12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אלימות ברשת האינטרנט - סיפור אישי
מאת: אבשלום אדרת   שמור מאמר למועדפים

אלימות ברשת האינטרנט

ד"ר אבשלום אדרת, עמותת אשנ"ב



הסיפור האישי


עד יוני 1997 הייתי משתמש טיפוסי ורגיל של האינטרנט. השתמשתי באינטרנט, כמו רבים אחרים, כדי לשלוח דאר אלקטרוני לחברים וקולגות, כדי לחפש אינפורמציה באתרים שונים, כדי להביע את דעתי בקבוצות דיון ובפורומים שונים. מדי פעם, מתוך סקרנות, אפילו הצצתי באתר סקס כזה או אחר, התלבטתי לגבי מסירת פרטי כרטיס האשראי שלי כדי לקנות ספרים באינטרנט, נהניתי מהשפע הרב של מידע שאת רובו לא הצטרכתי ולא אצטרך, ושאבתי סיפוק מקלות הגישה הוירטואלית לכל פינה ברחבי העולם.



ביום אחד בחודש יוני 1997 השתנה עולמי והשתנתה כל גישתי כלפי האינטרנט.



באותו יום קמתי כדרכי בשבע בבוקר ונסעתי לירושלים. התקיימה בבניני האומה באותו זמן תערוכת אינטרנט והחברה הקטנה שלי הציגה באחד הדוכנים את מוצרי הלומדה שלנו. אלה היו מוצרים שאיפשרו לכל אדם להבין טוב יותר מה זה אינטרנט ואיך משתמשים בו. הימים היו ימי התחלת התרחבות השימוש באינטרנט להרבה מאד אנשים שלפני כן יכולת ההתקשרות שלהם דרך המחשב היה מוגבלת, בעיקר עקב חוסר ידע וחוסר מודעות לאפשרויות שמהפכת האינטרנט מציבה בפנינו.



זה היה היום השני של התערוכה. על סמך ההתענינות במוצרים שלנו שהיתה ביום הראשון של התערוכה, נסעתי מלא אופטימיות לירושלים. בדרך אני מהרהר באפשרויות העיסקיות החדשות שנפתחו עבורנו כחברה כתוצאה מהאינטרנט, וחושב על החופש ויכולות התיקשורת הכמעט בלתי מוגבלות שהאינטרנט הביא למספר כה רב של אנשים וארגונים בעולם. חופש לעשות עסקים בדרכים חדשות, יעילות יותר ונרחבות יותר, חופש ליצור קשרים חברתיים וקבוצות עניין בנושאים מגוונים, חופש להגיע למידע בכל נושא שהוא בצורה קלה ומהירה. העולם נראה לי באותם רגעים חופשי, פתוח, מוגן, מזמין ומאתגר!



כשהגעתי לבניני האומה, כל הדוכנים עמדו מסודרים, מבריקים ונכונים לקבל את קהל האלפים שעמד להגיע בכל רגע. התמקמתי בדוכן יחד עם מזכירתי הנאמנה, שהיתה אחראית על הקשר עם הלקוחות, וכולי מלא ציפיה דרוכה ואפילו התרגשות לקראת פתיחת התערוכה. כרגיל, מספר האורחים בשעות הבוקר המוקדמות היה מועט וזה איפשר לי לשוחח זמן רב יותר עם כמה מבקרים שהתעכבו בדוכן שלנו וביקשו לדעת מעט יותר על המוצרים ועל החברה.



בערך כחצי שעה לאחר פתיחת התערוכה, בעודי משוחח עם אחד המבקרים, שאותו לא ראיתי מספר שנים, מגיעים אלי שני אנשים במדי צבא. אני מבקש מהם להמתין מעט עד שאסיים את שיחתי עם אותו מבקר, אך הם מתעקשים לדבר איתי. ביקשתי את סליחתו, וחשבתי לעצמי שאולי טמונה דוקא כאן הזדמנות עיסקית גדולה, לפעילות משותפת עם הצבא.



שני האנשים ביקשו ממני, באופן יוצא דופן, שנצא אל מחוץ לאולם כדי שנוכל לדבר בשקט. הייתי כבר מתוח ונרגש וביקשתי משושי לנהל בכוחות עצמה את הדוכן. יצאתי אל הפרוזדור מחוץ לאולם ושם, בפינה, כשהם מבקשים ממני לשבת תחילה, הודיעו לי אנשי הצבא, בקול שקט, כי בני, ערן, נמצא ללא רוח חיים בשדה ליד הבית כשנשקו האישי לידו וכדור אחד חסר במחסנית. התגובה שלי היתה מאד סוערת. התפרצתי, בכיתי, והתעלמתי לחלוטין מהקהל הגדול של אנשים שהיה סביבי בתערוכה.



