מדינת ישראל בעובדה כי בעקבות המצב הביטחוני הרגיש הקיים בה, יש צורך בהקמת גוף אשר ירכז סביבו את כל הטיפול באלה אשר רכושם עקב מלחמה ו/או פעולות טרור, ולכן חוקקה המדינה את חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, אשר מטרת חקיקתו הייתה לנסות ולהחזיר לקדמותו, עד כמה שניתן, את מצב הנפגע עקב פעולות המלחמה. יש לזכור, שבעיקרו בעבר חוק זה נועד לגבות מס רכוש מכלל האזרחים בגין אחזקת קרקע פנויה ורכוש. מס הרכוש בוטל מהותית והוחלף בשעתו במס מכירה (שאף הוא צומצם) אולם הפרק הדן בפיצויים בגין נזקי מלחמה נותר על כנו. למעשה, בהתאם לחוק זה "ערבים" אזרחי המדינה זה לזה, כלומר, כל אזרח במדינה משלם מס למדינה וכאשר נגרמת פגיעה עקב מלחמה או פעולות איבה משלמת המדינה לנפגעים פיצוי במטרה להחזיר את מצב הנפגעים לקדמותו.

למרבה הצער, מאז שנחקק החוק בשנות ה-60 כאמור, לא מצאה המדינה על כל ממשלותיה כדי לשנות את החוק ולהתאים אותו למציאות בה אנו חיים כיום, ובחרה לקבוע תקנות ו"הוראות שעה" אשר משתנות מעת לעת וממבצע למבצע.
העובדה כי החוק והתקנות, לרוב אינם מתואמים עם המצב הביטחוני, מרבים את המקרים בהם נתקל האזרח במכשולים בירוקרטים מצד המדינה ונותר לעיתים תכופות מול שוקת שבורה.

פעמים רבות קמים אזרחי ישראל למציאות בה הממשלה החליטה על יציאה למבצע צבאי כזה או אחר, אך לא מעדכנת בהתאם את התקנות ו/או את הוראות השעה בהתאם למצב הביטחוני, כך נתקל האזרח בחוסר וודאות לגבי זכויותיו באם יפגע בעקבות המצב הביטחוני. במאמר קצר זה ננסה להציג בפניכם מהם זכויותיכם כאזרחים אשר נפגעו בצורה כזו או אחרת עקב פעולות איבה או המצב הביטחוני.

כשאנו דנים בסוגי הפגיעות האפשריות בעת מלחמה ניתן לחלק את הפגיעות לשתי קטגוריות עיקריות, נזק לרכושנו, אשר נבחן על פי חוק מס רכוש, ונזק לגופנו, אשר נבחן עפ"י חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כל קטגוריה מאלה ניתן לחלק לתתי קטגוריות, נזק ישיר (לדוגמא: פגיעה ישירה מרקטה ברכוש או בגוף) ונזק עקיף (לדוגמא: רכוש- עקב המצב הביטחוני נגרם לי הפסד הכנסה בעסק שאני מנהל, ובגוף- האדם לא נפגע ישירות מהרקטה, אבל שהה בניין ליד ולקה בחרדה עקב הנפילה).

נזק לרכושנו:
כאשר נגרם נזק לרכוש, יש צורך במילוי טפסים מתאימים להגשת תביעה לקבלת פיצוי מהמדינה, ועל תביעה זו על המדינה ליתן החלטה תוך 6 חודשים.

פגיעה בבית:
כאשר נגרם נזק ישיר לרכוש לרוב מדובר במקרים ה"פשוטים" יותר, מדוע "פשוטים"?, מאחר וניתן בקלות יותר לזהות את הנזק ולקבוע, כי נגרם עקב פגיעה ישירה, ואף קל יותר להעריך אותו על ידי איש מקצוע. בדרך כלל, לאחר פגיעה ישירה של רקטה בבית לדוגמא, בסמוך לאחר הפגיעה ומשנוצר נזק נשלח למקום האירוע נציג מטעם מס רכוש, לרוב מדובר בשמאי או מהנדס או גם וגם, כאשר אנשי מקצוע אלה עורכים דוחות מתאימים למטרת קביעת הפיצוי הכספי על מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע על פי בחירת הנפגע.
במקרה ונגרם נזק לחפצים בבית, אזי הפיצוי נקבע לפי "מחירון" קבוע מראש של המדינה וגודל המשפחה, ושימו לב- בכל מקרה אין זכאות לפיצוי בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.
ויודגש, כי באפשרות האזרח "להגדיל" את תקרת הפיצוי הקבועה באותו "מחירון" וזאת על ידי הרחבת ה"ביטוח" בפני נזקי מלחמה.
בעלי כלי רכב שניזוקו בפעולת איבה יפנו לעובדי מחלקת הפיצויים במקום, לצורך אומדן הנזק ויופנו מידית לתיקון הנזק בכל מוסך שייבחרו ובתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו .

