12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: כופר וגילוי מרצון על הכנסות שלא דווחו לצרכי מס
מאת: טארק בשיר   שמור מאמר למועדפים

כופר מס, גילוי מרצון ומה שביניהם! - תזכורת בעקבות מסירת דרישות דיווח לרשות המס לעשרות אלפי ישראלים

הקדמה
לאחרונה אנו עדים לגל של שכלול והחמרת האמצעים בהם נוקטת רשות המס לקבלת מידע על הכנסות לא מדווחות.
בימים האחרונים שלחה רשות המס לעשרות אלפי ישראלים דרישות דיווח, הצהרות הון ו/או פתיחת תיקים על סמך נתונים כלשהם שהעלו חשש לקיומם של הכנסות לא מדווחות.

בעקבות דרישות אלו פנו לקוחות רבים ומבוהלים בכדי להיוועץ לגבי נכסים והכנסות משכר דירה, ריבית, רווחי הון וכדו' שהיו להם בישראל ומחוצה לה ואשר לא דווחו בעבר.
באותו הקשר יוזכר, כי בימים אלו ממש חתמה מדינת ישראל עם ארה"ב על הסכם (כללי FATCA) שיחייב בנקים ישראלים להעביר מידע לגבי אמריקאים שמחזיקים חשבונות, השקעות וכספים במוסדות פיננסיים ישראלים. הסכם זה יאפשר בעתיד גם לישראל לקבל מידע מבנקים אמריקאים לגבי ישראלים (בשים לב שארה"ב אוספת מידע ממספר רב של בנקים מסביב לעולם).
רשות המס פועלת גם להכניס את עבירות כעבירת מקור לפי חוק לאיסור הלבנת הון – עובדה שתעניק למדינה כלים חמורים ביותר למלחמה בהעלמות מס.
במקביל פועלת רשות המס בישראל לקבל יותר ויותר חומר לגבי ישראלים שמשקיעים במדינות זרות, לרבות בהתבסס על רשת אמנות המס הענפה עליהן חתומה מדינת ישראל.
כלל האמצעים האלה מעלים את השאלה הבסיסית: מהם האמצעים העומדים לרשות תושבי ואזרחי מדינת ישראל ואשר עשויים למנוע מהם את ההרשעה הפלילית הכרוכה באי דיווח על ההכנסות.
בתחילת דברינו נזכיר כי הדין הישראלי כולל שלושה אמצעים בסיסיים להסרת החשיפה הפלילית:
1. תהליך של כופר.
2. תהליך של גילוי מרצון voluntary disclosure))
3. תהליך של "קנסות מנהליים
האמצעי השלישי מתייחס בעיקר לעבירות טכניות ודיון בו חורג מיריעתו של מאמר זה אשר יתמקד בשני ההליכים הראשונים.
הליך של גילוי מרצון
1. הליך זה מבוסס כיום על חוזר שהוציאה רשות המסים בשנת 2005 לפיו נישום או עוסק פונה מרצונו החופשי לרשות המסים ומגלה בפניה דבר עבירה שביצע הכרוכה באי דיווח על הכנסות ונכסים שיש לו בישראל או מחוץ לישראל ומסדיר את חבות המס האזרחית שחלה עליו ואז מקבל חסינות מאחריות פלילית הכרוכה בכך.
2. במסגרת הליך זה מטופלות עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. המבקשים לנקוט בהליך זה יגישו הצהרת אמת וישלמו המס המגיע.
3. תנאים יסודיים להליך גילוי מרצון
3.1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון.
3.2. ההליך מותנה בכך שאין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3.3. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון. פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.
4. דרך פעולה
4.1. נישום המגיש בקשה לגילוי מרצון יפנה לסמנכ"ל בכיר לחקירות של הרשות למסים, ויפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון לרבות אומדן לגבי אובדן המס.
4.2. במידה והוגשה בקשה לגילוי מרצון לגורם אחר ברשות המסים, יעביר האחרון את הפניה לסמנכ"ל בכיר לחקירות. הבקשה תיבדק, והסמנכ"ל הבכיר לחקירות ישיב לפונה, אם יש מניעה לאשר את הגילוי מרצון
4.3. אושרה הפניה, לא יינקטו סנקציות פליליות כנגד המבקשים, והם יופנו לגורם האזרחי (פקיד השומה, ממונה תחנת מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה), כדי לפרט את המידע בצרוף המסמכים הרלוונטיים על מנת לתקן את הדו"ח ולשלם את המס הנובע בעקבות הגילוי מרצון.
4.4. אם לא אושרה הבקשה ע"י הסמנכ"ל לחקירות לא תעשה רשות המסים שימוש במידע שבבקשה בהליך פלילי, למעט במקרים כאמור לעיל. אין מניעה להשתמש במידע בהליך האזרחי.
5. עינינו הרואות כי הליך גילוי מרצון חל רק במידה שאין בידי רשות המס מידע קודם לגבי העבירה ובמידה ורשות המס לא החלה בבדיקה קודמת של חבות המס של הנישום.
6. יצויין כי לעיתים מכריזה רשות המס על מבצעים מיוחדים של גילוי מרצון מטיבים יותר מההליך הרגיל משנת 2005. כך היא הדוגמא לגבי הליך הגילוי מרצון שהוכרז בשנת 2012 לגבי הכנסות מחו"ל ואשר העניק פטור מריבית וקנסות.
7. נשאלת השאלה: האם במקרה בו נשלחה כבר לנישום בקשה להגיש דוח, הצהרת הון ו/או לפתוח תיק לגבי הכנסות מסויימות עדיין קיימת אפשרות לבקש "הליך של גילוי מרצון"?- ראה בהמשך.