לא העליתי על דעתי באותו רגע שאותו אינטרנט שרק שעה קלה לפני כן הצטייר בעיני כמקום פתוח, חופשי ומוגן היה גורם קריטי במותו של בני היקר.



עד אשר נכנסנו לתוך התיכתובת הענפה שהיתה לערן באינטרנט בימים ובחודשים שקדמו להתאבדותו, לא העליתי כלל על דעתי שאותו אינטרנט ששימש אותי ומשמש כה רבים מאיתנו לקשר יומיומי עם חברים, בני משפחה, קולגות לעבודה ושותפים עיסקיים, הוא הוא שהפך ברגע אחד את חיי והביא עלי אסון כה נורא.



מתוך התיכתובת של ערן באינטרנט הסתבר לנו, לאחר מותו, שהוא שיתף ברשת את מצוקותיו (מה שהוא לא עשה בחיים הפיזיים). הוא תיאר לפרטי פרטים כמה קשה לו בצבא. העבודה הפיזית הקשה שהוטלה עליו באפסנאות ומפח הנפש הגדול שלו כאשר לא נענו לבקשותיו לעסוק עם מחשבים, אפילו כפקיד. הוא תיאר את חוסר התיקווה שלו והיאוש שאחז בו לנוכח מה שהוא פירש כ"חוסר אור בקצה המנהרה". אף אחד לא היה שם כדי לעודד את רוחו ולהראות לו שכל הקשיים האלה הם זמניים ויחלפו תוך חודשים, וודאי תוך שנים.



כאשר הוא העלה ברשת את משאלתו לשים קץ לחייו ואת חוסר הידע שלו איך לעשות זאת ביעילות, תיחקר אותו אחד האנשים בצ'ט לגבי תפקידו ומעשיו בצבא. כאשר ערן השיב שיש ברשותו, כמו לכל חייל אחר נשק אישי, התשובה שהוא קיבל היתה הוראות מדויקות כיצד עליו לכוון את רובה ה 16 M לראשו כדי לפגוע ולא לפספס חלילה...



כשערן הלך לשדה ליד הבית בבוקרו של יום שלישי, ה 17 ביוני 1997, הוא זכר היטב הוראות אלה וביצע אותן, לאסוננו, כפי שהוא ביצע כל דבר אחר בחייו – במדויק!





רבים אינם יודעים, אינם מודעים או אינם רוצים לדעת אבל האינטרנט עם החופש האינסופי שבו והיכולת לשוטט, ולהתבטא בזהות בדויה עלול גם להיות קטלני. היעדר הגבולות מתפרש על יד אנשים מסוימים גם כחופש לפגוע, להסית, להעליב, לבזות אחרים ולפגוע בשמם הטוב או בכבודם. האם בכזה אינטרנט אנחנו רוצים? האם יש לשים גבולות לחופש הזה? האם זה יעזור?



מה ההורים יודעים לגבי פעילות ילדיהם באינטרנט?


בחודשים שלאחר האסון, כאשר שיתפתי אחרים לגבי מקומו של האינטרנט במותו של בני הסתבר שרבים לא מעלים על דעתם שדבר כזה בכלל יכול לקרות. הבנתי שאני כנראה לא היחידי שלא מעלה על דעתו שיש כאלה סיכונים באינטרנט. הבנתי שככל שגוברת עוצמתו החיובית של האינטרנט בכל שטחי חיינו, כך גם גוברים הסיכונים לאלימות ולפשעים איומים שיבוצעו במדיה.



אולם המודעות לסיכונים אלה, ביחוד בקרב ההורים שבינינו, עדיין קטנה מאד!



מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בבריטניה מגלה: "ההורים אינם יודעים מה הילדים שלהם עושים באינטרנט".

במחקר נשאלו ההורים והילדים בנפרד, שאלות זהות או דומות, על העיסוק של הילדים באינטרנט. מסתבר כי העיסוק העיקרי של ילדים באינטרנט הוא משחקי מחשב (כ 60% מהילדים), בה בשעה רק כשליש מההורים חשבו שזה מה שהילד עושה באינטרנט.

