12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: חשיבותה של הקפאת הליכים בדרך להבראת חברה - הקפאת הליכים - פשיטת רגל - הבראת חברה - הסכם נושים
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]   שמור מאמר למועדפים

חשיבותה של הקפאת הליכים בדרך להבראת חברה - הקפאת הליכים - פשיטת רגל - הבראת חברה - הסכם נושים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] האם העובדה כי חברה נקלעה לחדלות פירעון, בהכרח מסמנת את סופה? מה דינה של חברה, אשר למרות מצבה הלא מזהיר מבקשת לנסות ולהשתקם? האם לחברה שכזו קיים סיכוי כלשהו לחזור ולעמוד על רגליה? כידוע, מצב של חדלות פירעון מוגדר כמצב שבו אין די בנכסיה של החברה כדי לכסות על חובותיה. למעשה, במצב כזה, בו ברור כי אין בקופת החברה מספיק כסף לשלם לנושים (הבנקים, העובדים, הספקים, נותני שירותים שונים), מתחילה "תחרות" בין הנושים השונים על משאביה המוגבלים של החברה. השלב הזה, בו נתגלתה לנושים עובדת חדלות הפירעון, הינו הקריטי ביותר, בשל החשש שמא ייווצר מעין "אפקט דומינו" אשר עלול להרע את מצב החברה עוד יותר, עד לכדי מצב בלתי הפיך, ועל כן נדרשת התערבותו המיידית של בית המשפט. במה דברים אמורים? דוגמא נפוצה היא כי נוכח הבנת מצבה העגום של החברה, מזדרז אחד הנושים ופותח בהליכי כינוס נכסים כנגד החברה; הנסיון מלמד כי די בכך על מנת שהספקים, שגם כך חששו להמשיך ולעבוד מול החברה במצבה הנוכחי, יפסיקו לספק לחברה מוצרים וזאת, עד לכיסוי מלוא חובם (דבר שכמובן איננו אפשרי במצבה). למרבה האירוניה, לעיתים קרובות, דווקא פעולות אלה, אותן נוקטים הנושים כדי לנסות ולהגן על עצמם, הן הן אלו שמרעות עוד את מצב החברה ומביאות, הלכה למעשה, לקריסתה הסופית של החברה, דבר אשר מותיר את אותם נושים מול שוקת שבורה. ובכן, במיוחד עבור סיטואציות כגון זו, קיים צו הקפאת ההליכים כצעד ראשון להבראת החברה. עוד בטרם נתייחס להליך הקפאת ההליכים עצמו, נעמוד על הבלבול שחל פעמים רבות בין תהליך של פירוק חברה לבין הליך הבראת חברה. ובכן, ההבדל העיקרי והרלוונטי לענייננו הוא שפירוק חברה דומה למעשה לפשיטת רגל אצל יחידים, שכן, במצב כזה עיכוב ההליכים מעכב את הנושים הלא מובטחים, אולם מנגד, הנושה מובטח נשאר "חופשי" ולא נפגע מעיכוב ההליכים. ובדיוק מסיבה זו, סביר להניח שלמעשה אין לנושה מובטח אינטרס אמיתי לבקש או להסכים לפירוק, אלא לאחר שיקבל את המגיע לו. בהבראה לעומת זאת, הדין שונה, שכן למעשה, צו הקפאת הליכים, במקרה שכזה ,כשמו-כן-הוא: צו הניתן ע"י בימ"ש (מחוזי) לצורך הקפאת כל הליכי הנשייה כנגד החברה, גם של הנושים המובטחים, ובתנאי שנוצרו עד לערב מתן הצו. הצו עוצר הליכים שלא הושלמו ו"מקפיא" המשך מימוש נכסי החברה- הכל על מנת להביא לשיקום החברה, והתנאי בלעדיו אין: הסכמת הנושים. כבר כעת נציין כי אף על פי שסעיף 350 (ג) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 מציין בפירוש כי צו הקפאת הליכים יכול להינתן במעמד המבקש בלבד, נוהגים בתי המשפט לבקש את תגובת הנושים המובטחים (בד"כ בנקים) שעלולים להיות מושפעים מהחלטה זו, בטרם יענו לבקשה זו. לעיתים אכן יסכימו נושים מובטחים להליך ההבראה, אם יגיעו למסקנה כי יש סיכויי רב שיצליח, וכמובן אם יראו כי יש בהבראה האמורה של החברה כדי לשפר ולהיטיב אף את מצבם שלהם ולצמצם הפסדים נוספים. כך למשל, יתכן מקום בו