12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אינטרנט
מאת: אלעד מרציאנו   שמור מאמר למועדפים

בראשיתו, האינטרנט נוצר כרשת בצבא האמריקני. לאחר מכן שימש כאמצעי להעברת מידע מדעי בין אוניברסיטאות. אל הציבור הרחב הגיע לראשונה בתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20, במידה רבה תודות להמצאת הדפדפן ופתיחתו של ה־World Wide Web לשימוש מסחרי. בתוך זמן קצר נוצרה מהפכה חברתית של ממש ופריחה של מאות מיליוני משתמשים.

רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט, חוברו בשנת 1969 על ידי הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (Department of Defense Advanced Research Projects Agency או DoD ARPA) במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ויצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית.

ההתפתחות הבאה באה מכיוון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, ה־National Science Foundation, שהקימה בשנת 1986 שדרת מידע (backbone) בין־אוניברסיטאית, לשיתוף מחקר אקדמי. בדומה לרשת של ARPA, רשת זו כונתה NSFNet. בסוף שנות ה־80 המציא טים ברנרס-לי את שפת ה־HTML ואת שיטת הכתובות לאתרים (URL). שתי אלו היוו את הבסיס ל־WWW ובשנת 1991 הופיעה גם רשת זו.


[עריכה] מי מנהל את האינטרנט?
בתחילתו היה האינטרנט פרויקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בין־לאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה בבוז על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט). נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית).

כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בין־לאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, ISOC, שמרכז את התיאום הבין־לאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת.

במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם.

הרשת מנוהלת על פי עקרונות אנרכיסטיים לפיהם הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשיטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט.

בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.


רשימת שימושים באינטרנט
World Wide Web (ראשי תיבות: WWW) - מאפשר למשתמש "לגלוש" בין אתרים (כדוגמת ויקיפדיה) שמציגים טקסט ותמונות. לצורך שירות זה נבנה דפדפן שמאפשר לגשת לשרתים שמאכסנים את האתרים הללו.
דואר אלקטרוני - שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות לתיבת דואר של משתמש אחר. הודעות אלו יכולות להכיל מלל או קבצים מצורפים.
קבוצות דיון - רשת, המכונה גם רשת UseNet, של שרתים המפעילים מעין פורומים המאפשרים למשתמשים בהם לדון בכל נושא העולה על הדעת, בעזרת תוכנה ייעודית. קיימים אלפי נושאי קבוצות דיון. הקטגוריות שלהן מאורגנות לפי מבנה היררכי לוגי. ההיררכיה נעה מכללי לספציפי. שם של קבוצת הדיון מורכב מנושאים היררכיים ותת־נושאים המופרדים באמצעות נקודות. בנוסף, חברות וארגונים אחרים מפעילים שרתי קבוצות דיון בהם מתנהלים דיונים בנושאים הקשורים לארגון. שרתים אחרים (למשל, של ספק שירותי אינטרנט) יכולים להחזיק עותקים של קבוצות דיון אלה, ולשלוח אליהן תגובות שהתקבלו ממשתמשים מקומיים. מערכת קבוצות הדיון פועלת בפרוטוקול NNTP.
NTP - פרוטוקול המאפשר סנכרון שעון בין מחשבים ברמת אלפיות השנייה ונמצא בשימוש באופן בלתי מוחש כמעט בכל מערכות ההפעלה בעולם.
IRC - ראשי תיבות של Internet Relay Chat. שרתי IRC מאפשרים למשתמשים בהם, בעזרת תוכנה יעודית, "לשוחח" זה עם זה בכתיבה בזמן אמיתי - המשתמשים האחרים יכולים לראות את מה שנכתב מיד עם סיום הכתיבה, ולהיפך. רוב שרתי ה־IRC מקושרים במספר רשתות המסונכרנות ביניהן.
מסרים מידיים - שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות ישירות למחשב של משתמש אחר. ישנן כמה רשתות של מסרים מידיים, כדוגמת ICQ, MSN Messager.
VoIP - Voice over IP היא טכנולוגיה המאפשרת יכולות טלפוניה דרך רשת מחשבים כמו האינטרנט, אחת התוכנות שנקלטו בשוק זה היא Skype במרבית התוכנות שתומכות בטכנולוגיה זו ניתן לבצע שיחות יוצאות למספרים רגילים (בתשלום) סוג זה של תקשורת נקרא לרוב PC-to-Phone.
שיתוף קבצים - שירות בו משתמש משתף את הקבצים שנמצאים על מחשבו כך שמשתמשים אחרים יוכלו לגשת אליהם. תוכנות שיתוף קבצים לדוגמה: Kazaa, iMesh, eMule.
קהילות - ישנם מספר פרוטוקולים אשר מאפשרים קיום של קהילות אינטרנטיות שלמות הכוללות שיתוף קבצים (בעזרת שרת מרכזי) יכולות צ'אט, חדשות וכו...
רדיו וטלוויזיה - באמצעות פרוטוקולים סטנדרטיים יכול משתמש לצפות בתחנות טלוויזיה או רדיו המשדרות על גבי הרשת. (ראו: שידורי רדיו דרך האינטרנט)