פגיעה בעסק:

על פי חוק על הנפגע להוכיח, כי הנזק שנגרם לו נתאווה ככולו עקב פעולת איבה, ולכן מוצע כי כל בעל עסק המצוי באזור מועד לפעולות איבה, להכין עצמו באמצעות בדיקה עצמית ואנשי מקצוע מטעמו כדי שככל ולא תוכר תביעתו לקבלת פיצוי יוכל להוכיח את הקשר הסיבתי בין פעולת איבה לנזקיו. מומלץ להצטייד באישור משטרה, דו"ח חוקר שריפות (ככל וארעה שריפה) שיקבע מהו גורם השריפה, דו"ח שמאי, דו"ח מהנדס וכיו"ב.
על פי חוק יהא כיסוי נזקים של ציוד עסקי בהתאם לשווי השוק של הציוד לפני שנפגע, על מי שטוען כי ציוד עסקי שלו נפגע להוכיח כי הוא הבעלים של הציוד שנפגע, לכן מומלץ לשמור קבלות או כל מסמך אחר שניתן להוכיח באמצעותו בעלות.
לגבי מלאי עסקי, בעל העסק שנפגע זכאי לקבלת פיצוי בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ) וזאת לאחר שהמציא הוכחות לכך שהמלאי בבעלותו.
על מנת לקבל פיצוי על הנפגע להמציא במסגרת תביעתו רשימת מלאי או ציוד שנפגע, דוחות כספיים או מסמכים המעידים על בעלות (חשבוניות רכישה, דוחות רואי חשבון וכיו"ב) ואת כל החומר יש להעביר לידי איש המקצוע שנשלח לבדוק את הנזק. לטופס התביעה יש לצרף אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור.
חשוב לציין, כי חל איסור לפנות ממקום האירוע כל חפץ שנמצא בבית העסק ללא תיאום מוקדם עם השמאי מטעם קרן הפיצויים ברשות המיסים, שאחרת אתם עלולים להיתקל בבעיה בה לא תוכר זכאותכם לפיצוי בגין חפץ זה.
בכל מקרה יצוין כי אין זכאות לפיצוי בגין אובדן (או גניבה) של כסף מזומן והמחאות שנפגעו באירוע.

ומה בנוגע לניזוק עקיף – עובד/ מעביד/ עצמאי/ בעל עסק, שלא עבד או עסקו נסגר במהלך התקופה?-

לענייננו, החוק קובע בנוסף כי נזק עקיף הינו, הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מכיוון שאין אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה או עקב פעולות איבה. היינו, עסקים המצויים באותה רשימה של אזורים הזכאים לפיצוי עקב ירידה בהיקף המכירות שלהם שנגרמה כתוצאה ממצב המלחמה שנגרם באזור. בתקנות ניתן למצוא את רשימת האזורים הזכאים.

מאחר וטרם הוסדרה הוראת שעה בעניין מבצע "עמוד ענן" מיום 14.11.2012 נביא את הוראת השעה האחרונה שהוסדרה בחיקוק מחודש מרץ האחרון אשר סביר להניח, כי תובא בשינויים החיוביים גם לאחר מבצע זה.

על פי החלטת הממשלה ולאחר אישור של ועדת הכספים של הכנסת מיום 14.6.2012 (טרם מבצע "עמוד ענן") הותקנה הוראת השעה המגדירה אזור זכאי ככזה השוכן בין 7 ו- 40 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה ("האזור הקובע"). מטרת הוראת השעה היא לקבוע את אופן הפיצוי בגין נזק עקיף שנוצר בתאריכים 15.3.2012-11.3.2012 וזאת בשל המצב הביטחוני באזור אשר הוכרז כ- "מצב מיוחד בעורף". כך נכללת בין היתר גם העיר קריית גת בגדר האזור הקובע (כמובן גם המושבים והיישובים באזור).

על פי התקנות רשאי כל ניזוק אשר מקום עסקו נמצא באזור הקובע, להגיש תביעה בגין נזק עקיף וזאת תוך בחירה באחד מתוך שלושה מסלולים: מסלול שכר עבודה, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות שוטפות. תנאי להגשת התביעה בכל אחד מהמסלולים הוא, כי המעביד קיים את חובת תשלום שכר העבודה לעובדיו.

