12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מטען על הסיפון או מתחתיו
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]


כידוע, כאשר מדובר בהובלת מטען כללי (כלומר מטען שאינו ארוז במכולות סגורות), קיים הבדל של שמים וארץ באם המטען מובל כאשר הוא מאוכסן בבטן כלי השיט בתאים הסגורים והבטוחים או על גבי הסיפון – שם חשוף המטען לפגעי מזג האוויר, תנודות האוניה וגלי הים וחדירת מי גשם. כפי שיתואר להלן, אין אלה הסיכונים היחידים להם חשוף בעל המטען המצוי על גבי הסיפון, שכן בהובלה שכזו, כללי המשחק שונים בתכלית.

ככלל, מאז ומעולם, ביקשו המובילים לפטור עצמם מאחריות כלשהי למטען בקשר עם ההובלה הימית שהם מספקים לבעלי המטענים. במשך השנים, עם אימוץ כללי האג- וויסבי וחקיקת חוק הובלת הטובין בים האמריקאי ("COGSA”(, הוסדרה מערכת הזכויות והחובות של המוביל כלפי בעל המטען. במסגרת הסדרה זו, נאלצו המובילים להיפרד מתניות פטור מסוימות אותם הנהיגו כלפי המשלחים ומנגד ניתנו להם ההגנות המפורטות בכללים.

היוצאת מן הכלל היא ההובלה המבוצעת על גבי הסיפון אשר "שרדה" את ההסדרים והאמנות והיא מעניקה לבעל כלי השיט אפשרות נרחבת להגביל את חבותו ביחס לבעל המטען.

כך למשל, כללי האג וויסבי קובעים במפורש, כי המונח "טובין" לגביו מתייחסים הכללים אינו כולל - "בעלי חיים ומטען שנאמר לגביהם כי הם מובלים על מכסה כלי השיט, והם מובלים כך למעשה". המשמעות היא כי כללי האג-וויסבי אינם חלים על הובלה המבוצעת על גבי הסיפון ובהובלה שכזו המוביל הימי רשאי להסדיר ולהנהיג (בסעיפי שטר המטען) הוראות שונות המשחררות אותו מאחריות וחבות להובלה – מעבר להגנות הנתונות לו בכללי האג-וויסבי.

בכל הקשור לדין האמריקאי, המצב שונה. אמנם, גם בחוק הובלת הטובין בים האמריקאי - בדומה לכללי האג-וויסבי, קיים סעיף ולפיו החוק אינו חל על טובין המובלים על גבי הסיפון. אך מנגד, קובע הדין האמריקאי כי "חוק הארטר" (שקדם לחוק האמריקאי) חל בכל המקרים בהם אין תחולה לחוק הובלת הטובין בים האמריקאי. חוק הארטר, שנחקק על מנת להגן על בעלי המטענים האמריקאים מפני מובילים זרים, קובע, כי לא תהא תחולה לסעיפי פטור מאחריות מטעם המובילים למיניהם ובכלל זה לא תהא תחולה לסעיפי פטור מאחריות בכל הקשור להובלה המבוצעת על הסיפון. (מתוך המאמר של משרד עורכי הדין BULL, HOUSSSER & TUPPER מחודש מאי 2006, (אשר הופץ בדיוור ישיר)).

במצב דברים זה, דומה כי הדין הקרוב ביותר לפקודת הובלת הטובין הישראלית (המחילה את כללי האג-וויסבי) הוא הדין הקנדי – אשר גם הוא, בדומה לישראל, מחיל את הוראות כללי האג וויסבי.

כתנאי מקדמי, על מנת שיהא תוקף לסעיפי פטור מאחריות בגין הובלה על הסיפון, מחויב המוביל הימי בשני תנאים מצטברים: האחד – שעל גבי שטר המטען ("בצד הקדמי") ייכתב בבירור כי המטען מובל על גבי הסיפון. האחר – שאכן בפועל, המטען יובל על הסיפון.

בהתקיים שני אלה, יהא נכון בית המשפט לתת תוקף לתניות הגבלת אחריות למיניהן שייקבעו בסעיפי שטר המטען –זאת בהתאם לנוסח התניות וכללי הפרשנות החלים על חוזה הובלה שכזה.


בפרשת BELSHIPS SHIPPING V CANADIAN PACIFIC בחן בית המשפט שלערעורים הקנדי את משמעותה של תניית פטור כללי שנקבעה ביחס להובלת מטען של בולי עץ על גבי סיפון כלי השיט. אותה תניה בשטר המטען קבעה כי המשלח/הנשגר ישאו בסיכונים לגבי מטען שהועמס על הסיפון וכי בכל מקרה, יהא אשר יהא, המוביל לא יהא אחראי כלפי נזק או הפסד שנגרם למטען המובל על הסיפון, בכל אופן בו ייגרם.

באותו מקרה, התברר כי המטען הועמס מבלי שנחגר כיאות על ידי כמות מספקת של שרשראות, מבלי שהייתה כמות מספקת של דונג בין חבילות המטען השונות אשר ממילא הועמסו ואורגנו שלא בהתאם לקוד הקנדי בדבר ההובלה הבטוחה של מטעני עץ המובלים על גבי הסיפון. כמו כן, לפני ההפלגה במהלכה ניזוק המטען, נפרקו מסיפון כלי השיט המטענים האחרים שהיו סביבו כך שמטען זה נותר חשוף על הסיפון. עוד כתוצאה מפריקת המטענים, כלי השיט היה גבוה מדי מעל פני הים. עוד התברר, כי טרם ביצוע ההפלגה במהלכה ניזוק המטען, קפטן האוניה לא טרח לבצע בדיקות של מזג האוויר שכן לטענתו כלי שיט באותו סדר גודל מפליג בכל מקרה יהא אשר יהא. לו היה עושה כן, היה הקפטן בוחר בנתיב הפלגה אחר שהיה פחות חשוף לפגעי מזג האוויר.

