12314 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אוסטיאופורוזיס ושברי דחיסה אוסטיאופורוטיים
מאת: ד"ר נחשון רנד   שמור מאמר למועדפים

6,000 ישראלים סובלים מדי שנה משברי דחיסה אוסטיאופורוטיים בעמוד השדרה.

ד"ר נחשון רנד: "התפיסה המוטעית הרווחת כיום, היא ששברי דחיסה אינם גורמים נזקים מעבר לכאב, אך בפועל השברים גורמים ליצירת לחץ על בית החזה והבטן ועקב כך ירידה ביכולת הפיזית, הפרעות ספיגה, תפיחות הקיבה, חוסר תיאבון, קשיי עיכול, ירידה כללית בתפקוד ודיכאון"

המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה בבי"ח אסותא מציע שיטות טיפול חדשות בישראל לטיפול ישיר בשברי דחיסה אוסטיאופורוטיים בעמוד השדרה, ושיקום השברים ועמוד השדרה למניעת תחלואה נוספת.

הטיפול מבוצע על ידי החדרת צינורית לחוליה דרכה מוזרק חומר הגורם לחיזוק החוליה ולהפסקת הכאב ועל ידי החדרת "בלון קיפופלסטי" הפותח את השבר ומשקם אותו.

אוסטיאופורוזיס – "השודד השקט"
אוסטיאופורוזיס (נטילת הסידן מן העצמות) היא מחלה המאופיינת בירידה במסת העצם והתדרדרות במבנה העצם הגורמים לנטייה מוגברת לשברים בעצמות. מדובר בתהליך "שקט", שבו מתרוקנים מאגרי הסידן של העצם, המתרחש לאורך זמן ללא סימנים קליניים בולטים, ולכן מכונה "השודד השקט". ניתן לאבחן מצב זה בקלות ולטפל בו – במידה וקיימת לכך מודעות. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים.

מחלת אוסטיאופורוזיס מהווה איום משמעותי לבריאות הציבור. בארה"ב נמצאים בסכנה
כ– 28 מיליון איש, 80% מהם נשים. כ– 10 מיליון חולים כבר במחלה וכ– 18 מיליון נוספים סובלים מירידה משמעותית במסת העצם הגורמת לסיכון מוגבר למחלה. אחת מכל שתי נשים ואחד מכל שמונה גברים מעל גיל 50 סובלים במהלך חייהם משבר על רקע אוסטיאופורוטי. יותר משני מיליון גברים בארה"ב סובלים מאוסטאיפורוזיס ומיליונים אחרים נמצאים בסיכון. בכל שנה סובלים בארה"ב כ- 80,000 גברים משברי צוואר ירך על רקע אוסטיאופורוזיס, וכשליש מהם נפטרים בתוך שנה מהשבר. בארה"ב מוערכת ההוצאה הלאומית הישירה (בתי חולים ומוסדות סיעוד) לטיפול באוסטיאופורוזיס ושברים הקשורים למחלה בכ – 14 מיליארד דולר לשנה.

השברים האוסטיאופורוטיים השכיחים מצויים בעמוד השדרה:
לדברי ד"ר נחשון רנד, מומחה לכירורגיה אורתופדית מהמרכז לניתוחי עמוד שדרה בבית חולים אסותא, השברים האוסטיאופורוטיים השכיחים ביותר הם בעמוד השדרה, אחריהם בצוואר הירך ובשורש כף היד. המחלה אחראית ללמעלה ממיליון וחצי שברים בשנה בארה"ב כולל כ- 700,000 שברים בעמוד השדרה, 300,000 שברי צוואר ירך, 250,000 שברים בשורש כף היד ויותר מ–300,000 שברים אחרים. כ- 6,000 ישראלים סובלים מדי שנה משברי דחיסה בעמוד השדרה. עלויות הטיפול נמדדות ב- 10-30 ימי אשפוז לחולה באירופה, ו- 100 ימים של חוסר תפקוד.