מסלול השכר - מעביד אשר שילם שכר עבודה לעובדיו על אף שנעדרו, יפוצה בשיעור אשר ייקבע בתקנות משכר הבסיס אשר שולם לעובדים.
מסלול המחזורים – חישוב הנזק במסלול זה מחושב לפי מחזורי העסקאות בהקבלה לשנה הקודמת, תוך שנקבע "מקדם האטה" (אשר תפקידו לתת ביטוי לעובדה כי כל השוק שרוי במיתון) ובניכוי הוצאות נחסכות (כמו למשל, חסכון בחשמל בחברה אשר מפעילה את המכונות שלה במשך 24 שעות ולא עשתה כן בשל המצב הביטחוני).
מסלול הוצאות שוטפות - במסלול זה מביאים בחשבון את העובדה שבעת הלחימה היו למעביד הוצאות שוטפות קבועות בשיעור גבוה ואילו מחזור עסקאות נמוך, וזאת, כתוצאה מהמצב הביטחוני.

מספר דברים שחייבים לדעת בטרם הגשת התביעה:
א. ניזוק אשר יגיש תביעה באחד המסלולים, לא יתאפשר לו לחזור בו ולכן מומלץ להתייעץ בטרם בחירת מסלול לצורך בחירת המסלול הכדאי ביותר.
ב. המועד האחרון להגשת התביעות, הינו בתום שלושה חודשים מיום פרסום התקנות.
ג. קיימים עסקים אשר חייבים לפעול בהתאם למסלול מסוים ואחרים בהתאם למסלול אחר.
ד. קיימים עסקים שאינם רשאים לתבוע פיצוי.
ה. תקרת הפיצוי בגין הנזק העקיף בכל שלושת המסלולים אשר לעיל, לא תעלה על הסך הקבוע בתקנות (בעבר מדובר היה בסך של 2.5 מיליון ₪).

נזק גוף:

כאמור, נפגעי גוף בפעולות איבה ובני משפחותיהם, זכאים על פי החוק, לפיצויים ותגמולים כספיים והטבות שונות, המיועדים לסייע להם בתהליך החלמתם. הגוף האחראי על אלה הינו המוסד לביטוח הלאומי המעניק תגמולים חודשיים, עזרה בשיקום מענקים שנתיים ומענקים חד פעמיים. יודגש כי על מנת שתהיה מוכר כנפגע פעולות איבה, יש צורך בהוכחת קשר סיבתי ברור לאירוע ולכן מומלץ לפנות במהירות האפשרית לגופים האחראיים על הנושא במקום מגוריך.
ומה בנוגע לנפגעי המעגל השני – "נפגעי חרדה"?-

בהגדרה של נפגע חרדה נמצא כל מי שסובל מתסמונת פוסט טראומה הכוללת, בין היתר, סיוטים בלילות, "פלאשבקים" של המראות הקשים, התקפי חרדה, דיכאון ועוד. במקרים של פגיעות חרדה יתכן מצב בו הסימנים מתגלים רק בשלב מאוחר, ולכן נפגעי חרדה יכולים להגיש תביעה לקבלת פיצויים גם אם עבר זמן רב מיום הפגיעה. נפגעי חרדה בעקבות המצב הביטחוני זכאים לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי כיסוי רפואי מלא הכולל עזרה נפשית ואף טיפולים מתחום הרפואה המשלימה והפיזיותרפיה.

