12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: דלקת עור אלרגית ממגע
מאת: ד"ר משה לפידות   שמור מאמר למועדפים

חולה פנתה לרופא עור עקב גרד והופעת שלפוחיות בשפתיים. החולה נבדקה ע"י רופא עור ונמצא כי היא רגישה לניקל. מסתבר כי החולה נהגה להחזיק סיכות שיער מצופות ניקל בשפתיה בעת שהסתרקה. משהוסבר לה כי מנהג זה גורם להופעת הדלקת, חל שפור ניכר בגרד ובדלקת.

חולה אחר פנה לרופא עור עקב אודם וכאב מקומי בבוהן אחת ברגלו. רופא העור אבחן רגישות (דלקת עור אלרגית) לגומי. הבטנה באותה נעל נפרמה ואותה אצבע התחככה בצפוי פנימי שהיה מורכב מגומי וכך נחשפה לחומר. כשחדל לנעול את הנעליים הללו הדלקת נעלמה.

אלו הן דוגמאות לדלקת עור אלרגית ממגע. מצב זה נגרם ע"י חומרים שונים, אשר באים במגע עם העור. תרכובת שגורמת דלקת עור אלרגית ממגע נקראת "אלרגן". אם אדם רגיש (אלרגי) לאלרגן, מגע עם אותו אלרגן יגרום גרד ושלפוחיות (דלקת עור אלרגית ממגע).

דלקת עור אלרגית ממגע אינה נגרמת ע"י חומצות, בסיסים, ממיסים אורגניים, סבון חזק או חומרי ניקוי. כימיקלים חזקים אלו עלולים לגרום להופעת דלקת קשה על עורו של כל אדם שיחשף אליהם. חומרים אלו קרויים חומרים מגרים (איריטנטים בלועזית). חלק מהחומרים עלולים להיות איריטנטים ואלרגנים בעת ובעונה אחת.

מהו המראה של דלקת עור?
העור הופך אדום, תפוח ומופיעות שלפוחיות. השלפוחיות עלולות לפקוע, ולהשאיר גלדים וקשקשים. בהמשך העור מתכהה והופך נוקשה (כמו עור מעובד). לעיתים קשה להבדיל בין דלקת עור אלרגית ממגע לבין פריחות שנגרמות מסיבה אחרת.

איתור הגורם לדלקת
רופא העור והחולה ישוחחו על החומרים עימם החולה בא במגע במסגרת עבודתו או בשהותו בביתו על מנת לנסות לאתר את האלרגן. רוב המקרים של דלקת עור אלרגית מאובחנים באמצעות מיקום הפריחה. לעיתים, הסיבה אינה מזוהה באמצעות ספור מחלתו של החולה (אנמנזה) או בדיקה גופנית של החולה, ואז הרופא יבצע תבחיני מטלית (טסטים). תבחיני המטלית הינם שיטה בטוחה וקלה לאבחן דלקת עור אלרגית ממגע. כמויות קטנות של חומרים החשודים כאלרגנים מוצמדים לעור ע"י רצועות של פלסטר ומוסרות אחרי יומיים. אלרגיה תתבטא כאודם תפיחות או שלפוחית באזור המגע של האלרגן עם העור. אלרגנים שכיחים כוללים ניקל, גומי, חומרי צבע, משמרים, חומרי ריח וצמחים מסוימים.

