חיפוש מאמרים

11715 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
קרנות נדל"ן להשקעה – הדבר החם הבא - שוק הנדל"ן - משבר עולמי - עו"ד נדל"ן - נדל"ן





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: מהירות עומס אינטרנט תשתיות

נושא המאמר: חוזרים למערות
מאת: ארז בן-ארי   שמור מאמר למועדפים

אם ספקי האינטרנט לא יגדילו את ההשקעות המתוכננות בהרחבת תשתיות, אנו צפויים לעמוד בפניו של פקק תנועה בינלאומי. האם זהו סופה של האינטרנט?

דוח של חברת נמרטס (Nemertes) טוען כי אם ספקי האינטרנט האמריקניים לא ישקיעו סכומי עתק בשדרוגי תשתיות, האינטרנט עלול לעצור בחריקת בלמים. התפתחות אפליקציות הוידיאו והעלייה בקצב ההתחברות ברחבי העולם, יוצרים דרישה שהמערכות של היום אינן מסוגלות לה, טוענים אנשי נמרטס. האם אנחנו על אוטוסטראדת המידע בדרך אל ימי המערות?

כל מי שאי פעם עמד בפקקים של איילון בוודאי קילל לא אחת את ראייתם קצרת הרואי של הביורוקרטים הישראלים, הסוללים כעת כבישים שיהיו עמוסים מדי כבר ביום פתיחתם לציבור. בעולם התנועה, בו סלילת כביש או הרחבת כביש קיים לוקחת שנים, קשה מאוד להעריך את הקיבולת שיצטרך עורק תנועה לספק ביום שבו הוא ייפתח, ועוד יותר קשה לשכנע את ההנהלה לשחרר תקציבים לדברים כאלה. תחום תעבורת הרשת אינו שונה משמעותית ואם להאמין לדוח של חברת נמרטס, אנו צפויים לעמוד בפקקים של האינטרנט בעוד כמה שנים. דוח שפרסמה החברה לפני ימים מספר קובע באורח חד-משמעי כי אם ספקי האינטרנט לא יגדילו את ההשקעות המתוכננות בהרחבת תשתיות, אנו צפויים לעמוד בפניו של פקק תנועה בינלאומי.

על-פי הסקר של החברה, מתכננים ספקי האינטרנט להשקיע סכומים של כ-70 מיליארד דולר בשנים הקרובות על הרחבת תשתיות, אך לטענתה של ג'ונה טיל ג'ונסון, נשיאת נמרטס, עליהם להשקיע לפחות 114 מיליארד בתחום, אחרת המצב יתדרדר במהירות. הנתונים בידי החברה נאספו מקבוצה גדולה של חברות, חוקרים, טכנולוגים, עתידנים, משתמשים וחברות פיננסיות, והחשש הגדול הוא לא מכך שנצטרך להמתין קצת יותר זמן להורדה של הפרק האחרון של גיבורים, אלא מכך שהחדשנות עצמה תיפגע. פירושו של דבר שממציאים, מפתחים וחברות ישקיעו פחות בטכנולוגיות חדשות מכיוון שרשת חנוקה לא תאפשר להם לשגשג.

אם ניקח, לדוגמא, אתרים כמו YouTube, אחת ההצלחות הכלכליות הגדולות של השנים האחרונות, קל לראות זאת. YouTube מספקת וידאו ברוחב פס גבוה, וכאשר רשת התקשורת עמוסה, זה לא מאפשר ליהנות מהיכולות של האתר. משתמשים רבים יעידו מניסיון אישי שבשעות מסוימות של היום, שבהן רבים גולשים (למשל, בין 8 ל-9 בערב), סרטים מאתר YouTube מקרטעים ולפעמים הדרך היחידה לצפות בסרטון ברציפות היא ללחוץ על "Pause" ולהמתין שהסרטון ייטען ברובו או במלואו למטמון של הנגן.