ד"ר רנד מוסיף, כי במשך שנים לא התייחסו למחלה בכובד הראש הראוי. התפיסה המוטעית הייתה כי מדובר בשברים "תמימים" שאמנם גורמים לכאב, אך אינם כרוכים בסכנה או נזק. לדברי ד"ר רנד "ברוב המקרים מדובר בשברי דחיסה – העצם החלשה קורסת תחת עומס משקל הגוף והחוליה מאבדת מגובהה, והופכת נמוכה יותר ועם זווית הגורמת לנטיית הגו קדימה ויצירת כיפוף (קיפוזיס). זו הסיבה לכך שאנשים ובייחוד נשים מבוגרות הולכות ומאבדות מגובהן והופכות כפופות עם הגיל. שברים אלו מלווים פעמים רבות בכאב גב כרוני הנמשך חודשים רבים ואינו ניתן לטיפול. הכיפוף עלול ליצור לחץ על בית החזה והבטן עם ירידה באוורור הריאות ועקב כך ירידה ביכולת לעמוד במאמץ פיסי. הלחץ על הבטן עלול לגרום גם להפרעות ספיגה, תפיחות הקיבה, חוסר תיאבון וקשיי עיכול, וגם הכאב הכרוני המוביל לדיכאון פעמים רבות אינו מוסיף ליכולת ההבראה". כל אלו מובילים שוב לחוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה המגבירים את האוסטיאופורוזיס וכך נוצר "מעגל אכזרי", שפעמים רבות מוביל להתדרדרות קשה או אף לתמותה- הכל בעקבות שבר "תמים".





טיפולים חדשניים בשברי דחיסה עקב אוסטיאופורוזיס
לדברי ד"ר רנד, בשנים האחרונות פותחו טכניקות חדשות לטיפול בשברי דחיסה בעמוד השדרה – שברים שרובם נגרם עקב אוסטיאופורוזיס. מדובר בשני סוגי טיפול – ורטברופלסטיקה (Vertebroplasty) וקיפופלסטיקה (kyphoplasty) של החוליות. את שני הטיפולים ניתן לבצע בהרדמה מקומית במסגרת אשפוז יום. בורטברופלסטיקה מוחדרת לתוך החוליה צינורית ודרכה מוזרק לתוך החוליה צמנט (דבק סינטטי נוזלי) המתקשה בתוך החוליה. הצמנט גורם להפסקת הכאב כמעט באופן מיידי לאחר הטיפול. קיפופלסטיקה הוא טיפול דומה אך מתקדם יותר בו מוחדר לחוליה דרך צינורית בלון אותו ניתן לנפח בלחץ גבוה. בדרך זו ניתן להרים את משטחי העצם שנדחסו ולהחזירם למצבם טרם הדחיסה או לפחות לשפר את מבנה החוליה ולצמצם את הכיפוף שלה. לאחר שהבלון מנופח ומבוצע תיקון הכיפוף, נשלף הבלון מן החוליה, ולחלל שנותר מוזרק צמנט על מנת למלא אותו ולייצב את החוליה. גם בטיפול זה יש הטבה כמעט מיידית בכאב, ובנוסף – מניעת נזקים משניים של שברי דחיסה (כיפוף, ירידה בנפחי ריאה, הפרעות עיכול).





רקע אנטומי – פיזיולוגי: מהי עצם?
עצם היא רקמה חיה וגדלה. היא מורכבת מרשת סיבים העשויים קולגן (סיבי רקמת חיבור) וחלבון וממשקעי קלציום-פוספט, מינרל המעניק לעצם את החוזק שלה. שילוב מרכיבים אלו מעניק לעצם חוזק ועמידות בעומסים. כ – 99% מהסידן בגוף נמצא בעצם ורק אחוז אחד בדם. במהלך החיים מתרחשים באופן רציף תהליכי ספיגת עצם ישנה, ויצירת עצם חדשה במקומה. בילדות ובגיל צעיר תהליכי היצור מתרחשים בעודף ועקב כך העצמות גדלות, נהיות כבדות יותר, וצפופות יותר. העצמות בגוף מגיעות לשיא המסה שלהן בערך בגיל 25. לאחר גיל 30 מתחילים להתגבר בהדרגה תהליכי ספיגת העצם. ספיגת העצם מגיעה לשיאה בשנים הראשונות לאחר הבלות אך עשויה להמשך גם שנים אחר כך. אוסטיאופורוזיס מתפתחת כאשר ספיגה העצם מתרחשת במהירות גדולה ובעודף ניכר על תהליכי יצור העצם.