דלקת עור ממגע עקב ניקל
ניקל, הנו מרכיב נפוץ באביזרי מתכת שונים. מוצרים רבים המצופים בכרום מכילים ניקל בכמות מספקת שעלולה לגרום להופעת דלקת באנשים רגישים לחומר.
פלדת אל חלד מכילה אף היא ניקל אך הוא קשור בחוזק רב למרכיבים המתכתיים האחרים ולרוב אינו גורם להופעת דלקת באנשים שרגישים לחומר.
עגילים שמכילים ניקל עלולים לגרום דלקת בתנוכי האוזניים, בעיה נפוצה באנשים הרגישים לניקל. התופעה תחל אחרי ניקוב האוזניים, והצמדת העגילים. רק מחטים סטריליות מפלדת אל חלד ראויות לשימוש לניקוב תנוכי האוזניים. אחרי הניקוב יש לענוד עגילים חסרי ניקל (למשל עגילי זהב 18 קראט ומעלה) לפחות במשך שלושת השבועות הראשונים.
פריטי ביגוד המכילים ניקל כמו אבזמים, רוכסנים, מהדקים ומרכיבים מתכתיים אחרים עלולים אף הם לגרום דלקת עור אלרגית ממגע. לפיכך אנשים רגישים לניקל צריכים להחליף את האבזמים המכילים ניקל במוצרים דומים המיוצרים מפלסטיק.
הזעה מגבירה את דלקת העור הנגרמת ע"י ניקל באנשים הרגישים לניקל. מוצרים המכילים ניקל עלולים לגרום תחושה של גרד ועקצוץ תוך 15 עד 20 דקות אחרי מגע בעור מיוזע. פריחה במקום המגע תופיע יום או יומיים. אותם מוצרים לא יגרמו כל דלקת, אם העור שיגע בהם לא יהיה לח מזיעה.

גומי – גורם נפוץ להופעת דלקת
מוצרי גומי גורמים לעיתים קרובות דלקת עור אלרגית ממגע. תוספים כימיים בגומי עלולים לגרום להופעת הדלקת. גומי, ובמיוחד לטקס, עלולים לגרום לתגובות אלרגיות מידיות כמו גרד, צריבה והופעת חרלת (אורטיקריה). חלק מהנפגעים מפתחים גרד, דמעות בעיניים ולעיתים רחוקות אפילו קוצר נשימה. התופעות נפוצות יותר באנשים שמשתמשים בכפפות גומי הדוקות כמו עובדים במקצועות הרפואה. כפפות הגומי עלולות לגרום דלקת בעור הידיים תחת הכפפות. שימוש בכפפות שאינן מכילות אבקה מוריד את שכיחות הופעת הדלקת. ניתן למנוע הופעת דלקת על ידי החלפת כפפות הגומי בכפפות מחומרים אחרים (ללא גומי). נשים רבות עם רגישות לגומי נעזרות בהלבשה תחתונה המכילה חומר אלסטי הקרוי SPANDEX . קיימים גם מוצרי הלבשה תחתונה ללא גומי. מרבית המקרים של דלקת עור אלרגית ממגע עקב נעלים נגרמים על ידי מרכיבי גומי המשמשים לבניית הנעל. רצוי כי החולים ישתמשו בנעלים ללא גומי.

צבעי שיער
רוב האנשים צובעים את שערם ללא כל בעיה. אולם, מעוט קטן רגיש לחומר המצוי בצבעי השיער אשר קרוי פאראפנילן דיאמין (PPD). מרכיב זה נמצא בצבעי שיער "קבועים" (פרמננט) אשר מעורבבים עם כימיקל נוסף, כמו פראוקסיד לפני צביעת השערות. אנשים רגישים ל- (PPD) צריכים להימנע משימוש בצבעי שיער "קבועים" (פרמננט). כמחצית מהאנשים שהם אלרגיים ל-PPD רגישים גם למרכיבים של צבעי שיער "חצי קבועים" (סמי פרמננט) . יש לפעול על פי ההוראות הכתובות על עטיפת המוצר ולנסות לחשוף אזור קטן על פני העור לתכשיר.
מרבית האנשים הרגישים ל-PPD יכולים להשתמש בתכשירי צבע זמניים או שטיפות צבע לשערם, על מנת להבהיר את השיער או להקנות לו גוון פחות אפור. אולם, חלק קטן מהאנשים הרגישים ל-PPD המשתמשים בתכשירים אלו, עלולים לפתח רגישות גם אליהם. אמנם צבעי PPD נדירים בביגוד, צבעים אחרים המשמשים בתעשיית הטכסטיל עלולים לגרום תגובה צולבת (כלומר הופעה של רגישות). כתוצאה מכך, חלק מהאנשים הרגישים ל-PPD אינם יכולים ללבוש בגדים כהים, במיוחד בגדים המיוצרים מסיבים סינתטיים כמו פוליאסטר או ניילון.
כ25%- מהאנשים הרגישים ל-PPD רגישים גם לחומרי הרדמה מקומית מסוימים כמו בנזוקאין, שקרובים כימית למבנה ה-PPD וגורמים להתפתחות תגובה צולבת (הופעת דלקת במקום ההזרקה).

