חיפוש מאמרים

11716 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
קורס גולף - בגדי גולף - מחבטי גולף - משחק הגולף





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: שליטה אימון אישי קואצ'ינג מודעות עצמית

נושא המאמר: אשליית השליטה, בטחון וחופש אמיתי - אימון אישי - מודעות עצמית - שליטה - קואצ'ינג
מאת: איתי מיניאלי   שמור מאמר למועדפים

אשליית השליטה, בטחון וחופש אמיתי - אימון אישי - מודעות עצמית - שליטה - קואצ'ינג


כמה פעמים שמעתם את עצמכם אומרים: "הוא פגע בי" כמה פעמים התלוננתם בפני האחר: "בגללך אני עושה את זה!" או פניות כמו: רק בגללך אני כאן, אתה משפיע עלי לרעה, אתה מרגיע אותי, אתה לוחץ עלי, תראי מה גרמת לי לעשות, אתה מעליב אותי, שברת את ליבי ולא אסלח לך! את גורמת לי ל.... אינסוף האשמות והשלכות של האחריות שלנו על תחושותינו אל עבר האדם האחר. לפעמים אנו שוכחים שאותו אחר הוא חבר שלנו, ובכלל, כל מה שרצינו מלכתחילה בקשר איתו היא קירבה, חברות, אינטימיות ואהבה. "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" (מוהנדס קרמצ'נד גאנדי) אני רוצה להציע שאלה: האם באמת יש קשר ישיר בין ההוא שמדבר לבין תחושת הלחץ שלנו? האם באמת הסיבה שנעלבנו היא מילים שהאחר הגה לחלל האוויר? האם הוא שבר את הלב, או שאנחנו הקרבנו את ליבנו? הייתכן שדבר מה שמישהו יגיד לנו הוא- הוא הגורם לאופן שבו ננהג, הוא המכריע את ההחלטה אם לציית ולבצע או את ההחלטה על דרך ההתמודדות בה נבחר? יכול להיות שזו בעצם רק המחשבה שלנו על הדברים שאמר האחר... זו מערכת גומלין בלתי נפרדת שנוהגים לקרוא לה השפעה הדדית. קל לנו יותר להבין את המצב ההפוך. לדוגמא, מצב בו אנו בסך הכל רוצים לתת מחמאה אבל האדם שמולנו מגיב ברגישות מפתיעה ופורץ בבכי. סביר להניח שבעודו מאשים אותנו על שפגענו בו מאוד, עברה לנו מחשבה בראש שנשמעה בערך כך: "אני בסך הכל אמרתי משהו טוב, מה פתאום הוא נעלב..?" אינני מסיר חלילה אחריות מן הדובר, מהאדם שמנסה להעביר את המסר, להיפך. אני מציע שכל אדם יכול להיות אחראי רק על עצמו. הדובר על המילים שלו, ועל טהורות כוונותיו, והנמען יכול לקחת אחריות על רגשותיו, מחשבותיו ועל אופן הפרשנות שלו את המסר שהעביר לו חברו. אנו נוטים להפריד את "עצמנו" מ"חיינו" ואז החיים הופכים להיות משהו שקורה לנו ולא 'חיים' בתוכנו. ואם החיים זה משהו שפשוט קורה לנו, אז ההשפעה של כל גורם חיצוני על חיי היומיום שלנו אדירה. ההשפעה שלנו על חיינו הופכת כה שולית עד שכל דבר קטן שקורה משפיע עלינו, ומ'מאסטרים' מדהימים של יצירת מציאות בעולם הזה אנו הופכים לעלה נידף, שכל משב רוח מטלטל אותו. הדוגמא הכי ברורה היא בתחושת האשליה שבשליטה. אפילו