12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: על המכשול האמיתי בדרך לשחרור נשי
מאת: שי טובלי   שמור מאמר למועדפים

על המכשול העיקרי בדרך לשחרור נשי

דמיינו שאתן קמות מחר בבוקר בעולם ללא גברים. אין יותר גברים, אין יותר על מי להתלונן, אין ממי לרצות משהו, אין ממי לקבל אישורים ופידבקים, וכל מה שנשאר לכן לעשות הוא לנעוץ את ציפורניי החתול שלכן האחת בשנייה. אתן עוינות האחת את השנייה, מסיבות ביולוגיות, כי אתן רבות על תשומת ליבם של הגברים. כל אחת מכן רוצה להיות המוצלחת ביותר, המוערכת ביותר, כדי שהגברים יחשבו שהיא האחת וכל השאר הן לא. אתן מתרוצצות כמו תרנגולות בכלוב, מקרקרות ודורכות האחת על השנייה.

שחרור רוחני עבור אישה חייב להתחיל בתרגול היומיומי הזה - מחר אתן קמות בבוקר בעולם שאין בו גברים - "את מי אני אוהבת? יש לי כל כך הרבה להעניק, למי אתן? את מי אשרת? על מי אוכל לחשוב ובעיקר כלפי מי ארגיש?" מיד תגלו שאתן תלויות לחלוטין בגברים כדי שלבכן יהיה מלא, וכשאין גברים בסביבה לבכן ריק. תגלו שאתן תלויות בגברים כמקור הכוח, ההנהגה, ההשראה, הידיעה וההכוונה, וכשאין גברים בסביבה אתן מבוהלות לחלוטין.

יש ביניכן כל כך הרבה כישרונות רדומים, אך כל הפוטנציאליים היצירתיים שלכן אינם מתעוררים לפעולה. אתן סומכות על הגברים שיהיו מקור היצירתיות, שיגידו לכם מה לעשות ומה ליצור. רק אם אתן מקבלות את הפידבק לכך שהיצירה טובה אז אתן מסכימות ליצור. אבל אתן מסכימות ליצור רק כדי להיות האישה המוערכת ביותר בסביבה, אפילו כשאתן יוצרות אתן עושות זאת כדי לקבל פידבק.
אתן שואבות את כל מקורות הכוח שלכם מגברים, אתן מוצצות את האנרגיה שלהם. פלא שהם מרגישים כל כך מותשים מכן? שהם לא יכולים לסבול אתכן? אתן פשוט מתישות. סוחטות, מתלוננות. כל היום מקרקרות סביב הגבר שלכן ולא נותנות לו מרווח נשימה, וכשהוא לא נותן לכם משאבים רגשיים חיובים אז אתן סוחטות אותו באמצעות מניפולציות רגשיות מעייפות עד שלא נשאר ממנו כלום.

אתן אכולות ציפיות, וכשהציפיות שלכן לא מוגשמות אז אתן מאושרות בסתר, מכיוון שאז יש לכן טווח שלם של דברים להתעסק בהם. כך בעצם אתן נמנעות מיצירה, מפני שאתן ממקדות את כל היצירתיות שלכם ביצירת תלונות. מסתובבות עם הדימוי העצמי של נאנסת, של קורבן.

כך שאם הייתי צריך לתאר את המכשול או העכבה המרכזית בדרך לשחרור נשי, היא חייבת להיות ההעברה של כל הכוחות היצירתיים לידי הגברים, באופן כזה שאתן לעולם לא הופכות לכוח יוצר של ממש, וכשאני מדבר על כוח יוצר אני לא מתכוון לכך שתציירו ציור או תכתבו מחזה, אלא על כך שתקחו את ההנהגה של העולם לידיים. אם אתן קמות מחר בעולם ללא גברים, משמעות הדבר היא שהעולם הוא בידיכן, ולכן האחריות היא שלכן. וזה המבחן הגדול ביותר שלכן.

