חיפוש מאמרים

11728 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
חיפוש עבודה באשדוד





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: בריאות דיכאון

נושא המאמר: איך משפיעה הנפש על תפקוד מערכת החיסון חלק א'
מאת: פרופ` בן עמי סלע    שמור מאמר למועדפים



פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

אחד התחומים המסקרנים ביותר ברפואה הוא זה הדן ביחסי הגומלין בין הנפש והבריאות הפיסית, זו של הגוף. כיצד רגשות, ומחשבות, ועמדות נפשיות (attitude) והתנהגות, כולן נגזרות של הנפש (mind), יכולות להיקשר למצבי מחלה פיסית. כיצד דחק (stress)פסיכולוגי או חברתי, יכול להשפיע על התפתחות מחלה או על היכולת להיחלץ ממנה? הביטוי המרחף ברקע והמתייחס לכאורה לחלק מההיבטים האמורים הוא "פסיכו-סומאטי", והתובנה שהיא כמעט עתיקה כאנושות הטמיעה את התחושה הכּמעט אינטוּאיטיבית שדיכאון או סערת-נפש, אינם טובים לבריאותנו. לגלאניוס היווני, אחד מאבות הרפואה הדגולים שפעל דווקא ברומא במאה השנייה, מייחסים את האמירה :"לאישה סַנגוּאִינִית יש סיכון גדול יותר ללקות בסרטן השד מאשר לאישה טְרָנְקוּאילית". sanguine-צמא-דם, חם-מזג, אכזר; tranquil-רגוּע, שָלֵו, שקֵט. היום אנו יודעים מעט יותר ממה שידע בשעתו גלאניוס על גורמי הסיכון לסרטן השד, אך האם ניתן לשלול בבטחה את השערתו שמא מזג פחות סוער טוב לשלמות הגוף מאשר שלוות נפש?

אחד המפתחות לשאלות הנכבדות שלמעלה מצוי במערכת החיסון, המגנה עלינו בפני חיידקים ופולשים אחרים. העניין המתגבר בקשר בין המוח ומערכת החסון הביא בתחילת שנות ה-80 ללידת התחום הידוע כ-Psychoneuroimmunology. מערכת העצבים ומערכת החיסון מְתַקשֵרוֹת ביניהן דרך מערכת העצבים הסימפתטית ובלוטות הפרשה אנדוקריניות, בעיקר דרך הציר היפותלמוס המוחי, בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח)-ובלוטת האדרנל (יותרת הכליה). כל המערכות האלה, מערכת החיסון, מערכת העצבים הסימפטתית, והציר היפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה, מגיבים לחלק מאותם גירויים של חומרים כימיים הידועים כנירו-טרנסמיטורים.

מערכת העצבים הסימפטתית מהווה חלק ממערכת העצבים האוטונומית, המפקחת על תפקוד בלתי-רצוני של מערכות גוף כגון הלב, מערכות העיכול והנשימה. העצבים הסימפטתיים משמשים כרשת תגובת חירום, המעלה את רמת המוּכָנוּת של הגוף לקבל אתגרים או אף להתגונן בפני סכנה נשקפת. העצבים הסימפטתיים מחוברים לאברים שונים של מערכת החיסון כמו בלוטת ההֶרֶת (תימוּס), לְשָד העצמות, הטחול וקשרי הלימפה. תאי החיסון, כולל לימפוציטים מסוג T או B, וכן מונוציטים מכילים קולטנים לאותם נירוטרנמיטורים המופרשים על ידי עצבים סימפטתיים. נזק להיפותלמוס במוח, ואיבוד נירוטרנסמיטורים סימפטתיים משבש את תיפקוד מערכת החיסון. ידוע למשל שהזרקה של אנטיגן זר המביאה לשפעול מערכת החיסון, משפיעה במקביל על ריכוזם של הנירוטרנסמיטורים הסימפטתיים במוח.

