12315 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מה מהותו של צום העשירי בעשירי- עשרה בטבת?
מאת: רחלי יוסף חי   שמור מאמר למועדפים

מה מהותו של יום עשרה בטבת? על מה אנו מתאבלים?

לכאורה כולם אומרים שאנו מתאבלים על כך שנעשה מצור על חומות ירושלים. אבל בית המקדש לא חרב בעשרה בטבת... והיו עוד אירועים קשים לעם ישראל לאורך ההיסטוריה ובכל זאת חז"ל לא קבעו יום צום עליהם.

אז למה לציין את י' בטבת?

מה קרה בו שהיה כ"כ משמעותי עד כדי כך שנאמר ביחזקאל "כתב לך את שם היום את עצם היום הזה" כלומר- שאנו מצווים לזכור את השם העשירי בעשירי- עשרה בטבת, ומצווים לזכור את מהותו. אם כן נראה שיש צורך לעיין היטב במהות היום, שנאמר על אותו יום בשם הגאונים שאם היה יוצא צום העשירי בעשירי בשבת, הצום היה דוחה את השבת שנאמר "עצם היום הזה" כמו שנאמר ביום כיפור "בעצם היום הזה".

ועוד, יש צורך לעיין מה עלינו לעשות בצום עשרה בטבת, ונצטט רמב"ם:

"יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'".

מכאן אנו למדים שעיקר עינינו של הצום הוא לעשות תשובה על מעשינו, שהם כמעשי אבותינו. שנאמר שדור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו . כלומר, בצום עשרה בטבת אנו צריכים לעשות תשובה בתור יחידים ובתור ציבור על המהות שבגללו נקבע צום זה, והרמב"ם מחדד לנו שהתשובה צריכה להיות על מעשינו שהם כמו מעשי אבותינו- אם עדיין לא נבנה בית המקדש!! ואנחנו צריכים לעשות עליהם תשובה! ולא להגיד שאנחנו דור של צדיקים, ואבותינו צריכים לתת דין וחשבון על מה שהם עשו. מעשי אבות סימן לבנים. אנחנו צריכים לבדוק איפה מהות היום פוגשת אותנו- ולעשות על זה תשובה כיחיד וכציבור.
?
ונראה שיש שלושה עניינים שעליהם אנו מתענים ועושים תשובה.

הראשון, ב-ח' בטבת תרגמו את התורה ליוונית במשך 3 ימים עד י' בטבת.

השני, ב- ט' בטבת נפטר עזרא הסופר שהיה ראוי שתינתן תורה על ידו אם לא קדמהו משה רבינו.

השלישי, ב- י' טבת התחיל המצור על ירושלים.

בעצם אנו רואים שלכאורה היה ראוי לעשות 3 ימי צום מ- ח' טבת עד י' טבת, אך להלכה- נהגו הצדיקים לצום בשלושת ימים אלו, ואילו הציבור צם רק ב-י' על שלושת ענייניים אלו.

אך עדיין זה תמוה, מדוע לצום על תרגום התורה ליוונית? האם אין זה דבר חיובי? הרי אנו אור לגויים , ורוצים שכל העמים יכירו במלכות ה'.

ועוד, מדוע לצום על פטירת עזרא הסופר? מעולם לא עשו צום לדורות על פטירת צדיק...

ועוד, מדוע לצום על תחילת המצור שנפסק לאחר מכן כמו שהזכרנו לעיל? ועוד, תחילת המצור זה אירוע כזה משמעותי וקשה בתולדות עם ישראל? לכאורה נראה שהיו אירועים יותר קשים ומשמעותיים כמו גירוש ספרד, השואה ועוד.

אז נבאר הכל בעזרת ה' יתברך.

רק נעשה הקדמה חשובה:
הרב צבי יהודה זצ"ל אמר, שהתשובה בימים אלו צריכה להיות מכוונת מול אותם העיניים שהזדעזעו בימים אלו בעבר. כלומר צריך לקשר את התשובה למה שארע ביום הזה, והתשובה והתיקון תואמת את נושא הבעיה/חיסרון/פגיעה שהיה בימים אלו.

?
ח' טבת- תרגום התורה ליוונית:

בזמן תרגום התורה ליוונית ע"י המלך תלמי שהיה פילוסוף (=אוהב חוכמה),
חשך העולם לשלושה ימים מפאת חומרת המעשה.
המלך תלמי הקים ספרייה שיהיו בה את כל החוכמות שיש לאנשים בעולם , ולצורך כך הוא הביא את תורתם של כל הדתות וכמובן שהוא ראה גם את חוכמתה המופלגת של תורתנו הקדושה, אך כמו כל גוי, תלמי ראה בה רק כחוכמה, ולא כדבר אלוקים חיים שמיועד לנו. כי הוא כמו שאר היוונים, מאוד אוהב חוכמה (כידוע הם המציאו את המתמטיקה, פילוסופיה, גאומטריה, פילוסופיה, פיזיקה ועוד ).
אך עם ישראל ממש לא לומד חס ושלום את התורה כחוכמה.. כידע טוב. חיצוני. עם ישראל, לומד את התורה מתוך חיבור. מתוך הבנה שעצם הלימוד מחבר אותנו לקב"ה ומקדש אותנו. בכל מילה בתורה יש מהות, יש קודש, יש נשמה, יש אלוקות, ואת זה אי אפשר לתרגם!!

