12307 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הסכם סודיות
מאת: רהב אהרוני, עו"ד   שמור מאמר למועדפים

הסכם סודיות הוא חוזה הנכרת בין צד המחזיק בידיו מידע סודי או מסחרי ובין צד שני העתיד להיחשף לאותו מידע. במסגרת ההסכם קובעים הצדדים איזה שימוש יוכל ואיזה שימוש לא יוכל לעשות במידע מקבל המידע לאחר שיגיע לידיו. באופן זה יכול מוסר המידע להגן על סודותיו המסחריים ולתבוע את הצד השני במקרה של הפרת ההסכם.

הסכם סודיות בין עובד ומעביד

הדוגמא השכיחה ביותר לשימוש בהסכמי סודיות היא בין מעסיקים ועובדים. מעסיק המבקש למנוע מעובדיו למסור מידע סודי ומסחרי המגיע לידיהם במסגרת עבודתם למתחריו ו/או לעשות שימוש במידע מעין זה על-מנת להתחרות בו בעצמם, יחתים את עובדיו בטרם כניסתם לעבודה על הסכם סודיות. פעמים רבות ההסכם מחיל איסור על העובדים לעשות שימוש בידע שצברו במסגרת עבודתם גם לאחר סיום העסקתם אצל אותו מעסיק. הדבר נחוץ כדי למנוע מצב בו יוכל עובד להתפטר ומיד לאחר תקופה קצרה להתחרות במעסיקו תוך שימוש בידע המקצועי-מסחרי (והסודי) אליו נחשף. מאידך, לעיתים הגבלתם של עובדים מלעסוק בתחום התמחותם פוגעת בצורה בלתי-מוצדקת בזכותם החוקתית לחופש העיסוק. לעיתים הגבלות הסכם הסודיות הינן רחבות מדי. לדוגמא, איסור על פי הסכם סודיות על מתכנת המתמחה בתחום אבטחת המידע לעשות שימוש לאחר פיטוריו בטכניקות, במיומנויות ובידע שצבר בכל חברת אבטחת מידע אחרת במשך עשר שנים, יפגע קשות ביכולתו ובזכותו להתפרנס ולעבוד בתחום עיסוקו. מקרים מעין אלו מגיעים לא אחת לפתחו של בית המשפט. באופן כללי בתי המשפט בישראל עושים אבחנה בין תניות נקודתיות בהסכם האוסרות על שימוש ספציפי בסודות- שהנן לגיטימיות, ובין תניות החוסמות בפני העובד את כל תחום העבודה (לא לעבוד אצל מתחרים, לא לעסוק בעיסוק דומה וכיו"ב)- שהן אסורות ופסולות. כמו-כן, התניות הנקבעות בהסכם צריכות להיות סבירות בהיקפן (מבחינת הטריטוריה בה הן אוסרות לפעול- רק במדינה ספציפית/בכלל בכל העולם וכדומה, מבחינת משך הזמן שלהן, מבחינת היקף האיסורים והמגבלות וכו'). מאידך, יש לציין כי לעיתים קובע בית-המשפט כי מאחר והעובד הנדון בפניו חייב לפעול בהגינות ובתום לב כלפי מעסיקו חלה עליו חובת סודיות- וניתן לתבוע אותו בשל הפרתה- אף על פי שהדבר לא נקבע במפורש בהסכם סודיות בין הצדדים.

הסכם סודיות במסגרת שיתוף פעולה עסקי

קבוצת מקרים נוספת בה מקובל לחתום על הסכם סודיות היא בעת כניסתן של חברות לשיתוף-פעולה עסקי וכן במסגרת תהליך גיוס השקעות על ידי חברות סטארט-אפ ויזמים. כאשר יזם שפיתח רעיון מסוים בעל פוטנציאל לשיווק מסחרי (תוכנה חדשנית, פטנט, פיתוח רפואי, שיטת פעולה וכן הלאה) מבקש לצרף שותפים ומשקיעים לפעילותו, הוא מוכרח לחשוף מידע אודות אותו רעיון על-מנת למשוך אותם ולהשיג את הסכמתם. יחד עם זאת, החשש הוא שאותם משקיעים פוטנציאליים לא יכנסו לשיתוף הפעולה בסופו של דבר ויעשו שימוש בסודות אליהם נחשפו במסגרת התהליך בכדי להתחרות באותו יזם. על-כן, גם במקרים אלו מקובל להחתים את המשקיעים על הסכם סודיות כבר בשלב הראשוני. יחד עם זאת, גם במקרים אלו על הצדדים להגדיר את תנאי ההסכם בתום-לב ובסבירות. כך, למשל, לא מקובל להגביל את השימוש במידע שהוא בגדר נחלת הכלל שניתן להשיגו באינטרנט או באמצעי התקשורת) או מידע שהיה בידיו של המשקיע עוד בטרם פגש באותו יזם. מאידך, מקובל לדרוש מהצד המתחייב לשמור על סודיות להחזיר כל מסמך ופיסת מידע שקיבל מאת היזם במקרה שהתהליך נכשל או בכל מצב של סיום שיתוף-הפעולה והיפרדות הצדדים. ניתן להוסיף ולציין כי כאשר מדובר בשיתוף פעולה בין שתי חברות המחזיקות כל אחת במידע סודי או מסחרי, ניתן לחתום על הסכם סודיות דו-צדדי.