שירותים שהיו נפוצים בעבר
FTP - פרוטוקול העברת קבצים. שרתי FTP הכילו אלפי קובצי תוכנה, ומשתמשים שחיפשו תוכנה מסוימת היו יכולים לרוב למצוא אותה על אחד ממאות שרתי ה־FTP שפעלו. כיום משמש פרוטוקול זה בעיקר להעברת קבצים ספציפית בין שני מחשבים, למשל כדי להעלות קבצים אל אתר אינטרנט, ונותרו מעט מאוד שרתי FTP ציבוריים. אלה שנותרו משמשים בדרך כלל מוסדות אקדמיים או חברות תוכנה להפצת חומרים שהם מייצרים (מידע ותוכנה).
Archie - שרתי Archie הכילו בסיסי נתונים אודות כל הקבצים שהכילו כל שרתי ה־FTP. כדי למצוא קובץ, המשתמש היה מפעיל תוכנת לקוח, שהייתה שולחת שאילתה אל שרת ה־Archie הנבחר, וזה היה משיב על איזה שרת FTP ניתן למצוא את הקובץ.
Gopher - רשת Gopher הייתה רשת מידע טקסטואלי שהייתה מסודרת בצורה היררכית. כדי למצוא בה מידע, היה צורך להגיע אל ענף כללי, וממנו לרדת על ענפים ספציפיים יותר ויותר.
Veronica - שירות שפעל על רשת Gopher, על השרת, ואיפשר למצוא מידע באותה רשת.
קרנם של שירותים אלה ירדה עם עליית ה־WWW, הנוחה יותר לשימוש, וכיום, למעט מספר שרתי FTP כאמור, ואולי מספר קטן של שרתי Gopher, הם אינם פעילים עוד.

[עריכה] חיבור לאינטרנט
בהיותה של הרשת מבוססת פרוטוקול TCP/IP (או הצירוף הפחות נפוץ, UDP/IP), כדי להתחבר לאינטרנט יש ליצור חיבור בפרוטוקול זה בין מחשב המשתמש והרשת. חיבור זה נעשה על פי רוב באמצעות ספק שירותי אינטרנט. ספק שירותי אינטרנט הוא חברה או ארגון מורשה אחר, המספק אפשרות טכנית ליצור חיבור בתקשורת נתונים בין מחשב המשתמש למחשבי הספק, שבתורם מעבירים את הנתונים בין שאר רשת האינטרנט למחשב המשתמש.