השפעות הורמונאליות: הציר היפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה מווסת את פעילות הגוף דרך זרם הדם ולא באופן ישיר דרך קשרים עצביים. ההיפותלמוס מכוון את בלוטת יותרת המוח לייצר הורמונים כמו ACTH (ידוע גם כקורטיקו-טרופין), והורמון זה מגיע דרך הדם ליותרת הכליה (או בלוטת האדרנל). שם גורם ההורמון להפרשת קורטיזול והורמונים סטרואידים אחרים כמו אפינפרין (הידוע גם כאדרנלין) ונוֹר-אפינפרין, ושני אלה משמשים כנירוטרנסמיטורים במערכת העצבים הסימפטתית. שני הורמוני עקה (stress) אחרונים אלה משפיעים על התגובה החיסונית דרך קולטנים על פני תאי חיסון. אדרנלין, ההורמון המכין את הגוף לפעולה מיידית, מגרה את מערכת החיסון. אחד מתפקידי קורטיזול וההורמונים הקשורים אליו (גלוקוקורטיקואידים), לשמש דווקא בתהליכי מָשוֹב (feedback) כדי לשמר אנרגיה על ידי שיכוך והפחתה בתגובות החירום של הגוף כאשר אלה כבר אינם נחוצים יותר. רמות מוגברות של קורטיזול מסמנות למוח לגרום ל"כיבוי" של התגובה החיסונית המאיימת להיות מוגזמת ומגיבה ביֶתֶר.

ישנם ראיות שעָקָה (stress) קשורה לדיכוי תפקוד מערכת החיסון. לפרסום רב זכה מחקר שהראה שפעילותם של תאי NK, תאי החיסון המוגדרים כ-Natural killers, פעילות זו דעכה בקרב סטודנטים לרפואה בשעת היותם מתכוננים למבחנים במסגרת לימודיהם. אך בקרב אלה שהיו פחות מתוחים, וקצב ליבם היה איטי יותר, השינויים בפעילות תאי NK בהם היו מתונים יותר. מחקר אחר הראה אצל מבוגרים המובטלים מאונס קצב הכפלה ושגשוג איטי יותר של תאי דם לבנים (ליקוציטים) בתגובה לגירוי של אנטיגן זר. תגובה דומה של מיעוט תאי-חיסון מסוימים נתגלתה בנשים שחיי הנישואין שלהן אינם מאושרים, בהשוואה לנשים המפיקות אושר מנישואיהן. ודוגמה נוספת: אנשים קשישים הנאלצים לסעוד לאורך זמן בן-משפחה הסובל ממחלת אלצהיימר נוטים יותר לחלות בשפעת מאשר בני גילם שמטלה נפשית קשה זו נחסכת מהם. נמצא שבקרב הראשונים רמות הקורטיזול בדם גבוהות יותר, ואילו התגובה החיסונית שלהם נמוכה יותר לנגיף ה-influenza מחולל המחלה. ובהקשר שונה לחלוטין: שתי קבוצות עכברים הודבקו בנגיף ה-influenza. קבוצת העכברים הראשונה הוחזקה בכלוב בסמוך לכלוב בו הוחזק חתול מאיים, ועכברים אלה נחשבו לכאלה בהם התפתחה עקה (stress) מעצם תחושת הקִרבה הממושכת לשכן לא-אהוד. מקבוצת עכברי הבקרה נחסכה שְכֵנוּתוֹ של חתול. התברר שעכברים מאוּיָימים המפתחים עקה מגיבים באיטיות ליצירת נוגדנים לנגיף ה-influenza, בהשוואה לתגובה החיסונית של עכברי הבקרה. בדומה, כאשר הזריקו לשתי קבוצות עכברים אלה את נגיף ה-herpes, הפעילות של תאי NK בתגובה להדבקה זו, הייתה מדוכאת בעכברים הנתונים בעקה.

