12637 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: יש הרבה דגים בים
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
משלוח דגים קפואים יובא מליטא לישראל, חלק מהמסע בהובלה יבשתית וחלק בהובלה ימית. עם הגעתו לישראל הורה משרד הבריאות על השמדתו בשל אי-התאמה במספר חותם וטרינרי. היבואן תובע את חברת הספנות הזרה ואת הסוכן שלה בישראל ואת המוביל היבשתי הזר. מי יישא באחריות לנזק, לפי פסיקת בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
התובעת, חברת א.ר.ד.י.ו, עוסקת ביבוא ושיווק של דגים קפואים או מיובשים מחו"ל. הנתבעות, חברות Salamis ו- CIR, עוסקות בהובלה ימית או יבשתית, וחברת א. רוזנפלד ספנות היא הסוכן בישראל של המוביל הימי.
התובעת ייבאה דגים קפואים מליטא והשתמשה בשירותי הנתבעות. ההובלה התבצעה בשני חלקים, הובלה יבשתית מליטא ליוון, ולאחר מכן הובלה ימית מיוון לנמל חיפה.
עם הגעת המשלוח לישראל, גילתה התובעת כי החותם הוטרינרי של המכולה שונה מהחותם שניתן לו בעת היציאה מליטא ליוון. משמעות הדבר היא, שהחותם המקורי נפתח והוחלף בחותם אחר. בשל כך, סירב משרד הבריאות לאשר את שחרור המשלוח, והתובעת נאלצה להשמידו, ותבעה את כל המעורבים בהליך בסכום של כ-350,000 ש"ח, המתייחסים לעלות המשלוח שהושמד, עלויות הובלה, דמי השהייה, אחסנה בישראל, השמדה, וכן עלות טיסה לחו"ל, היות והתובעת ניסתה לפתור את הבעיה.
חברת רוזנפלד טענה כי היא שימשה אך ורק סוכן בישראל של המוביל הימי, אך היא אינה המוביל ואינה המשלחת ולכן אין לה אחריות. המוביל הימי טוען שהתקלה אירעה בשלב ההובלה היבשתית בליטא ולכן אין לו אחריות, והמוביל היבשתי בליטא טוען שהיה קבלן משנה ולכן אינו אחראי.

פסיקת בית המשפט
ראשית, אימץ בית המשפט את טענת התובעת כי הסיבה להשמדת המשלוח הייתה מוצדקת, משום שהוכח שהסגר/חותם וטרינרי שניתן בליטא היה שונה לעומת זה שהתגלה בישראל, ועל כן, בצדק הורה משרד הבריאות על השמדת המשלוח.
בית המשפט החליט לפטור את חברת רוזנפלד מאחריות לנזק שהתרחש, וקבע כי תפקידה היה סוכן בישראל של המוביל הימי. נקבע כי היא עצמה לא הייתה המוביל או המשלח של המטען, ותפקידה הסתכם בשיווק ופרסום המוביל הימי בישראל, ולאחר מכן, העברת המושכות למוביל הימי עצמו.
מנגד, קבע בית המשפט כי חברת הספנות הזרה והמוביל היבשתי הזר (מליטא ליוון), אחראים שניהם לנזק שהתרחש.
בית המשפט קבע כי חברות אלה התחייבו לספק מטען בר שימוש בישראל. במקרה זה, אמנם נראה כי המטען הגיע שלם וההובלה הסתיימה, אבל הטעות בהחלפת הסוגר/חותם וטרינרי עלתה בהשמדת המשלוח.
החברות הזרות טענו כי המשלוח נפתח במעבר הגבול בין רומניה לבולגריה על פי דרישת המכס הבולגרי כדי לחפש הברחות או מסתננים, והתובעת לא הדגישה מראש על חשיבות אי פתיחת המשלוח בדרך. בית המשפט דחה גרסה זו וקבע כי זוהי השערה שלא הוכחה במסמכים או בעדים מתאימים בתיק זה.
בכל מקרה, קבע בית המשפט כי הנתבעות הזרות הן חברות מקצועיות שהיו צריכות לצפות אירוע שכזה במעבר גבול, והיו אמורות להבין לבד את חשיבות אי פתיחת המשלוח בדרך.
בית המשפט גם דחה את טענת "האשם התורם" של התובעת שבכיכול לא הדגישה את חשיבות השמריה על החותם, וקבע כי חברות ההובלה הן הגורם המקצועי שאמור לדעת זאת לבד.
בסופו של דבר, התקבלה התביעה ע"ס כ-325,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט של 35,000 ש"ח לטובת התובעת. התובעת חויבה בהוצאות משפט של 12,000 ש"ח לטובת רוזנפלד בשל דחיית התביעה כנגדה.

מה ניתן ללמוד מהפסיקה?
אמנם, התביעה של היבואן כנגד שתי החברות הזרות- המוביל הימי והמוביל היבשתי, התקבלה, אך יתכן וליבואן ייווצר קושי לגבות את סכום פסק-הדין, אם לאותן חברות אין נכסים בישראל. נראה כי היבואן החליט לתבוע גם את הסוכן בישראל של המוביל הימי, כדי "לתפוס" בעל דין ישראלי שממנו ניתן להיפרע יותר בקלות, אך בית המשפט החליט שלא לשתף פעולה עם זה ופטר את סוכן האוניה מאחריות.
זכור לפחות מקרה אחד לפני כ-20 שנה, בו יובאו שקי מגנזיום קאוסטי מיוון לישראל, וכאשר הגיעו לנמל חיפה התגלה שהשקים קרועים ותכולתם נשפכה. היבואן תבע את הסוכן בישראל של המוביל הימי.
אמנם, סוכן האוניה לא היה צד לשטר המטען שם, אך בשונה מהמקרה המדווח כאן, בית המשפט החליט שסוכן האוניה אחראי בכך שלא איתר חברת ספנות המסוגלת להוביל את המטען בבטחה, ללא רטיבות או נזקים למשלוח (2).

הפניות:
(1) ת.א. (שלום חיפה) 19303-03-23 א.ר.ד.י.ו בע"מ נ' א. רוזנפלד ספנות בע"מ ואח', פסק-דין 25.9.25, כבוד השופט אמיר סלאמה. ב"כ הצדדים: היבואן- ע"י עו"ד יואב שפיגלר ממשרד אילן אורלי, סוכן האוניה ע"י עו"ד איתמר בונום. המוביל הימי והיבשתי ע"י עו"ד טלי רוד ממשרד ש. פרידמן. הצדדים רשאים לערער לבית המשפט המחוזי.
(2) ת.א. (שלום חיפה) 17805/98 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' T. Niyaz Bartik ואח' (6.6.04).