בעוד ש 8% מהילדים ציינו שהם גולשים לאתרים פורנוגרפיים כעיסוק מרכזי, 0% מההורים ציינו זאת כאפשרות.

8% נוספים מהילדים ציינו שהם גולשים בעיקר לצורך קניות, בעוד שרק 1% מההורים חשבו שזה תחום עיסוק של ילדיה.

מהמחקר עולה עוד לפי הדיווח כי לא פחות מ 44% מהילדים דיווחו כי בטעות או במתכוון הגיעו לאתרי סקס ולאתרי פורנוגרפיה ברשת. כשליש מהילדים (רובן בנות) דיווחו על קבלת פניות עם מסרים מיניים בלתי רצויים, אך רובן לא דיווח על כך להורים.

הפערים בין הורים וילדים היו עצומים, גם בהתייחס לשאלה באיזו תדירות ההורים משגיחים על הילד, או מדריכים אותו בזמן שהוא גולש. בעוד שכ 80% מההורים טענו שהם יושבים עם הילד לעיתים קרובות, או מדי פעם, בזמן השימוש באינטרנט, כ 70% מהילדים טענו שההורים אף פעם לא ישבו איתם בזמן השימוש באינטרנט.

עוד נתון מדאיג העולה מהמחקר הוא כי 40% מהילדים שצ'וטטו ברשת, דיווחו על הצעות שקיבלו להיפגש בפועל. 20% מהילדים דיווחו שאכן נענו בפועל להצעה להיפגש (רק 4% מהם דיווח להורים) כשבחלק לא מבוטל (16%) התברר לילדים כי המציע הוא בעצם מבוגר ולא ילד.

אכן. אין בזה הרבה חדש.



האם ההורים יודעים מה הילדים שלהם עושים בבית הספר בהפסקות הרבות ואחרי הלימודים? האם ההורים יודעים מה הילדים עושים במועדונים שאליהם הם הולכים באמצע הלילה?

האם ההורים יודעים מה הילדים עושים כשהם הולכים להיפגש עם חבריהם בשכונה?



בכל המיקרים האלה וברבים אחרים ההורים אינם יודעים מה קורה עם ילדיהם... פעמים רבות הם גם לא היו רוצים לדעת... לעיתים הם גם אינם מתענינים לדעת...



אבל בכל זאת נראה שהעובדה שההורים אינם יודעים מה הילדים שלהם עושים באינטרנט מטרידה וכואבת במיוחד. אולי זה משום שנראה להורים שמאחר והילדים נמצאים פיזית כה קרובים אליהם, לעיתים בחדר סמוך, הילדים בעצם בטוחים ומוגנים. מה כבר יכול לקרות להם כשההורים כל כך קרובים אליהם?



המציאות הכואבת היא שהמצב שבו הילדים נמצאים פיזית בבית, וכה קרובים פיזית להורים, מסתיר בעצם את העובדה שהילדים חשופים, ממש באותו זמן, לסכנות הגדולות ביותר שההורים לא חולמים עליהם אפילו בחלומותיהם הגרועים ביותר.



מה היית עושה כהורה לו ידעת שגבר בשנות החמישים או השישים, שמתחזה כנער בן 16, מנהל בחדר הסמוך ממש בשעה זו שיחה ערה עם ביתך לגבי הפנטזיות המיניות שלה כשהוא מנסה לפתות אותה להיפגש איתו ולממש ביחד חלק מהפנטזיות האלה...

מה היית עושה כהורה לו ידעת שנערים בני כיתתו של בינך החליטו לפגוע בבינך על ידי הפצת מידע שיקרי עליו שהוא "אוהב גברים" בליווי תמונה שיקרית שבו הוא נראה בעירום עם גברים אחרים בסאונה...

מה היית עושה כהורה לו היית יודע שבנך או ביתך המשוטטים באינטרנט ומדברים באחד הפורומים על מצוקתם הקשה בשירות הצבאי שלהם ועל מחשבות כמוסות שיש להם לשים קץ לחייהם נוכח מצוקה זו נתקלים בחבורת אנשים שמדברים איתם בצ'אט ומעודדים אותם להתאבד...

האם את או אתה כהורה חושבים שאלה מצבים דמיוניים?

ממצאי המחקר מצביעים על כך שאתה בחברה טובה....

רוב ההורים פשוט מנותקים מהמציאות ואינם יודעים דבר וחצי דבר על מה שהילדים שלהם באמת עושים באינטרנט.