מסתבר שעקה חברתית (social stress) עלולה אף להיות משמעותית יותר מעקה גופנית. בשנת 2001 פורסם מחקר מאלף שנעשה בעכברים. קבוצה אחת הוחזקה בכלוב יחד עם עכבר מזן אחר שהוא תוקפני ומאיים, משך שעתיים מדי יום למשך 6 ימים רצופים. עכברים אחרים הוחזקו בכלובים זעירים בהם הוגבלה מאוד תנועתם, ואף נשללו מהם מזון ומים לפרקי זמן ממושכים. לשתי קבוצות עכברים אלה הוזרק רעלן (toxin) של חיידקים, ונמצא שהעכברים בקבוצה הראשונה שמעיקה עליהם נוכחות העכבר המאיים בכלוב, מתו בתגובה להזרקת הרעלן פי-2 בהשוואה לעכברים שהושרתה בהם עקה גופנית. נראה שדיכאון עמוק עלול להביא לתגובה דומה לזו שנצפתה במצבי עקה כרוניים, ואמנם מטופלים המצויים בדיכאון לא מראים בדרך כלל את התנודות היומיות המוכרות והמאוד בולטות ברמות קורטיזול בדם. אנשים מדוכאים הם בעלי פעילות נמוכה יותר של תאי NK בהשוואה לאנשים בריאים בנפשם, יתכן בהשפעת רמת הקורטיזול הגבוהה בדמם. מחקרים נוספים מראים שהתגובה של לימפוציטים למיטוֹגֶנִים (חומרים המשרים בהם תגובת חלוקת תאים והתרבות), היא תגובה איטית כאשר הלימפוציטים לקוחים מאנשים מדוכאים ומדוכדכים.

נראה שגם תחושות בידוד ונטישה יש בהם לדכא את מערכת החיסון. בקופים רכים בגילם שהופרדו מאִמָהותיהם, והוחזקו בכלובים מבודדים, נמצא מיעוט לימפוציטים כאשר נחשפו לאנטיגנים זרים, ותגובת נוגדנים נמוכה יותר בתגובה להזרקת נגיף לגופם. מחקרים דומים באופיים מצאו פעילות נמוכה יותר של תאי NK בקרב גברים גרושים או פרודים המתגוררים בגפם, בהשוואה לגברים נשואים. מעקב של שנה אחר מדדים של מערכת החיסון בגברים או נשים בגיל מתקדם הסועדים את בני הזוג שלהם עם מחלת אלצהיימר, הגיע למסקנה ברורה: הדעיכה של מדדים חיסוניים הייתה הגדולה ביותר בקרב אלה עם מיעוט תמיכה של בני משפחה אחרים, או ידידים תומכים או סעד חיצוני כלשהו. העזרה החברתית הייתה משמעותית במקרים אלה לתפקוד טוב יותר של מערכת החיסון בקשישים אלה.

ההשפעה של עקה טְרָאוּמָטית על מערכת החיסון נלמדה אף היא. בסוף שנות ה-90 הוּכּתה פלורידה אנושות על ידי סופת ההוריקן Andrew כאשר עיירות אחדות נמחקו כמעט עד היסוד. הסתבר שתושבים מהאזורים שנפגעו קשה ביותר ונותרו חסרי-כל ונבדקו באותה תקופה, נמצאו בעלי פעילות מופחתת ב-4 מתוך חמישה מדדים של מערכת החיסון. תוצאות דומות תועדו כשנבדקו עובדי סגל בבית חולים בלוס-אנג`לס, בעת שעסקו בפעילות חירום מוגברת לטיפול בנפגעי רעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר בתחילת שנות ה-90. מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2001 הראה שגברים עם רקע של תסמונת עקה פוסט-טראומטית (PTSD), אפילו פרק זמן ארוך לאחר התאוששות ממצב זמני זה, הכילו מספרים נמוכים יותר של סוגי לימפוציטים שונים בדמם, ורמה נמוכה יותר של פעילות חיסונית לאורך זמן. אם ניתן להתייחס למצוקתם של נשים מוכות המצויות לעתים שנים ארוכות תחת התעללות נפשית, בדומה להתייחסות למצבי עקה פוסט-טראומטית, מראים מחקרים שגם בנשים אלה פעילות הלימפוציטים נמוכה יותר מהמצופה. מעניין שהדיווחים השונים לגבי ההשפעה של הורמוני עקה ומערכת העצבים הסימפטתית על תפקוד מערכת החיסון, מצביע על השפעות שונות על מדדים חיסוניים שונים, בתלות בסוג העקה ובמרכיב מערכת החיסון הנבחן. המרכיב החיסוני עליו קיימת לכאורה הסכמה כללית לגבי פגיעותו לגירוי של ממערכת מהורמונאלית-עצבית-הם תאי NK.