לא מזמן נתבשרנו כי YouTube עומד להשיק שירות סרטים בהפרדה גבוהה וזה יחייב רוחב פס גבוה עוד יותר. אולם, גם אם אתה מהלקוחות העשירים המחוברים במהירויות גבוהות, זה לא יעזור. ספקי האינטרנט בישראל משלמים עבור החיבור שלהם לחו"ל והם קונים רוחב פס שיספיק "בממוצע" ללקוחותיהם. בזמנים שבהם מספר הגולשים עולה על הממוצע, החיבור עמוס וכולם עובדים יותר לאט. בהתחשב בזה, האם יש טעם לחברת גוגל להשיק שירות וידאו בהפרדה גבוהה? התשובה היא כן, אך המצב הוא שמעט משתמשים באמת ייהנו משירות כזה. מה שחמור אף מזה הוא, שעצם השאלה עולה לדיון. האם מארק צוקרברג (מפתח אתר פייסבוק) הבא ישאל את עצמו שאלה דומה ויתלבט אם יש טעם לטרוח ולפתח טכנולוגיה או מוצר שממילא לא יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם?

בישראל המצב מסובך אף יותר, מכיוון שרשתות שיתוף הקבצים עושות חייל, וספקי האינטרנט הישראלים אינם מסוגלים להתמודד עם זה. כדי לעמוד בעומס של תוכנות השיתוף שמפעילים חלק גדול מגולשי האינטרנט בארץ, יצטרכו הספקים להשקיע סכומי עתק שיהפכו את המודל העסקי שלהם לבלתי רווחי. לחילופין, יכול להיות שיצטרכו הספקים להעלות את מחירי החיבור כדי לממן את הקווים, אך לא בטוח שבמחירים כאלה יוכלו אזרחי המדינה להישאר מחוברים.

כעת, רוב המשתמשים משלמים סכומים הנעים סביב 100-150 ש"ח לחודש עבור החיבור (כולל התשתית) אך כמה מהם יישארו מחוברים אם המחיר יהיה 500 ש"ח? פתרון אחד שעשוי לסייע הוא הצעת שני סוגי התחברות. אחד במחיר מקביל למקובל כיום ובו השימוש ברשתות שיתוף קבצים יהיה חסום, ואחד במחיר גבוה יותר ובו אפשר יהיה לשתף חופשי.

יהיה זה כאב ראש לא קטן עבור הספקים לחסום בצורה מוחלטת את המשתפים, אך זה ניתן לביצוע באופן עקרוני. הבעיה במודל כזה הוא שלקוחות שיבחרו במנוי המאפשר שיתוף, יהיו חשופים הרבה יותר לתביעות מצד ארגונים כמו אלי"ס, אקו"מ ו-BSA, מכיוון שבחירה במנוי כזה מהווה הודאה בכך שהלקוח עוסק בשיתוף קבצים.

השורה התחתונה היא שאין לדעת בוודאות. זירת שיתוף הקבצים משתנה ללא הרף וגם טכנולוגיות אחרות מתפתחות. ייתכן שבעתיד תופיע טכנולוגיה המאפשרת להעביר תוכן וידאו בצורה יעילה יותר, שלא תדרוש רוחב פס גבוה, או שתפותח טכנולוגיית שיתוף קבצים חדשה שאיננה מעמיסה. במקביל, ייתכן שפיתוחים חדשים בתחום התקשורת יקטינו את העלויות של ציוד התשתית ויאפשרו לספקים להגדיל את המהירות עוד יותר מבלי לספוג עלויות עתק.

מה שבטוח הוא שכך או כך, חדשנות תמיד תהיה, אם לא באפליקציות אינטרנטיות, אז בטכנולוגיות מיטוב תשתיות תקשורת. כל ה-IQ הזה חייב ללכת לאן שהוא...

אודות ארז בן-ארי:
ארז בן ארי הנו עיתונאי וגורו טכנולוגיה ישראלי העוסק בתחום מעל 13 שנה. כתבותיו של בן-ארי התפרסמו במעריב, וואלה, ידיעות אחרונות ומגוון פרסומים אחרים, מקוונים ומודפסים, והוא נחשב לדמות מובילה בעולם ההי-טק הישראלי וסמכות בתחומי הטכנולוגיה והמדע. במסגרת מקצועית, עבד ארז בחברות אינטל ומיקרוסופט ובתפקידו האחרון היה סמנכ"ל ואנליסט בכיר לאסטרטגיות אבטחת מידע ותקשורת בחברת המחקר STKI. אתרו האישי של ארז בן-ארי נמצא בכתובת www.erezbenari.co.il

www.erezbenari.co.il


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י ארז בן-ארי שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."