12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: יצוגיות ואתיקה בספורט
מאת: אביגדור בורכו   שמור מאמר למועדפים

בכל מדינות המערב אנו צופים במאמנים, ועסקנים לבושים בחליפות ערב מפוארות דבר אשר עד לפני מספר שנים לא היה מקובל כלל בספורט הישראלי פרט לספורטאים אשר יצגו אותנו באולימפיאדות. כאשר צפינו יותר, ויותר בעסקני ספורט, ובשחקני כדורגל בפרט לבושים בחליפות היו לא מעט הרמות גבה לגבי סגנון, ואופי לבושו של השחקן, והמאמן הישראלי. נשאלת השאלה מה מידת ורמת היצוגיות הנדרשת , וכיצד באמת עליו להיות מיוצג או לבוש.
לא עוד מכנסי ספורט, וטרנינגים של חברת אדידס כפי שהראו לנו רוב עולי ברית המועצות עם נחיתתם בשדה התעופה. אולי לבישת מוטגים ושעוני ברייטלינג כפי שהתפאר שחקן נבחרת לשעבר אשר ישב מספר שנים בכלא עקב הברחת סמים . אולי החיבור בן לבישת המותגים, והחליפות ומחיריהם גרמו ללא מעט שחקנים להיות מהמרים כבדים, אשר הפסידו את כל ממונם, משום שלא היו מוכנים לעולם הזוהר של לבישת מותגים, ומימון הדוגמנויות ,אשר כיכבו לצידם .
סוגיה זאת עלתה השנה לא אחת ,ובמיוחד על ידי ראשי קבוצת מכבי חיפה , אשר הצהירו שראובן עטר אולי מאמן ראוי, אך בנושא היצוג שלו והיצוגיות שלו ישנה בעייה קשה .
אולי היו אלה התלתלים שלו או דיבורו הברור, אך לא כל כך ראוי עקב אוצר מילים לא כל כך מפותח, או שמה נימה של גזענות או סגירת חשבון עם כוכב העבר על שעזב את האגודה לטובת הכסף הגדול של שפירה ז"ל, והמעבר המתוקשר לטובת חוזה חסר תקדים בכדורגל הישראלי בזמנו וגזילת האליפות מהיריבה העירונית .
אם בכך הדברים אמורים אני מבין היום, ורק לאחר עשר שנים, את כעסם של אוהדי הפועל ת"א על הפועל בית שאן במשחק "השרוכים" המפורסם.
לגבי אותו משחק ברור ששחקני הפועל בית שאן "לא רצו לנצח" אך ברור לכולם שהפועל ת"א באותה שנה ניצחה בראשון לציון שש אפס ניצחון עם נימה של פתיחת רגליים לטובת האלופה שבדרך אולי ? וברור שנותרו עוד מספר משחקים, ולא הכל היה תלוי באותו משחק, אך לא ברור מדוע יענקלה שחר מתנהג כפי שמתנהג ,ומצהיר כפי שמצהיר על ראובן עטר במיוחד לאור העובדה שהוא אמור להפריד אתרגשותיו מול השיקול המקצועי ורצון הרחוב והקהל הביתי אשר מאיים בחרם מנויים .
אף אחד לא שכח כיצד גילגל מליונים על חשבון ברקוביץ רביבו ובן עיון ויעקובו ואף אחד לא פצה פה מולו עד להגעתו של ארקדי גיידמק אשר גימד את מעשיו ותרומתו של יענקלה שחר בכדורגל הישראלי למרות שעשה בוחטות לא קטנות על חשבון שחקניו.
האם זה קשור לתגובותיו הקיצוניות בטלוויזיה, ובחדרי ההלבשה של קבוצתו ? או אולי זה קשור בכלל למנטליות הילדותית שלו, ובחוסר היכולת שלו לשלוט ברגשותיו כאוהד הקבוצה ולא כספונסר של הקבוצה, ובחוסר היכולת שלו להפריד בן השניים.
כפי שכל ספונסר רוצה לשמור על היצוגיות של קבוצתו כך מאמני הכדורגל בארץ מצפים לשמור על כבודם במיוחד כאשר הם מביאים קבלות .
אתיקה מקצועית הולכת יחד עם מקצוענות ומי שמגדיר את עצמו כמקצוען חייב לשמור על כללי האתיקה . אל תעשה לאחרים את מה שלא רציתה שיעשו לך . זכות האדם לכבוד אך החובה לכבד הינה לפני הכל . לצערי לא כך הדברים מתנהלים בארץ .
זכורות לי התבטאויותיו המזלזלות של גידאמק לגבי אופיו, ולבושו והתנהגותו של מזרחי למרות זכיתו באליפות ראשונה ,עם בית"ר ירושלים. כפי שלכולם זכורות ההתבטאויות של יענקלה שחר, וחבר עוזריו על אופיו, ולבושו ,ורמת היצוגיות של ראובן עטר אשר בגללה אינו ראוי לאמן במכבי חיפה .
ראובן עטר ממשיך לסלסל את תלתליו, וממשיך ללכת בלבוש לא מנכר עניים, וללא גורמטים ושרשרים,ושעוני רולקס או בריטלינג , כפי שרוב שחקני העבר והווה בישראל היו מתפארים . אפילו איננו מתלבש בחולצות ארמני או מותגים אחרות אשר עולות בקנה אחד של מענק השרדות של שחקני שמשון ת"א והכל בגלל הצנעה . עטר בניגוד למאמנים אחרים איננו רברבן, ורכלן, ועדיין ללא צבא עיתונאים, אשר מגינים עליו, אולי מהפחד שלא יסומנו על ידי העריץ ב ה הידיעה בארץ עד לבואו של ארקדי גיידמק וכוונתי היא ליענקלה שחר .
ראובן עטר הינו מאמן מקצועי אשר מתעסק במקצוענות בלבד וראוי לאמן בכל קבוצה גדולה בארץ