12471 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אמל"ח בין הסירים
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואן פלסטיני ייבא מכולה מטורקיה ובה כלי בית, ובמכולה נמצא אמל"ח. המכס חילט את כל המכולה, והיבואן תבע בבית המשפט את השבת הפריטים שאינם האמל"ח. המכס מבקש לחייב את היבואן להפקיד בבית המשפט סכום כסף לכיסוי הוצאות משפט של המכס, אם תידחה תביעתו. האם ייעתר בית המשפט לבקשה ויגביל את דרכו של היבואן לברר את תביעתו? על כך ועוד בסקירה המצורפת, לאור החלטה מן התקופה האחרונה (1).

מה היה סיפור המקרה?
יבואן פלסטיני מחברון ייבא מטורקיה לישראל מכולה ובה כלים למשק בית, מוצרי הלבשה ומכונות חשמליות. לאחר חיפוש, גילה המכס במכולה חלקים של אמצעי לחימה. אמצעי הלחימה הועברו לבדיקת המשטרה, ושאר החפצים במכולה חולטו על ידי המכס. היבואן טען שלא ידע על הימצאות אמצעי הלחימה ומדובר בטעות, ותבע בבית המשפט את החזרת יתר המוצרים שבמכולה שאינם האמל"ח. בחודש יולי 2023 נדחתה בקשתו לצו עשה זמני שיורה למכס למסור לו את החפצים, בתמורה להפקדת ערבות, והחפצים נותרו במכס עד לבירור המשפטי.
כעת, כשנה וחצי לאחר פתיחת התביעה, הגישה רשות המכס בקשה לחייב את היבואן להפקיד בקופת בית המשפט סכום שנע בין 20,000 ל-50,000 ש"ח לכיסוי הוצאות המשפט לטובת המדינה, אם תידחה תביעתו. רשות המכס טענה שמדובר ביבואן פלסטיני תושב חברון, שאין לו נכסים בישראל, ולכן במצב כזה הוא נחשב כאילו היה תושב חוץ (מחו"ל), ועל כן יש לחייבו בהפקדת ערובה כתנאי להמשך בירור ההליך. כמו כן טענה שסיכויי התביעה נמוכים, בשל האמל"ח שנתפס.
היבואן התנגד לבקשה, טען כי הוא דמות מוכרת במכס, יש לו פעילות רבה של יבוא לישראל, והמדינה אף יכולה להיפרע מן המוצרים שהיא תפסה לו, במקרה הצורך. היבואן טען עוד, כי גם אם הוא תושב חברון, הוא התייצב עד כה לדיונים בבית המשפט, הגיע למסור גם עדות במכס ולא התחמק. היבואן טען עוד שסיכויי התביעה טובים, ושכל מטרת הבקשה הנוכחית היא לחסום את דרכו לבית המשפט.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט החליט להיעתר לבקשת המכס, ולחייב את היבואן בהפקדת 18,000 ש"ח בקופת בית המשפט כתנאי להמשך ניהול התיק, אחרת תימחק תביעתו.
בית המשפט חידד את האבחנה בין תובע יחיד לבין תובעת שהיא חברה בע"מ – כשמדובר בחברה בע"מ הכלל הוא שעליה להפקיד כספים, כי בעלי המניות יכולים להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות, אך כשמדובר בתובע יחיד- הכלל הוא שלא מחייבים בערובה, כדי לא להקשות את דרכו.
יחד עם זאת, כשמדובר בתושב חוץ או מישהו שאין לו נכסים בישראל, מתהפך הכלל ואז יש לחייב בערובה אלא אם הוא הוכיח איתנות כלכלית או נכסים.
בית המשפט דחה את הטענה כי היבואן ממשיך לייבא לישראל וניתן לתפוס לו מוצרים, וקבע שזוהי בטוחה לא ודאית. לגבי סיכויי התביעה, מדובר בשלב מקדמי אך לצורך עניין הערובה, קבע בית המשפט שנראה שסיכויי התביעה אינה גבוהים ולכן אין הצדקה לפטור מערובה. בית המשפט קבע עוד כי גם אם המדינה מחזיקה בסחורה התפוסה, אין הדבר תחליף לתשלום הוצאות משפט. על כן, כאמור, יבואן הפלסטיני חויב בהפקדת ערובה, אך לא חויב בהוצאות משפט בגין דחיית התנגדותו הנוכחית כאן.

מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?
ממש לאחרונה, חייב בית המשפט יבואן ישראלי של מצברים להפקיד בקופת בית המשפט סכום גבוה של 70,000 ש"ח לכיסוי הוצאות משפט של רשות המכס, אם תידחה תביעתו (2). באותו המקרה לא היה מדובר ביבואן פלסטיני או תושב חוץ אלא בחברה ישראלית, אלא שהיא חברה בע"מ. החברה לא הצליחה לשכנע את בית המשפט שביכולתה לפרוע הוצאות משפט אם תידחה תביעתה, ובשל האפשרות של בעלי המניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות, חוייבה החברה בהפקדת ההוצאות. נראה שמדובר במגמה הולכת וגוברת, בה רשות המכס יוזמת בקשות מסוג זה של הפקדת הוצאות, ונראה כי היבואן הפלסטיני יצא כאן יחסית "בזול" עם סכום ההוצאות שחויב להפקיד.

הפניות:
(1) ת.א. (שלום נצרת-נוף הגליל) 25219-07-23 שאהר חמורי נ' בית המכס חיפה, החלטה מיום 9.4.25, כבוד השופטת הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד. היבואן יוצג ע"י עו"ד ג'ריס דחדולי. המדינה יוצגה ע"י היחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס (אזרחי). היבואן רשאי לנסות לערער לבית המשפט המחוזי, אך ערכאות ערעור ממעטות להתערב בהחלטות מן הסוג הזה, הנחשבות החלטות דיוניות.
(2) ת.א. (מחוזי מרכז-לוד) 40833-12-24 טי.אף.סי למסחר ותעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד האוצר אגף המכס ומע"מ- בית המכס אשדוד, החלטה מיום 8.4.25, כבוד השופט אלי ברנד. היבואן יוצג ע"י עו"ד חיים לוי. בית המכס אשדוד יוצג ע"י עו"ד יאיר רפופורט מהיחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס (אזרחי).