חיפוש מאמרים

11718 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
אופן מיסוי אופציות עובדים בעת שינוי תושבות – ע"פ פקודת מס הכנסה - אופציות עובדים - שינוי תושבות - מס הכנסה





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: ארכיאולוגיה ארמון המלך הכותל המערבי ארכיאולוגיה בישראל

נושא המאמר: האם נמצא ארמון המלך דוד? ארכיאולוגיה
מאת: יורם סעד   שמור מאמר למועדפים

האם נמצא ארמון המלך דוד?


מעת לעת מסעירה תגלית ארכיאולוגית את דמיון הציבור בישראל ובעולם המערבי, באופן מיוחד כאשר מדובר בממצאים מן התקופה המקראית



מעת לעת מסעירה תגלית ארכיאולוגית את דמיון הציבור בישראל ובעולם המערבי, באופן מיוחד כאשר מדובר בממצאים מן התקופה המקראית, ועל אחת כמה וכמה כאשר על הפרק ממצא בעל קשר אפשרי לראשית המלוכה בישראל, או ליתר דיוק לימי דוד המלך. ידיעה מסוג זה תפסה את כותרות התקשורת בישראל בקיץ 2005. בחפירה ארכיאולוגית בעיר דוד שבירושלים נחשף מבנה אבן גדול אשר גרם לארכיאולוגית החופרת להכתיר מאמר לסיכום החפירה בכותרת האומנם גילינו את ארמון המלך דוד?.

אנשי תקשורת זריזים מיהרו לפנות לחוקרים ידועי שם לקבלת התייחסות. התגובות, כרגיל במקומותינו בנושא טעון כמו חקר התקופה המקראית, התפלגו בין ביטויי הערכה, ספקנות מאופקת ועד לביטול מלגלג.

את החפירה הארכיאולוגית ערכה דר א' מזר מטעם מרכז שלם ובחסות האוניברסיטה העברית בירושלים, תוך שיתוף פעולה עם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. עמותת אלעד, העוסקת בפיתוח מתחם עיר דוד, השתתפה באופן פעיל. עיקר המימון לחפירה הגיע מרוג'ר הרטוג, יהודי- אמריקני שהוא הבעלים של עיתון 'ניו יורק סאן'.

מנוסח הכותרת של מאמרה, וגם מתוכנו, ניתן ללמוד כי דר מזר גילתה זהירות מדעית ראויה, בהציבה סימן שאלה מעל מסקנותיה בעניין זה. את מסקנותיה היא מבססת על ממצאי החפירות של הארכיאולוגית המפורסמת ק' קניון בשנות ה- 60 אשר נערכו בסמוך לשטח החפירה החדשה, על הטופוגרפיה ומאפייני ההתפתחות היישובית של העיר ועל הטקסט המקראי, שם כתוב בין היתר וישלח חירם מלך צור מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד.

את מאמרה הנל פותחת דר מזר בהפניה למאמר אחר, אותו פרסמה לפני עשר שנים בכתב העת BIBLICAL ARCHAEOLOGY REVIEW (גיליון ינואר- פברואר 1997) שבו הציגה לראשונה את השערתה, שיקוליה ונימוקיה לגבי מיקומו האפשרי של ארמון המלך דוד, שאותו מיקמה בדיוק בשטח החפירה הנוכחית. אף שהייתה משוכנעת בנכונות השערתה, החפירה בסמוך לפסגת עיר דוד הייתה הימור לא קטן כיוון ששטח זה כבר נחפר בעבר (על ידי מקליסטר ודנקן- 1923/25). אלא שהחופרים דאז נתקלו במפולות אבנים גדולות שכיסו את כל השטח והחליטו שלא לפנותן בגלל המאמץ הגדול שנדרש לכך, למעט במקומות בודדים שם ירדו עד שכבת הסלע, מתוך הנחה שמדובר במפולות חומת העיר היבוסית שהחריב דוד עם כיבושה. בחפירה החדשה הוסרו מפולות האבנים הגדולות ונחשפו הנדבכים התחתונים של מבנה אבן גדול מימדים, אשר מידות היקפו טרם נתבררו סופית.

ממצאי החפירה

העדות לפעילות הקדומה ביותר בשטח החפירה נמצאה בדמות גומות חצובות בסלע האם, ככל הנראה מן התקופה הכלקוליתית (3500-4500 לפנהס). מאוחר יותר פולס משטח הסלע על ידי חציבה ולחילופין מילוי שקעים וסדקים בגיר כתוש, כך נוצר משטח רחב ומפולס שייעודו ושימושו לא נתבררו בשלב זה. על משטח מפולס זה נתגלתה שכבת אדמה שכללה עצמות בעלי חיים בכמות גדולה, וחרסים שדר מזר מתארכת למאות 11-12 לפנהס. מעל שכבה זו נתגלה מבנה האבן הגדול. על מבנה זה נמצאו שרידי בניה מימי בית המקדש השני ומעל שניהם בניה ביזאנטית אשר רובה נחשף כבר בעבר.