כתוב במסכת אבות "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" ודורשים חז"ל אל תקרא "מורשה" כי אם "מאורסה" התורה מאורסת לעם ישראל . עניינה של התורה היא שרק עם ישראל יכול ללמוד אותה ולהבין את עומקה. היא מותאמת לעם ישראל, ולא לשום עם אחר.
ובתרגום יש מעין אמירה שהתורה ח"ו מותאמת לכל העמים. אבל זה לא נכון. ה' בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.

מול תרגום התורה ליוונית, עבודת התשובה שלנו כיום, היא ללמוד תורה בטהרתה, כדברי אלוקים חיים ולא ח"ו כחוכמה חיצונית שאפשר לחלוק עליה, לפרש אותה כרצוננו לפי "מה שבא לנו" ואיך שנראה לנו... התורה היא תורה מחייבת, תורה שלומדים על מנת לקיים, תורה שמקשרת אותנו לקב"ה ולתורתו.

יש לנו כאן קריאה לא לערבב. לא לערבב את קדושת וטהרת התורה עם ח"ו כפירה ופרשנות לא יהודית. לא לערבב את ערכי התורה עם הגועל שבחוץ. לשמור על התורה בטהרתה, כפי שמנהיגים אותנו גדולי הדור לאורך הדורות. לא להכניס לשם את תרבות יוון החשוכה. להיות נאמנים לתורה וללמוד תורה מתוך השתוקקות לדבר ה', וחס ושלום לא לרגע אחד כידע כללי.

כי היא לא ידע כללי, היא לא ח"ו חוכמה חיצונית טובה, היא תורת החיים!! היא דברי אלוקים חיים!!

ט' טבת- פטירת עזרא הסופר:

עזרא הסופר הוא אחרון הנביאים שהיו לעם ישראל , הוא מזוהה עם הנביא מלאכי .
עליו כתוב "חכם התורה של אלוקי השמיים ומושלם בה" ועוד כתוב עליו בסנהדרין:
"ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה".
רבו של עזרא הסופר הוא ברוך בן נריה הסופר של ירמיה .

בתקופתו- תקופת שבי ציון, היה את הצהרת כורש שקראה ליהודים לעלות לבית המקדש. אך בפועל עזרא לא עלה בגל הראשון של העלייה, וזה תמוה.
במדרש כתוב, שעזרא לא עלה לירושלים בגל העליה הראשון מכיוון שהיה צריך לברר את תלמודו עם רבו- ברוך בן נריה. וברוך בן נריה מפאת זקנותו לא יכל לעלות ולכן עזרא נשאר איתו.
עזרא הסופר הבין שעם ישראל עמד אז ערב הגלות, ויש צורך להתאים את התורה לגלות כדי שלא תשתכח תורה מישראל. ולכן עזרא לומד מפי רבו ויודע שמשימתו היא לדאוג לכך שהתורה תמשיך לדורות. הוא רואה לדורות.

בגל העלייה השני עזרא עולה עם תלמידיו ועם פשוטי העם הלוקים בכל מיני מעשים לא טובים , וזה תמוה. אבל אח"כ אנו רואים שעזרא ראה רחוק, תורה זו הצמיחה את בית המקדש השני והתורה שבעל פה זכתה לפרסום והרחבת גזרות חכמים והתפשטות תורה בישראל.
הרב קוק אומר שזה היה בזכות, ויהיה בזכות תלמידי החכמים אוהבי ישראל שמלמדים תורה לישראל בנחת .

כחלק מעשייתו הברוכה למען שמירת התורה והמצוות לדורות, הוא מוסיף סייגים לתורה ומקיים את הכתוב "ועשיתם משמרת למשמרתי" ומרחיב אותה כדי שלא נגיע לעברות ח"ו.

הוא קובע ביחד עם בית דינו נוסח לתפילה בנבואה , ושינה את אותיות התורה, עברית קדומה, ללשון הקודש של ימינו, הוא עושה זאת כי האותיות של פעם מתאימות לציירים וקשה לכתוב אותם ולכן שיצא עם ישראל לגלות ולא היה סנהדרין יכול ח"ו ליפול טעויות איומות, ולא יהיה מי שיזהה את הטעות, ולכן הוא נתן אותיות חדשות שלא יגרמו לטעיות . יש מחלוקת אם התורה ניתנה באותיות עברית קדומות או שניתנה בלוחות ראשונים בשפת הקודש והשניים בלשון עברית קדומה .
בכל מקרה, אנו רואים שעזרא הסופר הוא מנהיג לדורות ועשה שינוי שמשמעותי מאוד לעם ישראל, ולכן ראוי לעשות על הסתלקותו מהעולם הזה, תשובה וצום.