הפגיעה הנפשית שיכולה להיגרם לילדינו כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת למגע וירטואלי (שפעמים רבות מסתיים במגע פיזי) עם אנשים חורשי רעה (שבדרך כלל יסתתרו מאחורי דמויות בדויות) היא קשה לאין שיעור מכל מה שיכול לקרות להם בהפסקות עישון בבית הספר מאחורי גבם של המורים או במסיבות אלכוהול במועדוני הלילה אליהם הם יוצאים באישון לילה. אנחנו כהורים צריכים להיות מאד מודאגים מההשפלות המילוליות שילדינו סופגים באינטרנט (ובדרך כלל מתביישים אפילו לספר על כך); מתמונות הזוועה של רציחות ונרצחים וסרטוני וידאו של פורנוגרפיה קשה שילדינו צופים בהם, בדרך כלל שלא ברצונם; ומהמידע השטני על שיטות מהירות להכנה ולהזרקה של סם מסוכן לוריד או על ה"דרך היעילה להתאבדות" המובא לידיעת ילדינו, תוך כדי שיחה תמימה לכאורה בצ'אטים.



השפעתם של כל אלה על ילדינו היא קשה ביותר, ואת נזקיה, לטווח קצר ולטווח ארוך, אפשר רק לשער.



אז כדאי להפסיק להיתמם ולהתחבא מאחורי חוסר הידיעה ("אני לא יודע מה ילדי עושה ברשת") או חוסר האונים ("מה אני כבר יכול לעשות") ולהתחיל להתעמת מול העובדות הקשות: האינטרנט שהביא ברכה רבה לעולמנו, בכל הקשור לתקשורת בין אנשים, בין ארגונים, בין תרבויות טומן בחובו גם סיכונים רבים, ביחוד למשתמשי הרשת הצעירים.





האלימות ברשת


ההתרחבות המהירה של השימושים השונים ברשת האינטרנט וההרחבה הניכרת של מספר המשתמשים באינטרנט, הביאה עמה, בצד ההקשרים הטכנולוגיים (כגון: זמינות הרשת, מהירות העברת הנתונים וכיו"ב), גם הקשרים חברתיים-ערכיים, אשר טומנים בחובם, בצד היתרונות, גם סכנות אין ספור.



לאנונימיות ולהעדר הפיקוח ברשת יש גם חסרונות.

בחסות האנונימיות יכול אדם להונות, לפגוע בשמו הטוב של אדם, במוניטין שלו או בכבודו, להפר את פרטיותו ואת זכויות היוצרים שלו, לתקוף, להשמיץ, לפגוע, להכפיש, להפיץ מידע שגוי (דיסאינפורמציה), להסית וגם- לעודד אנשים להתאבד!



לרשת האינטרנט מספר יתרונות ייחודיים: היא מבטלת כמה מהקשיים הלוגיסטיים של הזמן והמרחב: המידע זורם מהר יותר והופך נגיש לכל, השווקים יעילים יותר, התקשורת הקהילתית והבין אישית מתפתחת ועוד. ואולם האינטרנט היא גם רשת אנונימית, נטולת פיקוח, העלולה להוביל לשימוש לרעה בחופש ההבעה המוחלט הקיים בתוכה, הן לצורך ניצול של משתמשים תמימים, כגון קטינים או לקוחות, והן לצורך מתן עידוד למטרות בלתי מוסריות, כגון הסתה לשנאה כלפי עמים, דתות וקבוצות מיעוט שונות בחברה.



גילויי האלימות באינטרנט הופכים את הרשת ממדיה שמאפשרת תקשורת יעילה וטובה בין אנשים, חברות וארגונים לאמצעי שבחסות האנונימיות שלו מתאפשרים ביטויים אלימים, סוטים והרסניים. אלימות זאת לא רק פוגעת באנשים רבים אלא גם מאיימת על קיומה של הרשת כמקום בטוח לחילופי דעות והבעת רגשות וככלי להעברת מסרים ומידע באופן חופשי, ליברלי ודמוקרטי.



הטרגדיה האישית שחויתי הבהירה לי את הצורך שבהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי ובהבאתו למודעות ביחוד של צעירים שמשתמשים באופן אינטנסיבי באינטרנט בלי להכיר את הסיכונים שבו.





אז מה אפשר לעשות?