כשאנו במהלך אילוף הכלב שלנו, ובכל פעם שהוא יושב למשמע קולנו המצווה: "ארצה!" נותנים לו חתיכת גבינה. אפשר להתגאות ולומר שבכל פעם שמצווים הכלב מקשיב! איזו שליטה! איזה אילוף! ומצד שני, אפשר שהכלב אומר לחבריו: "תראו איך אילפתי אותו, בכל פעם שאני רוצה חתיכת גבינה אני מתיישב ומקבל! איזו שליטה! איזה אילוף. כמו בדוגמא הזו, כך בכל תחום בחיים בו אנו מנסים לשלוט, ולכפוף את העולם אל מערכת של חוקים. המדע גילה את זה מזמן, את אשליית השליטה בעזרת חוקים... גילו שכדור הארץ הוא דיסק, ואז פתאום הוא עגול. גילו שהיחידות הקטנות ביותר של החומר הם האטומים, ואז מצאו שיש חלקים סאב-אטומיים, קוורצים וקוואנטים. כל תיאוריה שניסתה אי פעם, משחר האנושות, להשיג שליטה על העולם, ולהגיע לחוק קיומי שיספק לנו מערכת ברורה של שליטה על חיינו, סופה היה להשתנות ולהתחלף בחדשה. ואיך זה קשור אליך? אתה יושב ומתכנן לך שבוע מדוקדק של משימות ועמידה במחויבויות שלקחת על עצמך. פגישות, עבודות, נסיעות ועוד, וממלא את הדקות והשעות שלך בתכניות מפוארות על מנת להכניס את כל מה ש"צריך" אל תוך סדר היום הצפוף שלך. וזה מצליח לתקופה. אתה עובד בעבודה מסודרת, מסיים, הולך למכון כושר, בערב נפגש עם בת-הזוג, אוכל סיני, אולי סרט, לפעמים אפילו מתרגשים. שגרה, זה לא רע. יש פגישות בבוקר, ישיבות אחה"צ, טיול שמתוכנן בקיץ הבא (כי צריך לחשוב קדימה) והכל מסתדר בתיאום ובדיוק מושלם. אתה מרגיש שהכל במקום, השתלטת על הכאוס, והולך לישון מבסוט. לפעמים יש לזה הקדמה כמו לפני רעידת אדמה. אתה טרוד, לא נינוח, הולך לישון וקצת מודאג, חושב על היום של מחר, ועל היום של עוד שבועיים ואז בדרך כלל זה מגיע. הדבר הכי קטן קורה, אפילו אם הוא משמח, כמו חתונה של האחיינית האהובה שלך, ובמהירות שיא של נפילה, מגדל הקלפים שהוא כל המערכת הכבדה והמתקתקת הזו קורסת. פצצת הזמן התפוצצה, האשליה של שליטה נעלמת כמו שחושך מסתלק כשמדליקים את האור. "יחשבו ההמונים שהם שולטים וכך יקל לשלוט בהם" (אדגר אלן פו) שליטה היא ההיפך מחופש, וחופש הוא ההיפך המוחלט משליטה כפי שלרוב אנו נוטים לחשוב עליה. תחושת השליטה היא תמיד אשליה, כמו לנסות לשאת מים בידיים. זה לא מחזיק מעמד. כל דבר שננסה להקפיא, כל זמן שנרצה לעצור, אנשים שבכוח ננסה להחזיק בחיינו, פעולות שנתאמץ שלא ייפסקו, טיולים שלא יסתיימו, אופנה שלא תשתנה, מצב רוח, רגשות ותחושות שננסה להחיות לנצח, סופו של הכל להשתנות. השליטה האמיתית בחיים היא אי- השליטה. בהבנה העמוקה שההשפעה היחידה שיכולה להיות לי על האחר ועל הסביבה היא דרכי. אנו יכול לשנות את עצמנו, את ההתייחסות שלנו, את המחשבות והפירושים שלנו על המציאות, אבל לעולם לא נוכל להחזיק מים