12522 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פציאליס כתוצאה ממתח נפשי
מאת: אלון לרנר   שמור מאמר למועדפים

פציאליס כתוצאה ממתח נפשי: הקשר בין סטרס לשיתוק בעצב הפנים.
תקציר
פציאליס, או שיתוק בעצב הפנים (Bell’s Palsy), הוא מצב נוירולוגי חריף המאופיין באובדן פתאומי של תנועתיות חד־צדדית בשרירי הפנים. הגורם המדויק לפציאליס אינו ידוע במלואו, אך קיימות עדויות הולכות ומתרבות לכך שמתח נפשי (psychological stress) ממלא תפקיד מהותי בפרוץ התסמונת. במאמר זה נבחן את הקשר בין סטרס מתמשך לבין הופעת פציאליס, תוך סקירת מנגנונים פיזיולוגיים, עדויות קליניות ומחקרים עכשוויים. בנוסף, נציג את נקודת המבט של הרפואה הסינית ואת תרומתו האפשרית של הדיקור הסיני בתהליך ההחלמה.

מבוא
פציאליס הוא מצב חריף, בדרך כלל חד־צדדי, של שיתוק שרירי הפנים הנובע מפגיעה בעצב הקרניאלי השביעי – עצב הפנים (Facial Nerve). לרוב, ההפרעה מופיעה באופן פתאומי וללא סימנים מקדימים. שכיחות פציאליס מוערכת בכ־20–30 מקרים ל־100,000 איש בשנה (Eviston et al., 2015).
ההשערה הרווחת היא שהסיבה לפציאליס היא דלקת או בצקת מקומית בעצב הפנים, לעיתים כתוצאה מזיהום ויראלי סמוי (למשל, נגיף ההרפס), אך מחקרים עדכניים מצביעים גם על קשר בין מצבי סטרס גבוה לבין הופעת התסמונת.

סטרס כרוני והשפעתו על מערכת העצבים
מתח נפשי מתמשך גורם לשינויים ביוכימיים ונוירולוגיים בגוף, ובמיוחד משפיע על מערכת העצבים האוטונומית ועל הציר ההיפותלמי־היפופיזרי־אדרנלי (HPA Axis). בעת סטרס, ישנה עלייה ברמות הקורטיזול, שינוי בתפקוד מערכת החיסון, ופגיעה אפשרית במעטפת המיאלין של העצבים (McEwen, 2007).
במקרה של פציאליס, סטרס כרוני עלול לתרום להתלקחות דלקת סמויה סביב עצב הפנים, ולהפרעה בהולכה העצבית. בנוסף, סטרס עלול לעכב את תהליכי הריפוי וההתחדשות של תאי עצב (Kim et al., 2019). מחקר קליני שנערך בקוריאה מצא קשר מובהק סטטיסטית בין רמות סטרס גבוהות לבין הופעה של פציאליס (Yoo et al., 2018).

עדויות קליניות: סטרס כטריגר לפציאליס
מספר דיווחים קליניים מתארים מטופלים שחוו פציאליס לאחר אירועים נפשיים טראומטיים, כגון אובדן, עומס רגשי בעבודה או מחלה במשפחה. למשל, במחקר שנערך באוניברסיטת סיאול (Lee et al., 2016), נמצא כי למעלה מ־30% מהמטופלים שדיווחו על פציאליס חוו תקופה של סטרס חריג בשבועיים שקדמו להופעת השיתוק.
בקליניקות לרפואה סינית נצפתה תופעה דומה: מטופלים עם עומס רגשי מתמשך נוטים יותר להגיע עם תסמינים של פציאליס, במיוחד כשאין עדות מובהקת לזיהום או טראומה פיזית.

נקודת מבט מהרפואה הסינית
ברפואה הסינית המסורתית, פציאליס נחשב לחסימה של זרימת הצ'י (האנרגיה החיונית) והדם באזור הפנים. סטרס רגשי מתמשך יוצר "חסימות פנימיות" ופוגע בתפקוד איברים פנימיים כגון הכבד והלב, שאחראים על ויסות הרגש והזרימה האנרגטית בגוף.
לפי הרפואה הסינית, הרוח החיצונית (Wind) חודרת לגוף כשההגנה (Wei Qi) נחלשת – בין השאר בגלל סטרס – וגורמת לשיתוק הפנים.
דיקור סיני נועד לשחרר את החסימה, לווסת את מערכת העצבים, להפחית סטרס ולהאיץ את ההחלמה. מחקר אקראי מבוקר מצא שדיקור סיני שניתן למטופלים עם פציאליס, במיוחד בשלבים מוקדמים, שיפר משמעותית את קצב ההחלמה (Kim et al., 2013).

מקרה קליני לדוגמה
אישה בת 45 פנתה לטיפול לאחר שהתעוררה בבוקר עם שיתוק חד־צדדי בפניה. היא לא סבלה ממחלה ויראלית לאחרונה, אך תיארה תקופה של עומס רגשי, גירושין ומעבר דירה. בבדיקה רפואית אובחן פציאליס, והיא החלה טיפול משולב: סטרואידים בשבוע הראשון ודיקור סיני פעמיים בשבוע.
לאחר ארבעה טיפולים חלה ירידה ברמת המתח בפנים וחזרת התחושה. כעבור שמונה טיפולים שבה השליטה כמעט מלאה בשרירי הפנים. המטופלת דיווחה גם על שיפור כללי באיכות השינה וברמת החרדה.

סיכום
פציאליס הוא מצב מורכב עם גורמים אפשריים רבים, אך קיימות עדויות משכנעות לכך שסטרס מתמשך עשוי לשמש טריגר מרכזי להתפרצותו. הבנה מעמיקה של הקשר בין סטרס למערכת העצבים תורמת לזיהוי מוקדם, מניעה וטיפול מיטבי. רפואה אינטגרטיבית, המשלבת טיפול מערבי עם דיקור סיני וטכניקות הרפיה, עשויה לשפר את תהליך ההחלמה באופן משמעותי.

מקורות
Eviston, T. J., Croxson, G. R., Kennedy, P. G., Hadlock, T., & Krishnan, A. V. (2015). Bell’s palsy: Aetiology, clinical features and multidisciplinary care. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 86(12), 1356–1361.
McEwen, B. S. (2007). Physiology and neurobiology of stress and adaptation: Central role of the brain. Physiological Reviews, 87(3), 873–904.
Yoo, M. C., Kim, H. J., & Cho, Y. R. (2018). Psychological stress as a risk factor for Bell’s palsy: A case-control study. Journal of Psychosomatic Research, 104, 42–47.
Lee, J. H., et al. (2016). Emotional stress and Bell’s palsy: A clinical study in Korean patients. Korean Journal of Neurology, 33(2), 112–119.
Kim, J., Choi, J. Y., Lee, Y. S., & Kang, H. S. (2013). Acupuncture for Bell’s palsy: A randomized controlled trial. The American Journal of Chinese Medicine, 41(3), 469–482.