12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: היקף אחריותם של "אנשי קש"
מאת: אלי דורון, עו"ד – ירון טיקוצקי, עו"ד (ורו"ח) / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

בית משפט השלום בתל אביב פסק בסוגיית הטלת אחריות על "אנשי קש", המשמשים כחזית לפושטי רגל ומקימי חברות סדרתיים (ת.א. 715614/03).

הנתבעת התחתנה עם נוכל אשר התחזה לנכה נפגע פעולת טרור. כבר בתחילת הקשר ידעה הנתבעת כי בעלה הוא פושט רגל, אך עדיין הסכימה להירשם כבעלת מניות ומנהלת בחברה עבורו, וכן פתחה חשבונות בנק כדי לאפשר לבעלה פעילות עסקית, למרות מצב פשיטת הרגל שהיה נתון בו. במסגרת הפעילות העסקית של החברה הוזמנו קווי טלפון רבים מאת התובעת, חברת בזק, ונותרו חובות משמעותיים בגין השימוש בהם.

לטענת התובעת, הנתבעת שימשה ביודעין כ"איש קש" של פושט רגל - בעלה, ואפשרה לו לנהל את החברה ולעשות בה כרצונו, לרבות הזמנת קווי הטלפון נשוא התביעה, וברור כי הנתבעת שיתפה פעולה עם בעלה על מנת שימשיך בעסקיו למרות היותו פושט רגל. לפיכך, הנתבעת אחראית לחוב של החברה באופו אישי גם כמי שהסכימה לשמש כאשת קש של פושט רגל וגם מכיוון ששימשה כדירקטורית בחברה והיה עליה להפעיל מערכת של בקרה.

לטענת הנתבעת היא נפלה קורבן למרמה של בעלה. לטענתה בעת העברת המניות על שמה ציין הבעל בפניה כי בחברה אין כל פעילות וכי היחידה שתוכל לפעול במסגרת החברה היא הנתבעת, ולא קיימת אפשרות לפעול בחברה שלא באמצעותה. כן הובהר לה, כי מכיוון שבעלה הוא פושט רגל הוא מנוע מלעשות כל פעילות בחברה.

בית המשפט קבע כי הנתבעת ידעה על מצבו של בעלה, הן מבחינה אישית והן מבחינה עסקית, אולם העלימה עין ושיתפה פעולה ביודעין עם בעלה, כל עוד היה הדבר נוח, כדי לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליו. רק משהורעו היחסים ביניהם חדלה משיתוף הפעולה העסקי. לאור קביעה זו פנה בית המשפט לדון בשאלה האם מצדיקות פעולות הנתבעת הרמת מסך והטלת אחריות אישית לפרעון חובות החברה.

בית המשפט ציין כי "אחד החריגים המובהקים לכלל האישיות המשפטית הנפרדת של החברה הוא שימוש לרעה במסך ההתאגדות ע"י נוכלים ורמאים, המקימים ומפילים חברות באופן סדרתי, ללא כוונה מראש לנהל עסק בצורה מסודרת, וללא כל כוונה לפרוע אי פעם את החובות". הדין נוקט 2 שיטות בסיסיות לטיפול בבעיה זו: האחת היא הרמת מסך ההתאגדות להטלת אחריות אישית על בעלי המניות. השנייה היא הטלת אחריות ישירה על אורגניה של החברה בגין עבירות ועלויות נזיקיות וחוסר תום לב מכוח תורת האורגנים.

בית המשפט קבע כי במקרה דנן, ברור מתוך הנסיבות כי בעלה של הנתבעת פעל מראש בדרך מרמה, שכן כבר בעת הקמת החברה היה בסטטוס של פושט רגל, וכדי לעקוף את המגבלה המוטלת עליו החליט להשתמש באיש קש. בכדי לבחון האם יש מקום לחיוב אישי של הנתבעת - אשת הקש ששימשה כמסווה לפעולות פושט הרגל, יש לבדוק האם הייתה מודעות של הנתבעת לפעולות, והאם הייתה שותפות ברווחים.


הן פקודת החברות והן חוק החברות קובעות כי מי שהוכרז פושט רגל אינו כשיר לפעול כדירקטור של חברה, כאשר חוק החברות מגדיר דירקטור לא רק מי שנתמנה פורמלית אלא "כל מי שמשמש בפועל בתפקיד דירקטור". בית המשפט קבע כי מכוח סעיף 231 לחוק החברות חייבת הייתה הנתבעת להביא לסיום כהונתו של בעלה מרגע שידעה כי הוא פושט רגל, ובפועל חייבת הייתה להימנע מלאפשר לבעלה, פושט הרגל לשמש כדירקטור דה פקטו. הפרת ההוראות הנ"ל מטילה אחריות אישית על הנתבעת.

בית המשפט קבע כי הנתבעת פעלה ביודעין לסייע לבעלה לעקוף את המגבלה המוטלת עליו, והפיקה תועלת בלתי מבוטלת מהפעולות המשותפות עם בעלה.

סעיף 6 לחוק החברות מאפשר ייחוס זכויות וחובות של חברה לבעל מניה בה, בדרך של הרמת מסך ההתאגדות, וסעיף 54(ב) לחוק החברות מאפשר הטלת חובות החברה על מנהלי החברה. בית המשפט קבע כי במקרה זה הנתבעת הייתה בעלת מניות, וכן שימשה כמנהלת, לכן יש להטיל עליה את האחריות לחובות החברה הן מכוח סעיף 6 לחוק החברות והן מכוח סעיף 54 (2) לחוק הנ"ל. עוד נקבע כי לא רק שאסור היה לנתבעת לשמש כ"איש קש", אלא גם הייתה מוטלת עליה חובה פוזיטיבית למנוע מפושט הרגל לנהל בפועל את החברה.

לאור כל האמור לעיל חייב בית המשפט את הנתבעת בסכום התביעה.



דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט מסחרי-מיסויי.

לשאלות לגבי המאמר: [email protected].