ניסויים בחיות מצביעים על אפשרות שמערכת העצבים מגיבה באופן שונה לעקה חריפה וקצרה או לעקה כרונית. נראה שעקה כרונית עלולה לגרום למנגנוני משוֹב (feedback) של מערכת העצבים לכְשוֹל, באופן שתגובות עצביות במצבי חרום עלולות להימשך גם כאשר הסיבה המקורית לתגובה האמורה כבר אינה קיימת יותר. הורמוני עקה והמערכת הסימפטתית נותרים ברמה גבוהה, ומדכאים כך את מערכת החיסון ובכך עלולים לעודד מצבי מחלה. השפעות של מצבים נפשיים חריגים על מערכת החיסון באים לביטוי במצבים שונים. הראו למשל שבנשים במצבי עקה רגשית (emotional stress) בהן בוצעו ביופסיות, הגלדת הפצע הייתה איטית במיוחד. בדומה, סטודנטים לפני בחינות חשובות שעברו פציעות שונות, פציעותיהם הגלידו לאט יותר מאשר סטודנטים בתקופת פגרת הלימודים. הגלדת פצע התארכה מעבר למקובל גם במבוגרים הסועדים בני משפחת לוקים באלצהיימר.

ניסויים מבוקרים אך גם תצפיות אקראיות מצביעים על כך שמצבי עקה גורמים לרגישות רבה יותר למצבי שפעת (flu) ולהדבקות אחרות של מערכת הנשימה. נמצא שההסתברות ללקות בדלקת גרון או בהדבקות ויראליות הייתה פי-4 גבוהה יותר באנשים במצב נפשי ירוד או בעקה, בהשוואה להסתברות לתחלואות בקטריאליות או ויראליות אצל פרטים ברגיעה פסיכולוגית.

במחקר ידוע שנערך באנגליה בתחילת שנות ה-90 טופלו 420 מתנדבים בטיפות-אף שהכילו את נגיף השפעת. כל המתנדבים שוכנו בתנאי בידוד זהים ונבדקו משך 9 ימים . התברר שאלה מתוכם שחוו בתקופה האחרונה תחושות תִסכּול, עצבנות, דאגה, ודיכאון, או עברו חוויות קשות כגון מוות במשפחה או שפוטרו ממקום עבודתם, סיכוייהם ללקות בשפעת היו גדולים משמעותית. בסוף שנות ה-90 הגיעו חוקרים באוניברסיטת פיטסברג למסקנות דומות. אלה הנמצאים במצבי עקה מתמשכים נדבקו ביתר קלות בנגיף שפעת במערכת ניסויית דומה לזו שנערכה באנגליה. מדדים כעישון, צריכת אלכוהול או מספר שעות השינה מדי יום לא תרמו לדרגת ההידבקות בנגיף, אך במפתיע נמצאה חשיבות למידת הקשרים החברתיים של הנבדקים: אלה שקשרי המשפחה שלהם, או קשרים עם ידידים, שכנים או חברים לעבודה היו המצומצמים והדלים ביותר, היו פי-4 יותר חשופים למחלת השפעת בהשוואה לאלה עם הקשרים האמיצים ביותר.

עקה מתמשכת עלולה אף להשפיע על התגובה החיסונית לחיסון פעיל. באותו ניסוי באוניברסיטת פיטסברג חוסנו נגד נגיף השפעת עשרות מתנדבים בדרגת עקה גבוהה ולעומתם אלה המשוחררים מכול עקה. כל המשתתפים בניסוי היו תואמי מין, גיל ומעמד חברתי. הסתבר שהחיסון הביא ליצירת כייל גבוה יותר נוגדנים בקבוצת המחוסנים המשוחררים מעקה. חוקרים אלה אף מצאו קשר קרוב בין הקושי להתמודד עם עקה, תסמיני שפעת ותגובה חיסונית ספציפית. חמישים וחמישה מתנדבים הוזלפו בטיפות-אף המכילות את נגיף השפעת. אלה מתוכם עם בעיות נפשיות הנגזרות מעקה, יצרו את הרמות הגבוהות יותר של החומר interlekin-6, המביא לגיוסם של תאי חיסון והגעתם לאזור הדלקתי. ואמנם אלה עם תופעות עקה קשות יצרו הפרשות אף ריריות מרובות באופן משמעותי, שכן אפּיהם היו גדושים יותר.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

www.tevalife.com


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י פרופ` בן עמי סלע שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."