הליך הכופר

1. נישום אשר עבר עבירת מס זכאי לבקש במקרים רבים להמיר את ההליך הפלילי בתשלום "כופר" למדינה כנגד מחיקת העבירה הפלילית (בכך נמנעים מהנישום ההרשעה הפלילית, הקנס הפלילי, העונש הפלילי והקלון).
2. הליך הכופר הוא למעשה הליך מזורז וזול יותר המהווה חלופה לניהול הליך פלילי נגד נאשם בעבירות מס מסוימות.
1. העבירות שבהן ניתן להמיר את ההליך הפלילי בהליך כופר כוללות:
• עבירות בתחום מס הכנסה.
• עבירות בתחום מיסוי מקרקעין.
• עבירות בתחום המע"מ
• עבירות בתחום מס רכוש.
• עבירות בתחום המכס ומס קניה.
2. רשות המס הקימה ועדות מיוחדות אשר מורכבות מנציגי רשות המס והפרקליטות אשר בוחנות ומכריעות בבקשות לכופר בהתאם לקריטריונים שונים- אשר כוללים: חומרת העבירה, מעורבותו של הנישום העבירה, היקפה העבירה ואורכה, הרשעות קודמות של החשוד, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף , אי הפקת רווח מביצוע העבירה (למשל: עובד שכיר בחברה שבפועל לא הפיק רווח כספי כלשהו מביצוע העבירה).
3. פקודת מס הכנסה קובעת רף עליון של הכופר שיוטל על הנישום בכך שהכופר לא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל על אותה עבירה. אך לא נקבע רף תחתון לתשלום כופר. יחד עם זאת, מרבית סכומי הכופר נקבעים בשיעור של 10%-30%.
4. אך יודגש כי הכופר הוא סכום אשר מתווסף למס האזרחי שחל ולא בא במקומו.
5. באיזה שלב מוגשת בקשת הכופר? האם ניתן להגיש בקשה להיכלל בהסדר כופר גם טרם הגשת כתב אישום?
א. מרבית בקשות הכופר מוגשות לאחר תחילת החקירה. אז מוגשת הבקשה ליחידה החוקרת אשר נותנת את חוות דעתה לבקשת הכופר ומועברת על ידיה לוועדת הכופר המוסמכת.
ב. גם בשלב שבו תיק החקירה מועבר לפרקליטות ניתן להגיש בקשת כופר, אלא שהפרקליטות היא זו אשר תיתן חוות דעת לגבי בקשת הכופר, במקום היחידה החוקרת.
ג. ניתן להגיש בקשת כופר גם בשלב שלאחר הגשת כתב האישום.
ד. יחד עם זאת, אין בסעיף 221 לפקודת מס הכנסה (אשר מסדיר את הליך הכופר) הוראה אשר אוסרת הגשת בקשה לכופר טרם תחילת החקירה. כך שניתן להגיש בקשה גם במקרים בהם חושש נישום שרשויות המס קרובות להגיע אליו לגבי עבירה מסויימת ובוחר מיוזמתו להגיש הבקשה לכופר ואף לפני תחילת חקירה כלשהי בנושא.
הליך גילוי מרצון או כופר- ומה שביניהם