קירותיו הפנימיים של מבנה האבן הגדול מונומנטאליים, רוחבם כ- 2.00 עד 2.60 מ'. בקצה המזרחי של השטח הנחפר שרד הקיר לגובה שישים נדבכים, כ-2.50 מ'. הקיר הארוך ביותר שנחשף, אורכו כ- 30 מ' וקצהו נמשך ונעלם לתוך חתך האדמה בקצה המערבי של שטח החפירה. במילוי העפר שבליבת הקירות נמצאו חרסים מן המאה ה- 11 לפנהס. קירות בתוך המבנה, שלהערכת דר מזר מהווים שינויים פנימיים בבניין ומטרתם עיבוי קירות מן השלב הראשון, חתמו שטח שבו נמצאו כלי חרס, כמעט שלמים, המתוארכים למאות 9-10 לפנהס.

הממצאים העשויים להצביע על מועד תום השימוש במבנה כוללים חרסים מן המאות 7-3 לפנהס שנתגלו בקצה הצפון- מזרחי של החפירה. כמו כן נתגלתה 'בולה' (פיסת חומר הנושאת טביעת חותם) עליה מופיע שמו של יהוכל בן שלמיהו בן שבי בכתב עברי קדום. יהוכל בן שלמיהו היה שר בממשלת צדקיהו, ונשלח על ידו לבקש את הנביא ירמיהו שיתפלל למענו מאימת הכשדים (הבבלים) הצרים על העיר. לאחר מכן, יהוכל ושרים נוספים דרשו מצדקיהו את הוצאתו להורג של ירמיהו בטענה כי נבואותיו מרפות את ידי העם העומד במצור.

הקיר המזרחי של מבנה האבן הגדול, נבנה על מצוק סלע שסימני חציבה עדיין ניכרים בו. למרגלות המצוק שגובהו כ- 7 מ', חשפה ק' קניון בחפירתה (כאמור, בשנות ה- 60) אבני גזית וכותרת עמוד פרוטו- איאולית (קדם- יוונית) במפולת. דר מזר מציעה לשייך את האבנים והכותרת למבנה האבן שנתגלתה עתה. אם המבנה הוא אכן ארמון או מבנה ציבורי בעל חשיבות דומה, יהיה זה חיבור הולם. כמו כן מציעה דר מזר את הסברה כי קירות התמך במבנה אבן מדורג, שחפר בשעתו י' שילה בשטח G בהמשך המדרון שמתחת למבנה האבן הגדול, נועדו לתמיכתו של האחרון. באופן קצת יוצא דופן, יש הסכמה רחבה בין החוקרים בנקודות אלו. המחלוקת נוגעת לתיארוך המבנים.

סיכומים, מסקנות והשערות

החפירה של דר מזר הסתיימה בחודש אוגוסט 2005 אולם עיבוד הממצאים יימשך עוד זמן מה. סיכום הנתונים הקשורים למבנה האבן הגדול מלמד כי מדובר במבנה ציבורי מונומנטאלי, אשר נבנה כפי הנראה על ידי בנאים פיניקים סמוך לפסגת עיר דוד, אחרי המאות 11-12 לפנהס על גבי שטח מיושר (סלע אם) שלא הכיל בניה קודמת. בחפירה זוהו שני שלבים של שינויים או תוספות בתוך הבניין אשר נערכו במאות 9-10 לפנהס, עובדה המצביעה על ראשית בנייתו במאה ה- 10 לכל המאוחר. המבנה היה בשימוש ככל הנראה עד לסוף ימי בית ראשון.

לפי השערתה של החוקרת, מיקומו של המבנה מחוץ לחומות העיר היבוסית, מתיישב יפה עם כוונותיו של דוד להרחיב את שטח העיר. זיהויו כארמון אש שימש במשך כארבע מאות שנים את מלכי בית דוד עד החורבן של סוף ימי בית ראשון, מתיישב עם ממצא כלי החרס וטביעת החותם של שר בממשלת צדקיהו, שבימיו אירע החורבן.

יש לזכור כי בעת שנבנה מבנה האבן הגדול, מתחם הר הבית המתנשא מעליו כיום, לא היה קיים. מכאן יוצא שמבנה האבן נבנה ככל הנראה במה שהיה אז פסגת ההר או סמוך מאוד אליו. נתון זה מתאים לתיאור המקראי שלאחר הכתרת דוד בירושלים מתקבצים הפלשתים בעמק רפאים ודוד יורד אל המצודה. כך מסתבר שארמונו היה במיקום הגבוה בסביבה. טיעון זה היה מהנחות היסוד של דר מזר כבר לפני עשר שנים.


מחלוקת מקצועית

האם ניתן לקבוע כי נתגלה ארמונו של דוד המלך? הסבירות לכך גבוהה, אך בשלב זה אין וודאות מוחלטת. דר מזר לא מצאה שלט הנושא את הכותבת כאן גר דוד המלך. עם זאת, ברור כי מסקנותיה של החוקרת נבנו כהסתברות אפשרית על בסיס התיאורים המקראיים, העדות החומרית והסביבה הטופוגרפית. האם יש בכך חריגה מן המקובל במחקר הארכיאולוגי- היסטורי? ודאי שלא, חד משמעית. בשלב זה גם לא הוצע הסבר אחר למכלול הנתונים.