יש להאיץ בהורים להפסיק לטמון את ראשם בחול ולהפסיק להשלות את עצמם שכל הרוע המתגלה ברשת ייעלם מעצמו ושזה רק "שאלה של זמן" עד שהאינטרנט "יתבגר" ויהיה למקום בטוח ומוגן לכל שוחרי התקשורת הפתוחה.



על ההורים להבין שללא פעילות מכוונת שלהם בנושא ומוכנות שלהם להתעמת מול ילדיהם בנושאים הכואבים של פגיעה אפשרית בפרטיות שלהם מצד אחד וקבלה מרצון של כללי התנהגות מסוימים ברשת, מצד שני, לא תהיה כל אפשרות לחולל מפנה בתחום זה. כדי לאפשר זאת על ההורים עצמם להיות מודעים לסכנות שבאינטרנט ולהיכנס לעולמם של ילדיהם שחשופים לסיכונים אלה יום יום. חשוב שההורים ייכנסו לאתרי הצ'אטים (גם אם באופן מוסווה), ישוטטו באתרים ובדפי אינטרנט שבהם שוטטו ילדיהם ויתחילו להכיר את מה שרבים מכנים "המערב הפרוע המודרני".



אולם מודעות לסיכונים באינטרנט לכשעצמה לא תביא את המזור. רק הידברות אמיתית עם ילדיהם ומוכנות של ההורים והילדים לדבר בצורה גלויה על סיכונים אלה ועל הדרכים להתמודד איתם עשויים להביא לפריצת דרך אמיתית בתחום מורכב זה.



הבעיה היא שרוב ההורים חוששים מהעימות עם ילדיהם בנושא האינטרנט ומעדיפים ש"בית הספר" יטפל בכך. משבר גיל הנעורים מחריף את הבעיה ואינו מאפשר כל תקשורת פתוחה וגלויה בין ההורים לבני הנוער בנושא. העובדה שבני הנוער הם בדרך כלל בעלי המומחיות הטכנית בנושא הופכת את התקשורת ביניהם להוריהם למורכבת עוד יותר.



חשוב ביותר לסייע להורים להתמודד עם קשיים אלה ולהגיע לתקשורת גלויה ופתוחה עם ילדיהם בנושאים אלה.





תחום אחר שבו יש לפעול הוא מערכת החינוך הפורמלי. ככלל, להוציא יוזמות מחוזיות או בית ספריות ניתן לומר שהנושא אינו נלמד בבתי הספר. אין למשרד החינוך תוכנית לימודים בנושא, כפי שיש בתחומים דומים אחרים, כמו תוכנית למניעת התנהגויות בסיכון, תוכנית שעוסקת בנושאים חברתיים, כישורי חיים ועוד.



לימודי המחשב ברוב בתי הספר מסתפקים בהקניית המיומנויות הטכניות של תיפעול המחשב והשימוש בו לצרכי השגת מידע. בבתי ספר מעטים מלמדים גם איך להשתמש באופן אתי ובצורה נבונה באינטרנט. כך גם המצב ברוב המוסדות להכשרת מורים.



למה הדבר דומה? אם ניקח צעירים בני 13 או 14 ונלמד אותם איך נוהגים במכונית (אתם יודעים שמבחינה טכנית אין זאת בעיה) ומיד לאחר מכן נעלה אותם לכביש המהיר ונאמר להם "סעו". הרי לא יעלה על דעתנו לעשות זאת! אנחנו מכירים את הסיכונים שבכביש וללא הדרכה לגבי כללי ההתנהגות בכביש, לימוד התמרורים, ונסיעה עם מבוגר לא נרשה להם לנסוע כך.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם הצעירים בעולם האינטרנט. אנחנו מלמדים אותם איך שולחים דאר אלקטרוני, איך עובדים בצ'ט, איך נכנסים לאתרים ושולחים אותם לרשת.

מה הפלא שכה רבים נופלים קורבן לאלימות!



החופש חסר המעצורים ברשת – חופש הביטוי, חופש המידע, חופש התקשורת - מתפרש על ידי רבים כחופש לפגוע, להסית, לחדור לפרטיותו של האחר, לפגוע בשמו הטוב ועוד ועוד.

עלינו לחנך את הצעירים להתנהגות נבונה ואתית באינטרנט.



על משרד החינוך לקדם ולהרחיב את הפעילויות בתחום זה ברמה הכלל ארצית. יש לפתח תכניות לימודים בתחום זה, שיהוו חלק בלתי נפרד ממערכת השעות בבית הספר. ומוטב שעה אחת קודם!