האחריות על חיים משוחררים בעולם ללא גברים מונחת לחלוטין על כתפיכן, ויש לכן את ההזדמנות הזו מפני שאתן נשים, רק אתן יכולות לעשות את השינוי הזה, מכיוון שאתן נשים שנמצאות בנתיב של מודעות. רק אתן יכולות לעשות זאת מכיוון שנשים אחרות יבחרו או לחיות כקורבנות, או לעשות את ההפך הגמור שיתואר במחשבה "אני יכולה לחיות ללא גבר, אבל זה לא ההפך הגמור, מפני שכאשר אישה אומרת "אני יכולה לחיות בלי גבר" היא עדיין חיה בתוך עולם שמנסה להתמודד עם גברים בדרך מסויימת. האתגר הוא עבור נשים שחיות במערכות יחסים עם גברים, להיות מסוגלות לחיות בעולם ללא גברים. אתן חייבות להגדיר את עצמכן, אתן חייבות לגלות קיום עצמאי ואז אתן תתחילו להגיע למצב שבו תוכלו להיות שותפות של גברים ולחבור לגברים מתוך כבוד עצמי. אם תריצו במוחותיכם עד כמה פתטיות אתן בקשרים שלכן עם גברים אז תבינו על מה אני מדברת.

האם לא חשבתן כמה זה משמעותי, האם לא חשבתן שאתן צריכות לחבור זו לזו? האם לא חשבתן שאתן יכולות להתחיל ליצור ולבסס בדיוק את אותו חופש שעליו אנו מדברות. במקום לרחם על עצמכן, להשלות את עצמכן שאתן והילדות שלכן אומללות. הן אומללות מכיוון שאתן מחכות לגברים. מכיוון שאתן מחכות לגברים, הילדות שלכן גם מחכות לגברים. כך אתן מגדלות דורות של שפחות, כולן מחכות לגברים, האמהות והבנות. כשבת שלכן רואה איך אתן מחכות לגבר היא מבינה שאם אמא שלה יכולה להיות מאושרת רק כאשר גבר ממלא את החלל, משמעות הדבר שגם היא.

אז כיצד תעשו זאת, כיצד תביאו את עצמכם למצב שבו אתן חיות בעולם ללא גברים? זהו תהליך של גמילה, כמו מסם שהאישה מזריקה לעצמה, והאופן היחיד שבאמצעותו אתן יכולות להגמל הוא באמצעות תמיכה של נשים אחרות, זה עניין של הבנת האינטרסט המשותף שלכן, ההבנה שרק אתן תוכלו לעזור האחת לשנייה. עיזבו כבר את הגברים, הניחו להם לנפשם, מה הם נותנים לכן כרגע? חוץ מאומללות.

אינני מדבר על מהפכה שמתבססת על שנאה לגברים ועל יצירתה של תרבות נגד, אלא על תרבות שבה מי שנותן פידבק לנשיות שלכן, לאנרגיה הנשית הנאצלת, הן נשים ולא גברים. כל אישה מעודדת את חברתה ליצירתיות ודוחפת אותה להגשים את הפוטנציאל הרדום שבתוכה, להפיח רוח חיים בכוחותיה הרדומים.

כאשר גבר פוגש מתוך עמדה אצילית, אישה שחיה בעולם ללא גברים - שעשתה את המרד הזה, הוא לעולם לא יכול לנהוג בה באותה צורה, מפני שהוא בא ופוגש שותפה, הוא פוגש מישהי שפיתחה את הכוחות היצירתיים שלה, שהביאה את הפוטנציאל שלה לידי מימוש, לא כדי שאיזשהו גבר בעולם יאשר את זה או יחשוב שזה נפלא ושיאמר שהיא בכיוון הנכון. אף גבר לא צריך לומר לכן שאתן בכיוון הנכון. פתחו את היוזמות שלכן, וסימכו האחת על השנייה, מפני שברגע שיש עולם ללא גברים, מתחילה לקרות אהבה אמיתית בין נשים. אז יופיע ביניכן כבוד הדדי ואינטרס משותף גם כן.

שי טובלי