נאומיצין
זהו אלרגן נפוץ, אשר מצוי בתכשירים אנטיביוטיים למריחה מקומית על פני העור. כמו כן הוא מצוי בטיפות אוזניים ועיניים. לעיתים הוא מופיע בתכשירים שמכילים שילוב אנטיביוטי יחד עם סטרואיד מקומי. תכשירים אלו מצויים בשימוש נפוץ. אנשים רגישים לנאומיצין אשר משתמשים בתכשירים המכילים את החומר לטפול בחתכים, שריטות או פריחות אחרות יפתחו דלקת עור אלרגית.

תכשירי טיפוח לעור
בשמים וקוסמטיקה עלולים לגרום דלקת עור ממגע. חלק מהאנשים רגישים לחומרי הריח המשמשים להכנת מוצרי טיפוח לעור. אחרים רגישים לחומרים המשמרים אשר מוכנסים למוצרי הטיפוח כדי למנוע קלקול מהיר שלהם. אנשים, הרגישים לחומרי הריח, יכולים להשתמש במוצרים חסרי חומרי ריח. מוצרים אלו קרויים FRAGRANCE FREE. לעומת זאת, יש מעט מאוד מוצרים חסרי חומרי שמור.

כרומטים
כרומטים הם חומרים המכילים כרום ועלולים לגרום תגובות אלרגיות. כרומטים מצויים במלט, מוצרי עור מעובד, סוגים מסוימים של גפרורים, צבעים ומוצרים נגד חלודה. מגע עם חומרים המכילים כרום נפוץ במקצעות כמו עובדי מוסך, בנאים, רתכים, עובדים בבתי יציקה, מתחזקים של כבישים ומסילות ברזל ועוד. כרומטים משמשים לעבוד העור בתעשיית הנעלים ובגדי העור. דלקת עור ממגע עם נעלים נגרמת עקב עור שעובד עם כרומטים. ניתן לבצע את עבוד העור באמצעות מוצרים צמחיים וכך למנוע תופעה זו. חלק מהגפרורים מכילים כרומטים. מגע בגפרורים שלא הודלקו עלול לגרום זהום של האצבעות. עשן מגפרור שהודלק או גפרור מפוחם עלולים להכיל שרידי כרומטים שעלולים לגרום דלקת. השארת גפרורים בכיס המכנסיים עלולה לגרום דלקת במקום המגע.

דלקת עור ממגע עם צמחים
צמחים מיוחדים כמו קיסוס רעיל POISON IVY עלולים לגרום דלקת עור ממגע עם צמחים ולגרום להופעת אודם ושלפוחיות במקום המגע.

טפול
אנשים הסובלים מדלקת עור ממגע צריכים להימנע ממגע עם החומר הגורם לתגובה דלקתית וכן לחומרים שיוצרים תגובה צולבת. כלומר, על החולה להימנע ממגע עם חומרים הדומים לו באופן כימי, אשר עלולים אף הם לגרום להופעת תגובה דלקתית. רופא העור יכול לסייע בזיהוי מוצרים שצריך להימנע מהם. יש להחליף מוצרים אשר גורמים תגובה דלקתית למוצרים אשר אינם גורמים לה. רופא העור יכול לסייע לאתר מקורות בהם ניתן לרכוש מוצרים מתאימים.