יתנו נושים רבים (אף מהנושים המובטחים) את הסכמתם לצו הקפאת הליכים נוכח ההבנה כי האלטרנטיבה, הלא היא פירוק החברה, תגרום לאבדן חלק נכבד מנשייתם (ואף לאבדן מלא), בעוד הקפאת ההליכים, אפילו כזו שלא תסתיים בהבראה, עלולה להיטיב עוד מצבם להכניס בתקופה זו כספים נוספים לקופת ההקפאה, כספים שלא היו מתקבלים אלמלא המשיכה החברה לפעול כעסק "חי" (כך למשל: כספי גבייה מלקוחות, אותם היה קשה לגבות במקרה פירוק). צו הקפאת הליכים ניתן בד"כ ע"י ביהמ"ש לתקופה של חודש-חודשיים, כאשר במהלך תקופה זו מקבל הנאמן, אותו ממנה ביהמ"ש להפעיל את החברה, רשימת "מטלות" אותן עליו לבצע בתקופה זו, ואשר בחינת הצלחתו בהן, מהווה מדד לביהמ"ש (יחד עם שקילת סיכויי הבראת החברה) האם להאריך את מועד הקפאת ההליכים. ונבהיר: צו הקפאת הליכים אינו עומד בזכות עצמו, ולא נועד סתם "לתת אויר" לחברה, שכן הליכה בדרך של הקפאת הליכים הינה אך ורק שלב, בדרך לגיבוש "הצעת פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה" ע"י הנאמן אותו ממנה ביהמ"ש לחברה. אם יאושר ההסדר אותו מגבש הנאמן על ידי הנושים (באמצעות קיום אסיפות נושים, לפי סוגיהם), ההסדר יובא לאישורו של בית המשפט, ובמידה ומאושר "...הרי הוא מחייב את החברה ואת כל הנושים", כאמור בסעיף 350(ט) לחוק. כדי להבין את משמעותו של הסדר נושים המאושר ע"י בית המשפט נצטט מספרם של אלשיך ואורבך "הקפאת הליכים – הלכה למעשה", כדלהלן: (עמ' 497/8) "חבויות העבר של החברה מוסדרים בכתב ההסדר, המחייב את כל הנושים במידה שווה, בין שהסכימו להסדר ובין שהתנגדו לו. לשון אחר, דרכם היחידה של הנושים להיפרע מהחברה היא אך ורק בדרכים ובמידות המפורטות בהסדר. עסקינן למעשה בהעתקת מאסת התביעות מן הישות המשפטית (של החברה – י"א) אל קופת ההסדר המנוהלת בידי הנאמן בפיקוח בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי. ... לא זו בלבד שתביעות הנושים מועברות מהישות המשפטית (של החברה) שנמסרה לבעליה החדשים כשהיא "נקיה" מחובות העבר, זולת ההתחיבויות שקיבלה על עצמה בהסדר, הרי שברובם המכריע של ההסדרים מופטרת החברה מכל תביעות העבר, זולת אלו שהוכרו בהסדר ובשיעור המוסכם בו". במילים אחרות, צו הקפאת הליכים ינתן רק מקום בו מוצא בית המשפט כי יש לחברה סיכוי לשוב ולעמוד על רגליה, ובהתאמה: הסדר נושים מאושר מהווה גושפנקא לתחילת הבראת החברה. חשוב להבין כי מקום בו יתרשם ביהמ"ש כי הקפאת ההליכים הינה בבחינת "הנשמה מלאכותית" לחברה, ואין בה כל תוחלת או סיכוי להבראה – הוא לא יתן צו הקפאת הליכים, ובמקרים בהם כבר ניתן צו כאמור – לא תתאפשר הארכתו. למי שתוהה מנין שואבים ספקים את ה"אומץ" להמשיך ולספק סחורות או שירותים לחברה הנמצאת במשבר ופועלת תחת צו הקפאת הליכים נבהיר, כי ספקים אלה אינם חשופים לאותו סיכון אליו חשופים שאר הנושים, שכן, לצורך ההבראה מוציא החוק מן הכלל ומבדיל את הנושים והחובות שנוצרו לאחר צו הקפאת ההליכים ועד לאישור הסדר הנושים. לנושים אלה ניתן מעמד של נושים בדין קדימה והם יקבלו את שכרם מקופת הנאמן אף ללא כל קשר להסדר הנושים המתגבש, שאם לא כן, סביר להניח שאכן יהיה קשה מאוד, שלא לומר בלתי אפשרי, למצוא מי שיהא מוכן לעבוד עם חברה המצויה במשבר כאמור. רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976 רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: [email protected]