בידיים. ככל שנתאמץ לשנותו, להחזיק אותו או למשוך אותו אלינו, העולם (שעשוי להיות כל דבר וכל אחד) יתנגד יותר לשינוי, יקשיח עצמו וייסגר, עד שייעלם. ככל שננסה לכופף את העולם שלנו לתוך כלים וחוקים שישמרו על המערכת מוכרת ועקבית, כך אנו מטפחים את אשליית השליטה. אם אנו רוצים באמת להיות בחופש בחיינו עלינו להבין קודם כל שעלינו לקחת אחריות מלאה על עצמנו. להבין שיכולת ההשפעה של האחר עלינו, תלויה רק בדבר אחד. בנו. אין דבר בעולם שמישהו יכול לומר לכם שבאמת "יגרום" לכם לעשות משהו, אין מילה שאדם יכול לכנות אתכם שבאמת בכוחה להעליב אתכם או לחליפין להעצים אתכם! הכל תלוי בכם. האחריות גדולה, ולכן לא פלא שהאינסטינקט שלנו הוא להתנער ממנה ולהפנותה לאדם האחר. אבל, אל לנו להוסיף ולהערים קשיים, אין טעם לשפוט את עצמנו על כך, רק לתת לתובנה לחלחל. המפתח לחופש נמצא בקבלה העצמית, בתחושת השלמות, בתחושת האהבה העצמית, בביטחון של כל אחד מאיתנו באמת ובאותנטיות שלנו אל מול עצמנו, ובאחריות ובהתמסרות של האדם לאמת שלו. עד כמה אתם באמת כנים עם עצמכם? מתי בפעם האחרונה ישבתם עם עצמכם והייתם אמיצים מספיק לחקור לעומק הווייתכם ולבדוק: "האם אני חי את האמת שלי? האם אני כנה עם הסביבה ועם עצמי בלי פחד?" מתי עצרתם ובדקתם שאתם לא בונים בעבודת פרך מגדל קלפים נוסף, שברגע הכי לא מתאים יתפרק ויקרוס. הנאמנות של האדם למסע הגילוי שלו, לאמת העמוקה ביותר שבו, לנשמה ולאהבה שהוא מפיץ מעצם היותו בן אדם, בן האלוהים, היא הדרך היחידה של האדם לחופש אמיתי בחייו. "איזהו הגיבור הכובש את יצרו" (משלי ט"ז,לב) אנשים רבים בטוחים שמצאו את החופש, כי הם ממהרים ומגשימים כל רצון שעולה בהם, כל גחמה ותשוקה. הם רודפים אחר סיפוק צורכיהם וחופשיים לעשות את זה לבדם. כיף אדיר. ואכן הכיף הוא אדיר ומבורך, אך איזה מן חופש הוא זה? הלא הפך האדם להיות כלוא בהגשמת כל רצון קטן וכל תשוקה שעולה בו? בדיוק כמו המאלף שבטוח שהוא ששולט בכלב, והופך נשלט על ידי רצונותיו, וכל פעם שהכלב מתיישב הוא נאלץ לתת לו גבינה. כל רצון מצויד במנגנון השמדה עצמית מתוחכם. הוא מופיע משום מקום, וברגע שמתמלא נעלם חזרה אל השומקום עד שמחליט להופיע שוב. כולנו מכירים את כל הדוגמאות מהחיים של דחף לאכול גלידה שעבר, של משיכה מינית עזה שחלפה לה, של קסם שנגמר, של שיר שהפנט עד שנמאס, ושל מחשב שלפני חודשיים היה מעולה עד שיצא דגם חדש. אכן חופש חמקמק הוא החופש שבמילוי כל הרצונות. כמובן שהסיפור מסתבך ככל שיש בי יותר רצונות, ואני עמל להגשים את כולם, ותחושת הריקנות שמופיעה אחרי סיפוק הרצון, וכשיום אחד הרצונות מתנגשים ואני מוצא את עצמי לכוד בין השניים. בשלב מסוים אני כל כך עייף מסיפוק הצרכים עד שאני צריך