משתמשים ביתיים
צורת החיבור הביתית אל ספק שירותי האינטרנט התפתחה רבות במהלך השנים. בתחילה היה נפוץ החיבור באמצעות מודם אנלוגי (חיבור בחיוג). מתקנים אלו המירו את המידע הדיגיטלי לאותות אנלוגיים, אותם העבירו על גבי רשת הטלפון הציבורית בתדרי הדיבור. כדי להתחבר לספק, המודם חייג אל מספר גישה שהפעיל הספק, ולאחר שנוצרה "לחיצת היד" של מערכת הטלפון, בוצע תיאום בין המודם במחשב המשתמש למודם שאצל הספק והועברו הנתונים. מכיוון שמערכת הטלפון לא תוכננה להעברת נתונים, התקשורת בשיטה זו הגיעה בסופו של דבר לתיקרה של 56,000 סיביות לשנייה, אותה לא הצליחה לעבור.

לאחר מכן, הגיעה טכנולוגיית ISDN, שאיפשרה חיבור בקצב 64 קילו־סיביות לשנייה בקו בודד, או 128 קילו־סיביות לשנייה בקו כפול. טכנולוגיה זו איפשרה גם לבצע שיחות טלפון באיכות קול גבוהה ואף שיחות וידאו, באמצעות מכשירי טלפון המיועדים לה. כיום ישנן ארצות בהן עדיין משתמשים בטכנולוגיה זו לביצוע שיחות טלפון, אף בין קוי ISDN לקוים אנלוגיים רגילים, אך היא הוחלפה בשתי טכנולוגיות מהירות יותר:

טכנולוגיות מבוססות DSL (כמו ADSL), המאפשרות תקשורת אל ספק האינטרנט בקצב של עד 8 מגה־סיביות לשנייה. שיטה זו משתמשת גם היא בקוי הטלפון הרגילים, אך במקום לשדר בתדרים המשמשים לדיבור, היא משתמשת בתדרים גבוהים הרבה יותר, מה שמאפשר להשתמש באותו קו גם לדיבור וגם לתקשורת בעת ובעונה אחת, ולקיים חיבור קבוע אל הספק ללא צורך בחיוג. היא גם חוסכת את הצורך בהמרה של האותות לאות אנלוגי וחזרה לדיגיטלי, כמו במודמים האנלוגיים.

חיבור בכבלים, משתמש בתשתית הטלוויזיה בכבלים כדי להעביר מידע בצורה דיגיטלית אל ספק האינטרנט, כאשר ספק הטלוויזיה בכבלים משמש כמתווך, באופן דומה לרשת הטלפון. ישנן ארצות בהן ספק הטלוויזיה גם מספק בעצמו את החיבור לאינטרנט, ומשמש למעשה גם כספק אינטרנט. בארץ נקבע שספק הכבלים יספק רק את התשתית.

משתמשים ארגוניים
חברות גדולות וארגונים אחרים, כמו מוסדות אקדמיים, הצורכים רוחב פס גבוה במיוחד, מתחברים באמצעות קוי תקשורת מהירים, אך גם כן לרוב דרך ספק אינטרנט. קוי תקשורת אלה מספקים קצבי העברה של עשרות מגבייטים לשנייה ואף יותר, באמצעות קוי T1, קוי T3, קוי נקודה-לנקודה (נל״ן), תקשורת לווינית וטכנולוגיות אחרות.


תרבות האינטרנט
עם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הופיעו תופעות תרבותיות המיוחדות לאינטרנט. תרבות האינטרנט כוללת תחומים רבים ובהם:

פורומים
טוקבק
סלנג באינטרנט
האקינג
שיתוף קבצים
דואר זבל
נטיקה
בלוגים
חברויות באינטרנט
חישוב מבוזר קהילתי - יצירת עוצמת מחשוב עצומה, באמצעות ניצול הזמן הפנוי של עשרות אלפי מחשבים אישיים שבעליהם מצטרפים לפרויקט באמצעות האינטרנט.
האינטרנט תרם מאוד להתפתחות רעיון הקוד הפתוח ואיפשר עבור אנשים וחברות מפורסמים פחות לפרסם תוכניות שפותחו על ידם.


לאור גודלו של הקהל הנחשף לרשת האינטרנט ולתכניה, בחרו יזמים רבים להשתמש ברשת כפלטפורמה עסקית, וכמותם גם גורמים עסקיים וותיקים שבחרו לפעול גם בזירה זו, בהמשך לפעילותם המסורתית, ו/או בנפרד ממנה. אחת הפעילויות המסחריות הוותיקות והמרכזיות ברשת היא פרסום מקוון באינטרנט.

