12471 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: נגמרו שבע השנים הטובות, ואז בא המכס
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
הדין הפלילי והנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה קובעים שכתב אישום בגין הברחות מכס, יש להגיש עד שנה וחצי מיום ביצוע העבירות. עבירות מכס חמורות מתיישנות אחרי 10 שנים, ועבירות פחות חמורות מתיישנות אחרי 5 שנים.
מה קורה במצב בו הוגש כתב אישום 8 שנים לאחר הברחות המכס, שכולל גם עבירות חמורות וגם עבירות קלות יותר, האם ניתן או לא ניתן לטעון להתיישנות?
על כך בסקירה המצורפת, לאור החלטה מן העת האחרונה (1).

מה היה סיפור המקרה?
חקירה שהחלה בשנת 2016, גילתה שהחשודים עברו מספר עבירות הקשורות בדיני המכס:
• הברחת טובין בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס, עבירה מסוג "פשע" שהעונש עליה הוא 5 שנות מאסר, או הברחה "רגילה" הנחשבת "עוון" שהעונש עליה 3 שנות מאסר.
• החזקת טובין טעוני מס שלא שולם המס בגינם, לפי סעיף 22(א)(3) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952, או עשיית מעשה בכדי להתחמק מתשלום מס קניה, לפי סעיף 22(א)(5) לחוק, עבירות מסוג "עוון" שבגינן שנתיים מאסר.
• יבוא לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן, טובין שאריזתם סומנה בסימן מסחר והוא מהווה חיקוי באופן שיכול להטעות, לפי סעיף 60(א)(2) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, עבירה מסווג "עוון" שהעונש עליה 3 שנות מאסר.
על פי חוק העונשין, בעבירות מסוג עוון- קיימת התיישנות - עד 5 שנים מיום ביצוע העבירה, ב"פשע" ההתיישנות יותר ארוכה (10 שנים). כמו כן, על פי הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, יש להגיש כתב אישום בעבירת "עוון" או "פשע" מסוג מסוים, עד שנה וחצי מיום ביצוע העבירה (2).
כאן, כתב האישום הוגש בחודש דצמבר 2023, כלומר כמעט 8 שנים לאחר ביצוע העבירות.
הנאשמים הגישו בקשה מקדמית לבית המשפט למחוק את כתב האישום, טענו שרוב רובו של כתב האישום מתייחס לעבירות מסוג "עוון" והן התיישנו 5 שנים לאחר ביצוען, ולא הוגש כתב אישום שנה וחצי לאחר ביצוען. גם לגבי עבירת ה"פשע", לא הוגש כתב אישום במועד (שנה וחצי מיום העבירה).
המדינה טענה שהטפל הולך אחרי העיקר, ומאחר וכתב האישום מכיל גם עבירה של הברחה בנסיבות מחמירות מסוג "פשע", ההתיישנות בגינה היא 10 שנים לאחר ביצוע העבירות ולכן לא התיישן. אמנם ע"פ הנחיית הייעוץ המשפטי היה צורך להגיש כתב אישום עד שנה וחצי יום ביצוע העבירה, אך התקבלה אישור כתוב להאריך את התקופה בשל נסיבות מיוחדות (מספר נאשמים, חומר חקירה רב וכו').

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט הסתמך על סעיף 9(ה) לחוק סדר-הדין הפלילי, הקובע כי: "נחקר אדם בשל עבירות שונות המהווה פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן".
בית המשפט קבע כי לאור סעיף זה, מאחר ומדובר בפרשה אחת, עבירות ה"עוון" הפחות חמורות "נדבקות" לעבירת ה"פשע" היותר חמורה. ובעצם, תקופת ההתיישנות של עבירות ה"עוון" שלכאורה הייתה 5 שנים (אם היו מוגשות לבדן), מוארכת ל-10 שנים בשל כך שהן נדבקות לעבירת ה"פשע". על כן, נקבע שגם כתב האישום הוגש 8 שנים לאחר ביצוע העבירות, הוא הוגש בלא התיישנות.
לגבי כך שכתב האישום לא הוגש שנה וחצי לאחר פתיחת החקירה, בניגוד להנחיית הייעוץ המשפטי, קבע בית המשפט שגם ההנחייה מאפשרת את הארכת התקופה בנסיבות חריגות, שהתקיימו כאן, לאור ריבוי נחקרים והיקף הפרשה, ואף התקבל אישור בכתב להארכת התקופה.
לאור כל זאת, נדחו כל הטענות המקדמיות של הנאשמים וכתב האישום ימשיך להתברר כסדרו.

מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?
כתב אישום במשפט פלילי המוגש נגד אדם, הוא סוג של עננה המרחפת מעל ראשו, אשר גורמת למתח ולחץ עד לקבלת התוצאה של זיכוי או הרשעה. בשל כך, קבע המחוקק והמשיך הייעוץ המשפטי, לוח זמנים קשוח להגשת כתב אישום, כדי לייצר סוג של ודאות מתי יכול האדם להניח באופן סביר, כי הפרשה הסתיימה והרשויות לא יגישו נגדו כתב אישום.
כשמסתכלים על הפרשה הנוכחית בה היה אישום בעבירה אחת חמורה ובעוד כ-4 עבירות קלות יותר (יחסית), ניתן היה לבצע הפרדה רעיונית, ולקבוע תקופת התיישנות נפרדת לכל עבירה: העבירה החמורה לא התיישנה, והעבירות הקלות יותר, לכאורה- התיישנו.
הבעיה היא בסעיף 9(ה) לחוק סדר-הדין הפלילי, שקובע שהעבירה הקלה "נדבקת" לעבירה החמורה יותר והיא שמכתיבה את הסדר ההתיישנות.
התוצאה אליה הגיע בית המשפט, בכל הכבוד, יכולה באופן תיאורטי, לעודד את רשויות החקירה להוסיף לכתב אישום עבירה חמורה יותר, בשביל להתגבר על תקופת התיישנות קצרה ביחס לעבירות קלות יותר, וזאת כמובן, תוצאה שאיננה רצויה.

הפניות:
(1) ת.פ. (שלום חיפה) 55989-12-23 מדינת ישראל נ' דוד סעדי ואח', החלטה מיום 8.4.25, כבוד השופטת יוכי ספיר. המדינה יוצגה ע"י עו"ד נעמה עציון אוכמן. היבואן יוצג ע"י עו"ד ג'וליאן חדאד. על החלטות ביניים מן הסוג הזה נראה שאין אפשרות לערער לבית המשפט המחוזי כרגע, אלא רק במסגרת ערעור על כל הכרעת וגזר הדין, בסוף ההליך.
(2) הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שמספרה 4.1202, "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (מעודכנת לאפריל 2023).