על פניו נשמע פשוט, לא? – אך התשובה הינה בשלילה. הגדרתו של נפגע פעולת איבה הינה בזה הלשון: פגיעת איבה היא פגיעה ישירה מפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה או בהקשר אליה (פגיעה בנסיבות שהיה בהן חשש סביר שתבוצע פעולת איבה, או פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או למניעת פעולה כזאת), או פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי או שנעשה על ידי ארגון טרוריסטי. קרי, דרוש להוכיח קשר סיבתי בין פעולת האיבה ובין הנזק. לעיתים תכופות הביטוח הלאומי או משרד הביטחון דוחים תביעות רק בגין היעדר הוכחת הקשר הסיבתי האמור.
עזרה בשיקום- מחלקת שיקום של המוסד לביטוח הלאומי מטפלת בהחזר הוצאות לבני המשפחה של נפגעי פעולות איבה. הסיוע ניתן לבני משפחה מדרגה ראשונה (בן/ת זוג, הורה, ילד, אח/ות). גובה הסיוע נקבע בהתאם לחומרת הפגיעה והמצב המשפחתי.
הביטוח הלאומי מחזיר הוצאות לבני המשפחה בתחומים הבאים: אובדן הכנסה בזמן ועקב האשפוז, הוצאות מחיה (כלכלה) בעת השהייה בבית החולים לבני משפחה המתגוררים רחוק מבית החולים – הוצאות לינה ונסיעות, שיחות בטלפון הנייד, שכירת טלוויזיה, חניה, מתן מענה למצבים מיוחדים
באפשרות הנפגע לקבל תגמול בתקופת היותו מטופל רפואית, וזאת על ידי הגשת תביעה ב"טופס הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי". לתביעה זו יש לצרף מסמכים המעידים על קבלת טיפול רפואי או נפשי בעקבות הפגיעה אישור משטרה (אם נפגע בשטח ישראל) או אישור צה"ל (אם נפגע בשטחי איו"ש), תעודות רפואיות על אי כושר לעבוד, שכיר יצרף תלושי שכר בשלושת החודשים שלפני הפגיעה ועצמאי יצרף שומות ממס הכנסה לגבי השנה בשוטפת והשנה שקדמה לפגיעתו.
שימו לב- יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח הלאומי תוך שנה מיום הפגיעה, אחרת תביעתכם עלולה להידחות.
הנפגע זכאי לקבל גם טיפול רפואי הכולל אשפוז וטיפול בפגיעה שנגרמה עקב אירוע איבה, טיפולים אלה כוללים בין היתר טיפולי שיניים, תרופות, מכשירי עזר רפואיים, החלמה ושיקום. את הטיפולים ניתן לקבל בבתי חולים ממשלתיים ובקופות החולים, על סמך אישור המוסד לביטוח הלאומי שהפגיעה הוכרה כפגיעת איבה ועל סמך התחייבות כספית מן המוסד. הנפגע גם זכאי לקבל עזרה ראשונה ממגן דוד אדום ומכל רופא או מוסד רפואי באזור האירוע. שימו לב- המוסד לביטוח לאומי אינו מחזיר הוצאות על טיפול רפואי פרטי.
בעלי דרגות נכות של 10% עד 19% (למי שנפגע לפני 1.1.1996) ובעלי דרגות נכות של 20%-49% שיש להם קשיי תפקוד הנובעים מנכותם המוכרת, בעלי דרגת נכות של 50% ויותר או נכה שסובל מפגיעת ראש או נפש בעל דרגת נכות של 20% ויותר, יהיו זכאים למימון טיפול נפשי על ידי פסיכולוג, וזאת כאשר להערכת עובד השיקום הטיפול עשוי לשפר את מצבם הרגשי והתפקודי ולתרום להצלחת התכנית השיקומית.
נפגעי פעולות איבה רשאים להגיש תביעה לקבלת תגמולים על גבי טופס בקשה לקביעת דרגת נכות ותשלום תגמול נכות והיא מותנית באישור הרשות המאשרת במשרד הביטחון. את התביעה יש להגיש תוך שנה מיום הפגיעה שאחרת עלולה להיפגע זכותם לקבלת התגמולים. ככל ונדחתה תביעתכם, זכותכם להגיש בתוך חודשיים ערר בכתב לוועדת העררים.
לתגמולי נכות זכאים נכים שנפגעו מפעולת איבה, וועדה רפואית קבעה להם דרגת נכות זמנית או קבועה בשיעור של 10% ומעלה (דרגת נכות פחותה מ- 10% אינה מזכה בתגמול). התגמולים משולמים בדרך של מענק חד פעמי או בדרך של תגמול חודשי.

לסיכום:

לעיתים הבירוקרטיה הכרוכה בתביעת הפיצויים קשה מנשוא, וזאת בנוסף לסבל הכרוך בפגיעה עצמה על כן מומלץ לפנות במקרים אלה לקבלת ייעוץ משפטי אשר יכוון במילוי הטפסים השונים שיש להגיש לכל אחד מהמוסדות המוזכרים לעיל.

יתר על כן, במצב של נכות, לא תמיד קביעת הביטוח הלאומי על ידי הוועדה הרפואית היא כזו אשר "קולעת" למצבו הרפואי של הנפגע, ובמצבים כאלה נתונה בידי הנפגע הרשות לערער על חוות דעת הרופא בפני הוועדה הרפואית לעררים , לשם כך ייעוץ משפטי יביא למיצוי מלוא הזכויות של הנפגעים.

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות:
אסור-אסתרין, משרד עורכי דין
כתובת: שד' לכיש 5, קריית גת
טל': 08-6526525 , פקס: 08-6526524
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]
או באתר:
www.ae-lawyer.co.il