12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הקדמה לתורת הנפש
מאת: יצחק בן נון   שמור מאמר למועדפים

בס"ד

הקדמה לספר השכל וידוע
*הערות ומראה מקומות הנמצאים במקור לא נכתבו

חבלי חיבור זה באו לי בנעימים, עת ראיתי התבוננתי דיבור אחר דיבור עיקרם בכתבי הראשונים, אשר יגידו לנו יסודות הדרך איך להכיר עצמנו, על מנת לתקן נשמותינו, וממה להרחיק רוחנו, ואיך ינעם לנפשנו הכא, וחיוּת תוצאותיו צפוּן הודיעו לנו חכמים, מיוחד לנו לנצח נצחים.

אלא שהם כמלאכים, הניחו מאמרים אלו פזורים, כי היו להם פשוטים, לא נצרכו להאריך להם ביאורים, לאיזה טעם חיסרון ידיעת העצמי, ממנו תחסר הנפש, ולא תדבק בדברי אלהים חיים, ותחצוב לה מים מרים בבארות כוזבים.

ולא קם עד עתה בכל הדורות חיבור מפלס כך בזה המשעול , לא הרים איש על זה ברבים קול, יען אלו הדברים היו ברורים, לא בעי מלל עבור חכמים, ואחר אשר התמעטה החכמה ובאו ספרים חיצוניים לומר ראו הנה חידוש של חכמה, ויכנוה פסיכולוגיה זו הגבירה, וכל העם בראותה, מרקדים לקראתה ועולזים וקוראים ברקאי לה.

ומאז מיני קדם, תמיד הייתה לנו תורת משה לאור, ואין זולתה לעם קודשו מאור, ומה לאיש ישראלי לרעות בשדות זרים, כי בכל עניין תמצא שהם חסרים, אף אם נראה שם מעט דברי חכמה, לטעם שאי אפשר שלא יהיו בלולים ברעה, שמרנו עצמנו תמיד להיות מכל משמר אנן בדידן, ואינהו בדידהו אובדן, חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, אין תורתם שלמה, לא חכמו השכילו לכת בדרך נכונה.

דא עקא כי אתו הפסיכולוגים ומשנתם לתוך מחנה השכינה, ורבים הושיטו להם יד בחיבה, ולכן זו היא עת צרה, כי משנתם בשקר יסודה, והיכלם בבית התאווה, ואיך ניתן להעביר בנינו ובנותינו למולך, אש זרה סביב יהלך.

ויותר הייתה לְדַאֲבָה, כאשר ראיתי פתאים ממחנה של שכינה, שהלכו להשכיל מהבאר הזרה, ומשנתם בידם מי המרים המאררים, וממנה ישקו העדרים, אלא שאלו המשקים הם המה הסוטים, ואילו המושקים אנשים אומללים.

ובאתי במחברת זו להזכיר ולעורר לחכמים בכל אתר, ראשית להתרחק ולהרחיק עצמנו מכל זר, וגם עוד להושיט יד לכל מאן שנפשו בצר, ללמוד היות לעזר ולא להיות אכזר, כי נכון לדעת כל משכיל, שהוראת הנפש חמורה יותר מטומאה וטהרה, ואיך נניח זו התורה, הפקר ביד מי שלא שנה והורה.

וכאשר יעצוני נבונים, ערכתי חיבור זה בלשון של סיפור דברים, והייתה לי תחילת המלאכה להודיע נאמנה, כי לא בזרים גם זו התורה, ואחר הסתירה של רעיון הטומאה, החלי בניינה על טהרת הקדושה, איך אמרו חכמים להיטיב לנפש חפצה, לבער כל מידה רעה, להוסיף אריח על גבי לבינה, ועצות טובות איך להתמיד ולהיות בעלייה, עד יכון הבניין לתפארה.

ועוד הצעתי דברי לחכמים יודעי העתים, והם יעצוני ואישרוני אף עודדוני, ולמען לא יצאו מאיתי אמרים מהם אין הדעת נוחה, ושלא תהא התקנה קלקלה , גם בדקתי הספר בדיקות שבעה, עד היכן שידי יד כהה מגיעה, ועוד כי אחרי באו מאורי ישראל בעין פקוחה, לבדוק ולראות האם דרכי ישרה, ונשא חן בעיניהם זה הספר וגם כתבו לו הסכמה, ואף תראה מהם בכתובים אות של חיבה, ומכולם גם יחדיו יצאה אלי הברכה, להקריב הקרבן על מזבח הדפוס, למהר להוציא לאורה מבלי כל היסוס.

וזאת למודעי שבכוונת תחילה, לא חפצתי תת במה לתורת הרשעה, ואם ראית פה ושם ציטוטים, היה בכוונת מכוון להציג במערומים את תורת השוטים, אך נמנעתי מלהביא דבר בשם אומרו, לא לבנות במה לכסיל האומרו, וטעם תחזה לע"ז לשון כתבתי והקדמתי שפחה, יען הרבים לא מכירים נעימות הליכות הגבירה ויופיה.

ונהגתי מנהג ותיקין לרמוז את שמי, אנכי יצחק בן נון, שהוא כמניין שם ספרי כולל תיבותיו, ובטרם תצא לאורה זו התורה, בררתי ניפיתי וסיננתי כל תיבה, וגם אם תראו פה ושם מומים בכלה, ראו את כולה כמה היא נאה וחסודה.

ומעתה אסיים במזמור של תודה, לרבותי ידידי אהובי שהִטּוּ לי לעזר כתף רחבה, לאשתי תמתי עזר כנגדי, משושי שמחתי מאור לי, ואחרונים חביבים רבותי ומורי לי מאירים, יחיאל ודוד עמודי היראה אורים ותומים, וגם דוד חברי כאח לי, הפליא עצה הגדיל תושיּה, ואף בשבטו בחיבה בי הכה, להגדיל תורה ולהאדירה, ואני תפילה לאל נורא עלילה, שחפצו תמיד אעשה מהרה, בשמחה ובלי שום פניה.


בחסדיו כי רבו, חמלתו מעולם לא פסקה,
נאום זעירא דמן חברייא, יצחק בן משה ולאה