ענפי הפעילות העסקית המרכזיים ברשת האינטרנט:

פרסום מקוון - פרסומות באתרי אינטרנט (banners), קידום אתרים במנועי חיפוש, אתרים פרסומיים ועוד.
דואר זבל - דואר פרסומי הנשלח למשתמשים רבים. כך ניתן לפרסם בקלות רבה וללא הוצאות רבות מוצר מסוים.
מסחר אלקטרוני (e-commerce) - חנויות מקוונות המציגות לגולשים מבחר מוצרים, ומציעות להם לרכוש אותם, בדרך כלל על ידי תשלום בכרטיס אשראי. את המוצר מקבלים הקונים בדרך כלל בדואר.
מסחר אלקטרוני בין חברות B2B ראשי התיבות של Business to Business. הכוונה היא שפעילות רכישה ומכירה בין חברות תתבצע כולה באינטרנט. יוזמה זו זכתה להד רציני בשלהי תקופת הדוט קום. בגלל קשיים טכנולוגיים והקושי במיסוד הקשר, יצירת קטלוגים משותפים וכד' לא הצליחה להתרומם. כרגע במצב של בניית תשתיות והתחלות במקרים שבהם יש הצדקה כלכלית.
דיון. ברשת נפוצות מאוד קבוצות דיון מסוגים שונים: צ'אטים, פורומים, תוכנות מסרים מידיים. סקרים מראים שחלק גדול ממשתמשי האינטרנט מנצלים אותה לצרכי תקשורת.


אתרי האינטרנט הגדולים בישראל
ynet ו-NRG - אתרי חדשות ותכנים בבעלות ידיעות אחרונות ומעריב (בהתאמה). אתר ynet נחשב לגדול בישראל במספר גולשיו ובהיקף תכניו בישראל. האתרים מכסים, באמצעות מערכת כתבים ועורכים עצמאית, את כל תחומי הכיסוי האופיניים לכלי התקשורת הארציים (כגון חדשות, כלכלה, ספורט ותרבות), ועשירים גם בתכנים נלווים (מאגרי מידע, מדריכים וכתבות) וכן בקהילות של פורומים.
וואלה! - פורטל ותיק וגדול בבעלות בזק בינלאומי ורשת שוקן. האתר מבוסס על אינדקס אתרים נרחב, וכולל גם שירותי אינטרנט מגוונים (כגון Web mail), קהילות ותכנים במגוון נרחב (המתבססים בעיקר על מקורות משותפי תוכן).
MSN ישראל - "הזרוע הישראלית" של MSN העולמית. האתר בבעלות חברת מיקרוסופט ואינטרנט זהב. פורטל המתבסס על אפליקציות האינטרנט של מיקרוסופט (כגון Hotmail ומסנג'ר), וכולל תכנים שמקורם באתרים אחרים ("שותפי תוכן") המופיעים בו במתכונתם המקורית עם מסגור של MSN.
נענע - פורטל ותיק בבעלות נטוויז'ן. בדומה לוואלה אף הוא מספק אינדקס, תכנים ממקורות שונים, שירותי אינטרנט (כולל Web mail) ואפליקציות שונות.
תפוז אנשים - פורטל ותיק וגדול בבעלות סאני אלקטריק, בעל מספר הקהילות/פורומים הגדול ביותר ובנוסף אינדקס אתרים, חדשות, בלוגים, היכרויות, ועוד.
גוגל ישראל - פורטל החיפוש הגדול בעולם בתרגומו לעברית.


עברית באינטרנט
סיומת אינטרנט
תצוגה תלת ממדית באינטרנט
מונחים ברשת מחשבים
אבטחת מחשב אישי ברשת
טרול (אינטרנט)
רשימת אתרי אינטרנט
רשימת שירותי אינטרנט
אינטרנט2
מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט
קניות באינטרנט
NSFNet