1. עינינו הרואות כי לאחר תחילת בדיקת חבות המס האזרחית שמוטל על נישום מטעם רשות המס לא ניתן לבחור עוד בהליך של גילוי מרצון.
2. נשאלת השאלה האם מסירת הבקשה מרשות המס לעשרות אלפי הישראלים להגיש דוחות, הצהרות הון ו/או לפתוח תיקים מהווה "תחילת בדיקה" שמונעת תהליך של גילוי מרצון?
אין תשובה פשוטה במקרה כזה והדבר עשוי להיות מוכרע לפי היקף המידע שיש בידי רשות המס וסיבת מסירת הבקשה מטעמה – הרי שליחת בקשה רגילה של הצהרת הון שמבוססת על מידע לא ספציפי אינה כשליחת הצהרת הון שמבוססת על מידע ספציפי יותר.
אך ברי כי במקרים מסויימים בהם נשלחה הבקשה לדווח עשויה לעלות טענה שהליך גילוי מרצון אינו אפשרי יותר – אז עשויה להתברר ה"כופר" כחלופה היחידה האפשרית הקיימת (אך עדיין - בעבירות חמורות גם תהליך הכופר לא יועיל).
יצויין, כי ניתן לברר מראש אם חומרת העבירה תמנע החלת הליך הכופר וזאת טרם הגשת הבקשה לכופר- דבר שמקנה ודאות רבה יותר לנישומים.
3. כל עוד הדבר האפשרי, עדיף לדעתנו לבחור בהליך של "גילוי מרצון" מהסיבות הבאות:
א. בהליך גילוי מרצון תשלום המס האזרחי מסיר את כלל מחדלי הנישום ואין צורך בתשלום "כופר" נוסף.
ב. בהליך של כופר נדרש הנישום לשלם את "הכופר" בנוסף לתשלום חבות המס האזרחית.
ג. בהליך של גילוי מרצון קיימת גמישות רבה יותר לפקודי השומה לגבי חבות המס.
ד. הליך גילוי מרצון אינו כרוך (לעת עתה) בפרסום שמו של הנישום לציבור הרחב.
ה. הליך הגילוי מרצון חל גם בעבירות חמורות – וגם באותם מקרים בהם חומרת העבירה שוללת תחולת הליך הכופר.
8. אך יודגש, כי בשני המקרים יש לבצע את ההליך על ידי עורך דין המומחה למיסוי וזאת משני הנימוקים שלהלן:
א. בשתי החלופות עולה הצורך לכמת את חבות המס האזרחית שמחייבת מומחיות בתחום המס ולעיתים מעורבות סוגיות מס מסובכות. הפחתת חבות המס האזרחית תקל בצורה ברורה על הנישום ועל ביצוע ותשלום ההסדר.
ב. עורך דין נהנה מחיסיון של עורך דין לקוח כך שלא ניתן לחייב אותו להפר חיסיון זה ולהעביר מידע לגבי לקוחו- שאין העורך דין או לקוחו חפצים בהעברתו.
לסיכום, כל אותם נישומים אשר קיבלו דרישות דיווח מטעם רשות המס וחוששים מאחריות פלילית כלשהי וכל אותם נישומים שחוששים מחשיפתה של עבירה פלילית כלשהי (גם אם לא קיבלו דרישת דיווח כלשהי) להקדים ולהיוועץ בעורכי דין למסים – ויפה שעה אחת קודם.
חלוף הזמן אינו מועיל ועלול לגרום לפספוס החלופה של "הגילוי מרצון" להיוותר רק עם חלופה אחת ויחידה של "כופר" – שכאמור הינו מתאים לחלק ניכר מהעבירות אך אינו מתאים לעבירות חמורות מאד והינו פורמלי יותר מהליך של גילוי מרצון.

ניתן ליצור קשר לקביעת פגישה במספר טלפון או לאי מיל:
Tel aviv, Ramat aviv, Pastrnack st. 3
Tel: 03-6055391, Email: [email protected]


חיים אשר – רואה חשבון טארק בשיר – עורך דין ורואה חשבון.