12471 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הקרוואן שרצה להיות צימר
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
אדם ייבא ביבוא אישי קרוואן מארה"ב לישראל, כדי שישמש לו כ"צימר", בית הארחה. רשות המכס ומשרד התחבורה סירבו לאשר את שחרור המשלוח, בטענה שמדובר בקרוואן בתקינה אמריקאית שאינה מאושרת בישראל. היבואן ביקש שבית המשפט יתיר לו לפרק חלקים מן הקרוואן לפני השחרור מן המכס, כדי שלא יוכל לנסוע עוד, וישוחרר כ"מבנה טרומי" שלא טעון אישור. האם יאשר בית המשפט בקשה יצירתית זו? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין מן התקופה האחרונה (1).

מה היה סיפור המקרה?
היבואן רכש מארה"ב, ביבוא אישי, קרוואן בעלות של כ-145,000 דולר, ותכנן להציב אותו כמבנה מגורים קבוע בשטח חקלאי הצמוד למקום מגוריו, לצורך אירוח ("צימר").
היבואן ביקש מהיצרן לשלוח את הקרוואן לישראל ללא גלגלים, סרנים ויָצוּל הגרירה (חלק מוארך בקצה של הנגרר, אליו מחברים כלי רכב לצורך גרירה), כדי שלא יהיה ניתן להשתמש בו כנגרר בפועל, אולם היצרן סירב לעשות זאת.
על פי צו תעריף המכס, קרוואן נגרר מסווג בפרט מכס 87.16-1000 לצו ("גרורים וגרורים נתמכים מסוג Caravan, למגורים או למחנאות"), ועל פי צו יבוא אישי, טעון רישיון יבוא ממשרד התחבורה גם כשמדובר ביבוא אישי.
משרד התחבורה סירב לתת רישיון יבוא בטענה שמדובר בקרוואן שיוצר בתקינה אמריקאית, שאינה מאושרת בישראל. בשל כך, נותר הקרוואן במכס אשדוד והיבואן לא הגיש הצהרת יבוא לשחרור מן המכס, משום שהבין את הבעייתיות שבעניין.
היבואן פנה למשרד התחבורה ולמכס, הדגיש כי מדובר בקרוואן שישמש כצימר בלבד ולא ינוע בכבישים. על כן, העלה בקשה יצירתית, לאפשר לו לפרק מן הקרוואן, לפני השחרור מן המכס, את הגלגלים, הסרנים ויָצוּל הגרירה, ולסווג את שאריות הקרוואן בפרט מכס 94.06-9000 לצו, כ"מבנה טרומי- אחר" שלא טעון רישיון יבוא גם לא ביבוא אישי. גם המכס וגם משרד התחבורה התנגדו לבקשה. משרד התחבורה בשל התקינה, ורשות המכס משום שלדעתה, לא ניתן לסווג זאת כמבנה טרומי בשום אופן, גם לאחר הסרת החלקים, לכאורה. היבואן עתר לבית המשפט בטענה כי יש להורות למכס, לפי סעיף 87 לפקודת המכס, לאשר לבצע את השינוי שהוצע. היבואן הדגיש כי יצרן הקרוואן מסרב לקבל אותו בחזרה ולכן לא נותרה לו ברירה אלא לבקש את הסרת החלקים.
סעיף 87 לפקודת המכס קובע: "גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים.. למיינם, להפרידם, לארזם, לשוב ולארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה..". כלומר סעיף זה מסמיך את הגובה לאפשר שינויים לפני השחרור.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט קיבל את הטענה המקדמית של המכס, לפיה מדובר בעתירה מוקדמת, שהרי היבואן אפילו לא הגיש הצהרת יבוא, ולכן אין "החלטה מינהלית" עליה הוא יכול לעתור. יחד עם זאת, החליט בית המשפט לדון בעתירה גם לגופה.
בית המשפט מתח ביקורת על היבואן, שייבא על דעת עצמו קרוואן בתקינה אמריקאית שאינה מאושרת בישראל, המסווג בפרט 87.16-1000 וטעון רישיון משרד התחבורה, מבלי שהגיש בקשה מוקדמת לבחון את הנושא על ידי המכס או משרד התחבורה, ורק כשהקרוואן הגיע והתעוררה הבעיה, מנסה להכשיר את המצב. בית המשפט קבע עוד, כי אין כל אסמכתא בדין להכריח את המכס או את משרד התחבורה לפעול ולאשר את הסרת החלקים כפי שמבקש היבואן.
בית המשפט דחה את ההסתמכות על סעיף 87 לפקודת המכס, וקבע כי סעיף זה מאפשר לעשות שינויים מינוריים במוצר מיובא על מנת להתאים אותו לדרישות בישראל, ולא בשינוי כה מהותי של הסרת חלקים ושינוי סיווג מקרוואן למבנה טרומי, כפי שמבוקש כאן. וגם אם, מדובר בסמכות ברשות, בשיקול דעת של מנהל המכס, ולא בעניין שהוא חובה.
בית המשפט חשש משיקולי רוחב וקבע כי אם נאפשר ליבואן לעשות תיקון כזה כדי לשנות סיווג של מוצר בעודו במחסן המכס, ייפתח פתח לעקיפת הוראות דין מהותיות ביבוא מוצרים לישראל. כלומר, אנשים יוכלו לייבא מוצר טעון רישיון או אישור יבוא, לעשות בו שינוי במחסן ולשחרר אותו ללא צורך ברישיון או אישור, ומדרון חלקלק כזה אין לאפשר. בית המשפט דחה גם טענה לאפלייה לעומת מקרים אחרים וקבע שאין מדובר במקרים דומים, שם הגיעו נגררים ללא גלגלים/יצול וכו'.
על כן, דחה בית המשפט את העתירה וחייב את היבואן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
בפסק-דין עתיק של בית המשפט העליון שניתן לפני 51 שנים (2), יובאו כלי רכב מסחריים שהייתה כוונה להפוך אותם בישראל לאוטובוסים לצורך סיורים בתשלום בשטחים מדבריים. באותה עת, שיעור המס על אוטובוסים היה נמוך בהרבה משיעור המס על כלי רכב מסחריים. אלא מה, כלי הרכב לא היו "בשלים" להיות אוטובוסים בשלב היבוא והשחרור מן המכס, בשל צורך לבצע בהם מספר פעולות שדרוג. היבואן ביקש מבית המשפט להכיר בסיווג שלהם כ"אוטובוסים" בשלב היבוא, אבל הטענה נדחתה. בית המשפט קבע אז עיקרון שבעצם יפה עד ימינו: את הסיווג יש לקבוע לפי מצב הפריט בשלב היבוא והשחרור מן המכס, מבלי להתחשב בפעולות תיקון או שדרוג עתידיות שיבוצעו כדי להתאים אותו למטרה מסוימת. ניתן לומר שעיקרון דומה הביא גם לדחיית התביעה כאן.

הפניות:
(1) עת"מ (מחוזי באר שבע) 23804-10-24 דוד בן אבי נ' מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס ומע"מ ומשרד התחבורה, פסק-דין מיום 19.4.25, כבוד השופטת יעל רז לוי, סגנית נשיא. היבואן יוצג ע"י עו"ד אליס אברמוביץ ועידן גנון. המדינה יוצגה ע"י עו"ד זוהר בר-אל מפרקליטות מחוז דרום. היבואן רשאי לערער לבית המשפט העליון.
(2) ע"א 566/73 נאות הככר מסעות וטיולים בע"מ נ' מדינת ישראל (22.4.74).