חופש J אז לכבוש את היצרים זה יפה, אבל לא סתם למנוע מעצמי כל סיפוקים ולהסתגף, כי אז מה נשאר לו לאדם בחיים? לבחור במודע, לפעול מהבחירה, ולא לתת לדחפים ולצרכים להוביל אותנו אל עבר אשליית השליטה והחופש. מהו אותו חופש שאנו מחפשים? אם הוא לא בשליטה בעולם ובסביבה, ולא בסיפוק צרכים מידי? מה נשאר? "האמן בחלומות, כי בהם מסתתרת דלתו של הנצח" (ג'ובראן חליל ג'ובראן) חלומות חברים, החלומות הקסומים אלו של הילד שקיים בתוכנו. הפנטזיות הטהורות, הכמיהה לקבלה, לנתינה ולאהבה, הרצון לאהוב אדם ולעזור לעולם. הלא כל דרך היא כשרה, וכל רעיון הוא מקורי. כל אדם מוכשר להפליא בכישרונותיו שלו, ולכל אחד ואחת הנשמה הבלתי ניתנת להחלפה שלו ויחד כולנו מגשימים עולם מושלם. החופש כפי שאני מבין אותו, אינו במילוי צרכים וסיפוקים, אינו בשליטה על מאות אנשים וחברות, אלא בפשטות, באהבת העצמי ובאהבת האחר, מתוך ההבנה העמוקה שאותו אחר, הוא בסך הכל מאוד דומה לי. גם לו יש לו משפחה, רצונות, פחדים, מחשבות, פרצופים, ובסופו של יום גם הוא רוצה אהבה. ההגשמה של הפשטות הזו, כרוכה בפריצת הדרך אל החופש. בהתמסרות לאחריות האישית על חיינו ועל האמת שלנו. החופש מתחיל בלקיחת אחריות מלאה על חיינו, ובהבנה שאין הפרדה בין החיים שלי ובין מה שקורה לי לביני עצמי. החופש הוא בהפנמת העיקרון הפשוט של ההשפעה ההדדית. אתם יכולים להשפיע על עצמכם באופן אבסולוטי, אך על אחרים, רק מתוך הכוונה שלכם ורק במידה שהם יאפשרו לעצמם להיות מושפעים מכם, אז אל תלחמו על זה. את ההשפעה של הסביבה עליכם, תקשורת רדיו וטלוויזיה או חבר טוב, אשתך, בעלך, חמותה, אבא שלו או האפיפיור, אתם יכולים לבחור בכל רגע נתון מתוך תחושת השלמות העצמית שלכם. מתוך חיי האמת שלכם. אתם יכולים לבחור כמה תשפיע עליכם פרסומת ששולחת אתכם למקרר לאכול קוטג' עכשיו, ואתם יכולים לבחור האם האדם ההוא שקורא לכם בשמות לא נעימים יצליח להעליב אתכם או לא, להלחיץ אתכם או לגרום לכם לעשות משהו שאתם חושבים שאתם לא רוצים לעשות. אחרי הכל גם הוא בסך הכל רוצה לאהוב ולהיות חופשי. כל החיים הם דלתות שנפתחות, כל דלת כזו עשויה להשפיע על חיינו בצורה בלתי צפויה, ההחלטה הנשארת בידינו היא האם לעבור שם או לא. החופש אינו נמצא בכניסה לכל הדלתות, או במניעת כניסה אליהן. החופש הוא כאן, והוא בידיעה שאנחנו יכולים לבחור מתוך שקט פנימי האם להיכנס... ולאיזו דלת. איתי מיניאלי ------------ מטפל ומאמן אישי מנחה סדנאות מודעות וריפוי עצמי itayminiely.contact@gmail.com 0528-908182

www.metaplim.co.il/healing-life


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י איתי מיניאלי שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."