במהלך אותה הפלגה, כאשר המטען שלא הועמס כיאות נחשף לגלים גבוהים, לתנודות כלי השיט ולפגעי מזג האוויר, המטען כולו אבד אל מעבר לסיפון - בתחילה נשמטו מספר חבילות מתוך הערימה ואז באפקט דומינו מצטבר, חבילה אחר חבילה אבד המטען לתוך הים הסוער. נקבע, כי מטען זה אבד כתוצאה מרשלנות הקפטן – נציגו של המוביל.

המוביל, טען להגנתו כי תנית הפטור שבשטר המטען משחררת אותו מאחריות וחבות גם בגין הרשלנות המיוחסת לו והשאלה שעמדה למבחן הייתה, האם נוסח תנית הפטור כולל גם פטור במקרה של רשלנות המוביל.

טענה זו נדחתה. נקבע, כי ככלל, אין זה סביר כי צד אחד לחוזה יסכים לשחרר את הצד האחר מאחריות בגין רשלנותו שלו. לפיכך, טענה לפטור חוזי בגין רשלנות צריכה להיתמך בלשון החוזה ובמפורש.

במקרה זה, המונח "רשלנות" לא נכתב בתנית הפטור הכללי לה טען המוביל. אמנם, לפי נוסח תנית הפטור הכללי –"בכל אופן בו יגרם", הרי שמבחינה לשונית הסעיף יכל לכלול גם פטור בגין נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות המוביל. אולם, כוונת הצדדים לחוזה ההובלה הייתה להעניק למוביל פטור מסיכוני ההובלה על הסיפון הכלליים כגון- חדירת מי ים, גשם ורוח. לפיכך המנוח "רשלנות" לא בא בגדר הסכמת הצדדים החוזית למתן הפטור הכללי. יתרה מכך, האופן בו נוהלה ההפלגה כמתואר לעיל, חרגה הרבה מעבר לרשלנות רגילה בהעמסת המטען והגיעה אפילו לכדי העמדת כלי שיט בלתי כשיר להפלגה – חובה המוטלת על המוביל מכוח המשפט המקובל ואשר אין בתנית פטור מרשלנות בכדי לשחרר אותו ממנה.

במקרה שנדון בפרשת TIMBERWEST V GEABULK שנידונה על ידי בית המשפט לערעורים בקולומביה הבריטית, תנית הפטור שבתנאי שטר המטען כללה במפורש גם פטור מאחריות בגין רשלנות והצדדים אף הסכימו על כך. המחלוקת היחידה הייתה האם המטען שהועמס בחלקו על גבי סיפון האוניה ובחלקו מתחת לסיפון, אכן נחשב כמטען שהובל על הסיפון.

המדובר היה במטען של עץ שהובל מקנדה לאנטוורפן (בלגיה) לפי שני שטרי מטען. המטען כלל 1,725 אריזות בלתי אחידות בשווין ובערכן שנמכרו לשני נשגרים שונים. בפועל, 261 אריזות אוחסנו מתחת לסיפון והיתר – רוב המטען, הובל כשהוא מאוכסן על גבי הסיפון. בשטרי המטען, נכתב ("בצד הקדמי") כי "כל המטען מובל על גבי הסיפון בסיכון היחיד של הבעלים כאמור בסעיף 6 לתנאי ההובלה". עוד נכתב בשטרי המטען – "אכסנה: 86% על הסיפון 14% מתחת לסיפון". זאת, ללא חלוקה בין הנשגרים השונים, כך שלא ניתן היה להפריד ולייחס לכל נשגר האם המטען שלו או של האחר כלול באותם אחוזים שמעל או מתחת לסיפון ומה חלקו בהם.

ערבוביה זו הייתה בעוכרי המוביל הימי.

נקבע, כי ההסדר ולפיו בכל הקשור להובלה על גבי הסיפון המוביל יכול לשחרר עצמו מהחובות המוטלות עליו לפי כללי האג-וויסבי מהוה חריג שיש להסכים וליידע עליו במפורש. התיאור המעורבב בשטר המטען אינו תואם את החובה לדייק בשטר המטען בכל הקשור לתיאורים ותניות שיש בהם לשחרר את המוביל הימי מאחריותו. על המוביל לספק בידי בעל המטען תיאור מדויק של הסיכון בו הוא נושא בגין ההובלה על הסיפון. במקרה זה, עיקרון הוודאות המסחרית הופר, לא ניתן היה לקבוע מה שווי ואיזה כמות מטען היתה מעל או מתחת לסיפון, ולכן אין לראות את המטען כמטען שהועמס על גבי הסיפון ואת ההובלה כהובלה שכללי האג וויסבי אינם חלים עליה. לכן, המוביל לא הופטר מחבותו בגין אובדן המטען.

מכל אלה עולה, כי כאשר מדובר בהובלה המבוצעת על הסיפון, מוביל ימי שיכלכל את צעדיו נכונה וינפיק שטרי מטען מנוסחים בהתאם, יוכל לשחרר עצמו מחובות שאחרת היו מוטלות עליו לפי הוראות כללי האג-וויסבי. על בעל המטען מאידך, לבדוק היטב את תנאי ההובלה ולבחון האם אכן בהובלה שכזו הוא חושף עצמו אך לפגעי הגלים, הגשם והרוח, או שמא ומבלי שהתכוון לכך מידת חשיפתו בהובלה שהיא מסוכנת מלכתחילה, גבוהה הרבה יותר.




(המטען, גיליון 35, 30.7.06)



רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]