חיפוש מאמרים

12306 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
...





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: הסכמי נישואין הסכם ממון הסכמי ממון הסכם נישואין

נושא המאמר: נישואים פרטיים
מאת: אווה שדה ענבר מגשרת   שמור מאמר למועדפים

נישואים פרטיים:
סעיף 2 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג, 1953 קובע: "נישואין של יהודים יערכו בישראל על פי דין תורה."

פקודת הנישואין והגירושין, 1919 קובעת -
"הרשות הרושמת" פירושה הפקיד המסדר את הקידושין, אם היו הנשואין נשואין אזרחיים, האימם, בנשואין לפי דת האיסלם, הכומר בנשואין לפי דת הנצרות, הרב, בנשואין לפי דיני ישראל והשיך של השבט, בנשואין לפי דת הדרוזים."

הסמכות לסדר קידושין ונישואים מסורה כיום לרב, שניתנה לו כשירות לכהן כרב רושם נישואים על-ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל ועל-פי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם, 1980

הרבנות הראשית לישראל ובתי הדין הרבניים מתנגדים בתוקף לעריכת נישואים פרטיים, והדבר אף עוגן בקובץ תקנות הרבנות הראשית משנת תש"י, הידוע כ'חרם דירושלים'.

מגמתן הבולטת של התקנות הללו היתה לבסס את הפיקוח וההשגחה על עריכת נישואים באמצעות רב המוסמך למלא תפקיד זה על-ידי הרבנות הראשית.


אף שנישואין פרטיים תקפים מדין תורה (ובלבד שנתקיימו דרישות ההלכה: אמירת הבעל לאישה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו" ומתן הטבעת בנוכחות שני עדים כשרים), חכמי ההלכה הסתייגו מקידושין אלה כבר מקדמת דנא.

הסתייגות זו נבעה בעיקר מן התופעה של "קידושי חטיפה" ו"קידושי ערמה", שאף שאינם אלא קידושי ספק (ספק אם הסכימה האישה לקידושין וספק אם העדים היו כשרים) ויש בהם כדי לדרוש את הדרישה ההלכתית לגט מספק.

אשר על כן נתקנו כבר בזמן הגאונים תקנות האוסרות על עריכת קידושין פרטיים ומחייבות לערוך אותם במעמד הנישואין וקריאת הכתובה בטכס פומבי (לפחות מניין אנשים).


בית הדין הגבוה לצדק הכיר בנישואים פרטיים לצורך רישום רק במקרים בהם הרבנות הראשית לא הושיטה סעד, כמו במקרים של כהן וגרושה או כהן וחלוצה (אלמנה שעברה טכס חליצה).

במקרים בהם בני זוג יהודים, שאין מניעה שינשאו על פי ההלכה, אינם מתחתנים כדרך התקנות , בית המשפט לא יגיש סעד הצהרתי לרישומם כנשואים.
בית המשפט ייתן סעד הצהרתי רק במקרה בו בני הזוג מנועים להינשא הילכתית וטכס הקידושין קוים.

ראה דבריו של הנשיא אגרנט בפרשת חיים שגב אשר קבע מבחן, התקף גם היום, בעניין מתן סעד מבית המשפט בעניין הכרה ורישום נישואים פרטיים בישראל:
" כאשר מסתבר שקיימת מניעה משית - בין מניעה הנעוצה באיסור מן הדין ובין מניעה עובדתית (לרבות זו הנוגעת להמשכת יחסי האישות) - בעד סידור נישואין בין הצדדים בעתיד כדת, כי אז לא יהיה מנוס מהמסקנה, שלמבקש-הסעד-ההצהרתי-ולציבור בכללותו - יש אינטרס לגיטימי בהשגת הכרעה שיפוטית מוסמכת, שיהיה בה כדי לקבוע את מעמדם האישי של בני-הזוג עקב מעשה הקידושין הפרטיים שהלה טוען לו (השיקול הראשון). לעומת זאת, אם מסתבר שלא קיימת כל מניעה כאמור, כך שכל מטרתו של מבקש-הסעד אינה אלא להשיג גושפנקה שיפוטית למעשה הקידושין הפרטיים כדי שזו תשמש הוכחה חוקית לכניסתו לברית הנישואין, כי אז יהיה מן הדין להסיק שבשלב זה אין לו אותו אינטרס לקבל את הסעד ההצהרתי המבוקש, שהוא ממין האינטרס שיש להתחשב בו; קל וחומר, שלציבור בכללותו אין שום ענין בכך, הואיל ובנסיבות האמורות"
הנשיא אגרנט- חיים שגב נ' בית הדין הרבני האזורי, צפת בג"צ 130/66, פד"י כא (2),505, 532


נבהיר איפוא כי אומנם החוק אינו אוסר על קיומם של נישואים פרטיים (ולא מטיל כרגע כל ענישה או צעדים משמעתיים כנגד רבנים אשר עורכים טכס זה). אולם ההכרה והרישום בנישואים כאלו יהיו בסמכות בית הדין. במקום בו בית הדין אינו מעניק את הסעד הנ"ל בית המשפט יתערב רק במקרים בהם בני הזוג היהודים מנועים מלהיתחתן.


נסיים כי בעניין זה הכירו הרבנים בנישואיו של יגאל עמיר- נישואים על ידי קידושין באמצעות שליח. מסתבר שגם זה אפשרי.

www.megasheret.co.il/


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אווה שדה ענבר מגשרת שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  ליסבון  | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון |  חבל זגוריה | הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 

 

 

 

 

ארטיקל מאמרים 2024 - 2006  [email protected]