12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הנפילה של סקייפ
מאת: ארז בן-ארי   שמור מאמר למועדפים

האם עסקים יכולים לסמוך על שירותי הטלפוניה של סקייפ, גם לאחר התקלה החמורה שחוותה החברה לאחרונה?

ב-16 לאוגוסט, בעקבות עדכון למערכת ההפעלה חלונות, ביצעו מיליוני מחשבים ברחבי העולם הפעלה-מחדש. לאירוע הזה הייתה תוצאה בלתי צפויה: קריסה פתאומית של רשת Skype. רשת Skype מבוססת על שיתוף משאבים בין משתמשי השירות, ולכן נוצר מצב בו חלק גדול ממחשבי המשתמשים היו בלתי זמינים עקב היותם בתהליך הפעלה-מחדש, ובאותו רגע בדיוק, מחשבים שכבר סיימו את תהליך ההפעלה-מחדש ביצעו ניסיונות התחברות לרשת. באופן עקרוני, הרשת תוכננה להתמודד עם מצבים כאלה בעזרת אלגוריתם מיוחד, ובמשך ארבע השנים ש-Skype נמצאת איתנו לא קרה מצב דומה. עם זאת, מן התוצאות לא ניתן להתעלם.
התקלה הזו מעלה את השאלה, האם ניתן לסמוך על תוכנות כגון אלה לשימושים עסקיים? כמה ימים לאחר התקלה, הרשת חזרה לפעילות מלאה, אך משתמשי התוכנה, ש-30 אחוז מהם משתמשים בה לשימושים עסקיים, לטענת החברה, אינם מרוצים מהתשובות הרשמיות. הבאג המדובר קיים מאז הגרסה הראשונית של התוכנה, והציבור תוהה כיצד זה שתוכנה, שבה משתמשים עשרות מיליוני אנשים, יכולה ליפול בצורה כזו.

מבחינה עסקית, Skype היא תוכנה הניתנת בחינם, לכל דורש, ויש בכך דמיון מסוים למוצרי קוד פתוח. במוצרים כאלה, הלקוח אינו משלם על המוצר, אך נושא בעלות של התמיכה וההטמעה, שעשויות להגיע לסכומים גבוהים לא פחות מאשר מחיר הקנייה של מוצר מסחרי מקביל. במקרה של Skype, המצב אף חמור מזה - המוצר אכן ניתן בחינם, אך הקוד שלו אינו פתוח, ולכן במידה ומתגלה בו באג, על הלקוח להסתמך על טוב-ליבו של היצרן בתיקון התקלה, ואין לו שום שליטה על לוח הזמנים.

עבור עסקים קטנים, הנעזרים ב-Skype כדי לצמצם את הוצאות הטלפוניה, אך יש ברשותם אמצעי אלטרנטיבי לתקשורת עם לקוחותיהם וספקיהם, ההשלכות אינן חמורות, אך לכל שימוש עסקי רציני יותר, המסקנה היא ברורה: טלפוניה אינטרנטית לעסקים, בדיוק כמו כל שירות עסקי קריטי, מחייבת פתרון מסחרי, שבצדו שירות תמיכה מקצועי.

אספקט נוסף שממנו אי אפשר להתעלם הוא נושא ה - P2P. מדובר ברשתות שיתופיות המתבססות על ביזור. תוכנות שיתוף הקבצים משמשות בעיקר להורדות של תוכנות, שירים וסרטים באופן פיראטי, אך קיים להם גם שימוש לגיטימי ועסקי. במקרה של Skype, מאפשר קונספט ה-P2P לחברה לספק שירותי טלפוניה המסתמכים בחלקם על מחשבי הלקוחות כעמדות תקשורת (SuperNodes). באופן תיאורטי, ניתן לתכנן שירותים אחרים על פי אותו מודל, אך האם מודל זה יכול לשמש כבסיס איתן ליישום שקהל היעד שלו הוא עסקי? לדוגמא, האם חברות גדולות יסכימו ששירותים עסקיים קריטיים יהיו מבוססים על "טוב הלב" של גולשי האינטרנט האחרים? האם הן יסכימו שהמידע הרגיש שלהם, בין אם הוא קולי, חזותי או טקסטואלי, יזרום בצינורות שעשויים לעבור בחצר-האחורית של כל אדם בעולם, ללא שליטה או בקרה שלהן?

מה שברור הוא שספקי הטכנולוגיה לא יוכלו לספק ללקוחותיהם התחייבות לרמת שירות זו או אחרת של המערכות הללו, וגם לא התחייבות לגבי אבטחת המידע הזורם בהן. המסקנה היא פשוטה - ללא התחייבויות, לא ניתן יהיה לתמחר את השירות ברמה המקבילה לשירותים מסורתיים יותר, ולכן מודל הרווח המקובל לא יתאים. עקב כך, שירותים המבוססים על P2P כבסיס טכנולוגי יהיו לעולם בחזקת מוצר-מותרות, שקהל היעד העיקרי שלו הוא הצרכן הפרטי.

חברת eBay טוענת כי 30 אחוז מהמשתמשים ב-Skype הם משתמשים עסקיים, אך אלה הם בעיקר קונים ומוכרים ב-eBay המשתמשים ב-Skype כדי לשוחח אחד עם השני, וזאת בנוסף למערכת תקשורת אחרת כגון דואר אלקטרוני. אותם משתמשים נאלצו להשתמש בשירותים האחרים במהלך זמן הנפילה של השרת, אך הנזק האינדיבידואלי לכל אחד מהם הוא בסדר גודל של עשרות דולרים לכל היותר. ייתכן שיגיע יום בו כולנו נשתמש בטכנולוגיה כגון Skype על בסיס קבוע, אך זו לא תוכל לשמש תחליף הולם למערכות תקשורת מסחריות.

אודות ארז בן-ארי:
ארז בן ארי הנו עיתונאי וגורו טכנולוגיה ישראלי העוסק בתחום מעל 13 שנה. כתבותיו של בן-ארי התפרסמו במעריב, וואלה, ידיעות אחרונות ומגוון פרסומים אחרים, מקוונים ומודפסים, והוא נחשב לדמות מובילה בעולם ההי-טק הישראלי וסמכות בתחומי הטכנולוגיה והמדע. במסגרת מקצועית, עבד ארז בחברות אינטל ומיקרוסופט ובתפקידו האחרון היה סמנכ"ל ואנליסט בכיר לאסטרטגיות אבטחת מידע ותקשורת בחברת המחקר STKI. אתרו האישי של ארז בן-ארי נמצא בכתובת www.erezbenari.co.il