בכל הנוגע לפרשנות ממצאי התקופה המקראית קיימת מחלוקת עקרונית ומתמשכת בין החוקרים, המבוססת על תיארוך הממצאים. מרבית החוקרים אומנם סוברים כי המקרא מתאר נאמנה, בדרך כלל, את המציאות אליה הוא מתייחס. כדוגמה לכך ניתן לראות את השימוש הנעשה על ידי החוקרים בציטוטים מן המקרא. אך ישנה גם אסכולה הסוברת כי אין הדבר כך ומפרשת את הממצא הרלוואנטי באופן אחר. מבחינת המתודה המחקרית, תמצית המחלוקת מתבססת על פירוש כלי החרס ככלי כרונולוגי עיקרי, המשמש לתיארוך הממצא הבנוי.

במקרה שלפנינו, הבדלי התיארוך מתבטאים בפרק זמן בן מאה שנה פחות או יותר, אך הפרש זה מהווה את התשתית לתפיסה ההיסטורית של החוקרים משני צדי המתרס האקדמי. במילים פשוטות, אם ניתן לייחס בניה מונומנטאלית בירושלים לתקופת דוד ושלמה, כפי שמתאר המקרא, אזי הגרסה המקראית נכונה, ולכך משמעויות נרחבות. לחילופין, אם לא ניתן לייחס בניה כזאת לראשית המלוכה, תיאורי המקרא אינם נכונים וממילא כל המהלך ההיסטורי נראה אחרת. כאמור לעיל, מה שקובע מי צודק, הם כלי חרס שזמנם נקבע באופן שונה על ידי כל אחת מן השיטות.

לפי הדעה המאחרת את זמנו של המבנה שחשפה דר מזר, חרסים השייכים למאה ה-9 לפנהס נמצאו במילוי שמתחת לקירות מכאן המסקנה שהמבנה מאוחר לימי דוד ושלמה. מנגד, טוענת דר מזר כי חרסים המיוחסים למאה ה-9 נמצאו בתוך המבנה אך לא מתחת ליסודותיו. את החרסים שנמצאו מתחת לקירות המבנה היא מתארכת למאה ה- 11 לכל המאוחר. לא נוכל כמובן להיכנס לעובי הקורה במחלוקת זו.

מתודולוגיה במבחן

לממצא המתואר עד כאן השלכות מרחיקות לכת. אחד מטיעוני היסוד של האסכולה השוללת את אמינות תיאוריו ההיסטוריים של המקרא הוא החוסר, לשיטתם, בעדות ארכיאולוגית לבניה ממלכתית מראשית המלוכה בישראל, היא תקופת דוד ושלמה. והנה כאן, גם אם אין מדובר בארמון המלך דוד, עצם הימצאותו של מבנה ציבורי מונומנטאלי מן המאות 9-10 לפנהס במיקום זה, עומד בסתירה ישירה לדעות הגורסות כי דוד ושלמה היו שליטים מקומיים בלבד וכי התיאור המקראי בדבר גדולת ממלכתם הנו בדיה שנוצרה לצרכים פוליטיים- היסטוריים בשלהי ימי הבית הראשון.

בניגוד למתודות מדעיות בתחומי מחקר אחרים, מדויקים יותר, בולטת העובדה כי במחקר הארכיאולוגי של תקופת המקרא קיים חופש יחסי בכל הנוגע לפירוש הממצאים. המחלוקת ההולכת ונמשכת יצרה שתי תפיסות עולם לגבי תמונת ההיסטוריה בחלק זה של העולם. כל ממצא חדש משובץ לתוך ההשקפה הנוכחית של כל צד. הכרעה בין הגישות השונות תיתכן רק עם ממצאים חד משמעיים שיעמדו מעבר לכל ויכוח. אולם השאלה בעת הזאת היא עד כמה אפשרית בכלל הכרעה מסוג כזה.

תפיסת העבר משפיעה על ההווה וגם על העתיד. שאלות כבדות משקל הנוגעות לתרבות, דת, חברה ופוליטיקה עומדות לדיון בכל ויכוח היסטורי. לארכיאולוגיה חשיבות בלתי מבוטלת בדיון זה. האם הארכיאולוגיה תהיה מסוגלת לספק תשובות ברורות יותר?

במקרה זה, כמו במקרים אחרים, הספקנות המדעית הינה אלמנט חיוני לתהליך המחקר. אולם עתה, משנחשף הממצא והוצג הסבר המקיף את כל הנתונים הידועים, אין די בדחיית מסקנות החוקרת. נטל הצבת הסבר אלטרנטיבי, אשר יכלול את כל הממצאים מן החפירה, מוטל על הספקנים.



www.hidabroot.org


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י יורם סעד שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."