פטירת עזרא הסופר קוראת לנו לחדוות התורה על גזרותיה ותקנותיה.
קוראת לנו לדיוק בתורה עד לפרטים הקטנים. להתרחקות ממה שלא קשור לתורה.
קוראת לנו לזעוק על הנבואה שהסתלקה ממנו, שעזרא היה הנביא האחרון לעם ישראל.
קוראת לנו לזעוק ולעשות תשובה על כך שאין בינינו אדם שהוא משכן לשכינה כפשוטו .
שדבר ה' נסתר בתוכנו ולא גלוי כבזמן נבואה.

הקב"ה נסתר מאתנו, השכינה בגלות, הנבואה איננה, אנו צריכים להתאבל על זה ולזעוק על זה לתשובה ולהתפלל לגאולה שלימה. שנהיה ראויים לנבואה. נבואה זה דרגה של עם ישראל . אנחנו חסרים מאוד כרגע בלעדיה.
?
י' טבת- תחילת המצור על ירושלים:

יום זה היה היום האחרון שבו ניתנה לעם ישראל אפשרות לחזור בתשובה.
ביום זה ירמיה הנביא אומר לעם ישראל "היכל ה' היכל היכל ה' המה"
הוא אומר להם כביכול, אתם חושבים שבית המקדש קיים, וממשיכים להקריב קורבנות בצורה חיצונית ולא מבינים שאין טעם לבית גשמי בלי נשמה!!

היכל ה'- המה= בכם. הקב"ה שוכן בתוככם. ואם אתם לא תעשו תשובה אז השכינה תצא לגלות, והמקדש לא יעזור.. כי השכינה כבר תצא ממנו... כי טעם המקדש הוא שיהיה מקום לשכינה אצלנו, שיהיה מקום לביטוי הקשר של עם ישראל עם הקב"ה, ואם אנו לא נותנים מקום אצלנו בלב ובמעשינו לשכינה אז מה הטעם בבית המקדש?!
ובאמת באותו היום עם ישראל אינו עשה לצערנו תשובה והשכינה יצאה לגלות. ועל זה נאמר "בית שרוף שרפת" בית שרוף- שנשרף בעבר, כלומר יצאה ממנו השכינה בי' טבת כ- 3 שנים לפני חורבן בית המקדש, ו"שרפת" זה שריפת המבנה של בית המקדש בתשעה באב.
שהרי אם בעונותינו אנו לא מקיימים את הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כלומר לבנות מקדש "שתהיה לשמו יתעלה... המקום מקדש - להיותו קדש , כי הוא מוכן לעבוד בו השם יתעלה. והוא גם כן מעיר על מציאותו" אז מה שנשאר זה רק בית ללא שכינה...

כנגד המצור על ירושלים אנו צריכים לעשות תשובה על המקום שאנו נותנים לשכינה לשכון בתוכנו, על המקום שאנו נותנים לנוכחות האלוקית להתבטא בנו.
וכידוע, שאנו עושים רצון ה' אנו נותנים מקום לשכינה, לנשמה האלוקית שלנו להתבטא.

ואם ח"ו אנו לא עושים רצון ה' אנו כביכול לא נותנים לשכינה לשכון אצלנו, לא נותנים לנשמה האלוקית שיש בנו להתבטא החוצה.

שנזכה לחזור בתשובה שלמה ומתוך כך לזכות להשראת שכינה בקרוב, לנבואה, קיום תורה ומצוות מתוך שמחה, ולימוד תורה בטהרה!!

מקורות:
יחזקאל כ"ד ב'
אנציקלופדיה תלמודית כרך ל"ו, לוח השנה
יד החזקה, תעניות ה' א'
שיר מעון שמות דרשה לז' אדר
ספר התודעה- פרק שנים עשר
רש"ר הירש בראשית פרשת לך לך פרק יד
"על מה אבדה הארץ" הרב חיים דרוקמן
שו"ע אורח חיים סימן תקפ
המכלול: הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
המכלול: "ארכימדס"
מאמרי ראיה ע"מ 249
ספר דברי סופרים- ליקוטי אמרים- סיום הש"ס ד"ה ולכך
ספר דברי סופרים- ליקוטי אמרים אות [ח] ד"ה ושלשה
ילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה
בבלי מסכת ברכות דף יא/ב
יומא דף ט/ב
מגילה דף טו/א
עזרא ז יב
תוספתא סנהדרין ד ה'
מגילה ט"ז ב
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה'
קידושין דף סט/א
אגרות הראיה, אג' שיא, עמ' שמח
ויקרא יח ל
בבלי מסכת ברכות ב' ד' ד"ה א"ר ירמיה
פירוש הרמב"ם למשניות, מסכת ידים ד ה
בבלי סנהדרין כב א
בבלי סנהדרין כא ב' ד"ה בתחלה ניתנה תורה
מסכת סוטה דף מח/ב
כוזרי, מאמר שני
דר"ק, ירמיהו ז ד
סנהדרין דף צו/ב
שמות כ"ה ח
רלב"ג, שמות כה ח
מסילת ישרים, כו