גורמי סיכון
גורמים מסוימים מוכרים וידועים כתורמים להתפתחות המחלה. חלקם ניתנים לשינוי וחלקם לא.
גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי:
• מין – שינויים הורמונליים לאחר גיל הבלות מעלים בצורה ניכרת את שכיחות המחלה בקרב נשים.
• גיל – ככל שמתבגרים הולכת תכולת הסידן בעצם ויורדת, וגדלים הסיכויים לפתח אוסטיאופורוזיס.
• גודל הגוף והעצמות – נשים עם מבנה עצמות דק יותר חשופות יותר למחלה.
• מוצא – נשים ממוצא אירופאי ואסיאתי נמצאות בסיכון גבוה, בנשים ממוצא אפריקאי והיספאני השכיחות נמוכה.
• נטיה משפחתית – קיימת נטייה משפחתית ברורה לפתח אוסטיאפורוזיס.

גורמי סיכון נשלטים:
• הורמוני מין – שינויים הורמונליים שונים הכרוכים במחלה ניתנים לשליטה.
• תכולת סידן וויטמין D בכלכלה היומיומית
• שימוש בתרופות הגורמות לאוסטיאופורוזיס, בעיקר סטרואידים ותרופות אנטי - אפילפטיות.
• חוסר פעילות גופנית
• עישון
• שימוש באלכוהול

מניעת המחלה:
יש להקפיד על מספר גורמים על מנת למנוע ככל שניתן את הופעת המחלה:
1. כלכלה המכילה כמות מספקת של סידן ותוספת ויטמין D על מנת לאפשר את ספיגת הסידן.
2. פעילות גופנית רציפה ויומיומית כמו הליכה, ג`וגינג, אופניים משקולות ריצה ועוד – כולם יוצרים גירוי לבניית עצם על ידי העברת עומסים דרכה.
3. הימנעות מעישון. העישון מעלה את שכיחות המחלה על ידי פגיעה בספיגת הסידן לתוך העצם.
4. הימנעות משתיית אלכוהול בכמות מופרזת. שתייה מופרזת גורמת לחוסר איזון דיאטטי וכן חושפת לנפילות ושברים.

אבחון וטיפול:
ניתן לאבחן את המחלה בקלות באמצעות בדיקת צפיפות העצם. הבדיקה אינה מסוכנת ואינה כרוכה באי נוחות. הבדיקה יכולה לאבחן את המחלה עוד בשלבים מוקדמים יחסית, לאפשר מעקב אחר השפעת הטיפול ולחזות את הסיכון להתפתחות שבר על רקע אוסטיאופורוזיס.
ניתן לבצע בדיקת צפיפות עצם בסניפי אסותא מרכזים רפואיים ברחבי הארץ:
ר"ג, ת"א, ראשל"צ, אשדוד ובאר שבע.

הטיפול מושתת בראש וראשונה על סילוק ומניעת אותם גורמי סיכון שניתן להשפיע עליהם – תזונה נכונה, הימנעות מתרופות מזיקות, הפסקת עישון וצריכת אלכוהול ופעילות גופנית.
בנוסף ניתן להיעזר בטיפול תרופתי על ידי אסטרוגן, קלציטונין (calcitonin), אלנדרונט (alendronate) ו – RALOXIFENE. לאחרונה חלה התקדמות רבה בטיפול התרופתי המאפשר כיום לשפר בצורה ניכרת את ספיגת הסידן ממערכת העיכול לדם ומהדם לתוך העצמות ולמנוע את בריחת הסידן מהעצם. טיפול הורמונלי יכול לסייע בהפחתת איבוד הסידן מהעצם ומניעת תסמיני הבלות.
רלוקסיפן (evista) ניתן כמניעה (ולא כטיפול) ופועל מווסת רצפטורים לאסטרוגן, המונע אבוד סידן מהעצם. אלנדרונט ((FOSALAN, הוא ביפוספונט – תרופה המפחיתה את איבוד הסידן מהעצם, ומעלה את צפיפות העצם על ידי שיפור ספיגת הסידן לתוכה. התרופה ניתנת דרך הפה פעם ביום אך קיים תכשיר הניתן פעם בשבוע ויתכן שבעתיד הקרוב אף יהיה זמין תכשיר הניתן פעם בשנה. קלציטונין מאט גם כן, אם כי לא בצורה יעילה, את ספיגת הסידן מהעצם, וכנראה שמקל גם על הכאב לאחר שברים אוסטיאופורוטיים. הוא ניתן בהזרקה או בספריי לאף.

bjaui rbs
נחשון רנד