סיכום


כדי להתמודד עם נושאים אלה יזמתי לפני מספר שנים את הקמתה של עמותת אשנ"ב - אנשים למען שימוש נבון באיטרנט www.amutat-eshnav.org.il שפועלת להגברת המודעות הציבורית לסיכונים שבאינטרנט ולהחדרת הנושא לבתי הספר. יעודה של אשנ"ב הוא קידום מודעות הציבור להשפעות החיוביות וגם השליליות שיש לשימוש ברשת האינטרנט על החברה ועל ערכיה וקידום שימוש נבון וחיובי ברשת.


עמותת אשנב שחבריה מייצגים מיגוון של משתמשי אינטרנט, החל באנשי הי-טק ואנשי עסקים, המשך בתאורטיקנים של הרשת, וכלה באנשי אקדמיה בתחומי מדעי ההתנהגות וחינוך, ניסחה אמנה לשימוש נבון באינטרנט, המסמנת שביל חדש עבור ספקים, בעלי אתרים ומשתמשים (ראה נספח למאמר זה). האמנה קוראת לקהילת משתמשי האינטרנט לכפוף את עצמם לערכים חשובים, כגון שמירה על פרטיות, אמינות, חופש ביטוי, אחריות, איכות ומקצועיות.



כשהקמנו את אשנ"ב ראינו לנגד עינינו את הסיכונים שבאינטרנט חסר גבולות. כך אמרנו בהצהרה של העמותה: "בעולם שאין בו גדרות וגבולות נחוצים כללי התנהגות ברורים יותר." והדגשנו ש"האינטרנט כמוהו כעולם חדש אשר עדיין לא נקבעו גבולותיו. ככזה הוא מעמיד בפנינו אתגרים חדשים, ערכיים ומוסריים, אשר כל ניסיונות העבר אין בהם כדי להצביע על דרכים רצויות להתמודדות עימם". נראה לי שדברים אלה שאותם הצהרנו עם הקמתה של אשנב, לפני מספר שנים, נכונים, אולי ביתר שאת כיום.



עלינו להתיחס לנושא זה הן במישור הגלובלי, הן ברמת קהילת משתמשי האינטרנט והן ברמה האישית.



במישור הגלובלי - האם נכון לממשלות לחוקק חוקים להגנה על האזרחים מפני הסכנות והסיכונים ברשת שבאים לידי ביטוי כאשר החופש הוא מוחלט ובלתי מוגבל. עד כמה יש להקצות משאבים (ועל חשבון אילו משימות חשובות אחרות) לנושא של אכיפת חוקים מסוג זה. האם הפיתרון הוא בכלל במישור החוקי והפרלמנטרי.



בקרב קהילת המשתמשים ברשת - האם על קהילה זו ליצור מנגנונים שיאכפו כללי התנהגות מסוימים ברשת, האם עליה לתמוך בהתקנת תקנות חיצוניות להסדרת השימוש ברשת או שמא הכיוון הוא של הסדרה עצמית. האם ניתן לסמוך על הקהילה שתגיע בכוחות עצמה לכללי ההתנהגות הנאותים ברשת שיאפשרו מצד אחד חופש לפעול ולהתבטא ומצד שני לעשות זאת תוך שמירה על כבוד הזולת בלי לפגוע באחר.



וברמה האישית, של כל אחד ואחד מאיתנו - מהם הגבולות, אם יש כאלה, שאנחנו מציבים לעצמנו ולילדינו בשימוש באינטרנט. האם רצוי לתת לילדינו חופש מוחלט של גלישה באינטרנט או שמא יש לשים מיגבלות כלשהן על חופש זה. האם עלינו לעודד הורים לעקוב אחרי תנועות ילדיהם ברשת כדי לוודא שאין הם מגיעים למקומות שלדעתם אינם הולמים או אף מסוכנים לילדיהם. מי צריך להיות אחראי לחינוך ההורים או אף הצעירים עצמם בנושא חשוב זה.



את אסוני שלי הפכתי, בעזרת חברי בהנהלת אשנב ובעזרת רבים שמזדהים עם החזון של אשנב, מקללה לברכה. למקור של השראה ליצירת אינטרנט חופשי, בטוח והוגן.



את בני ערן אי אפשר יהיה להחזיר. אבל אם מותו יהווה תמרור אזהרה להורים, למורים, למערכת כולה לגבי הצורך בחינוך לשימוש נבון באינטרנט – אדע כי מותו לא היה לשווא!





נספח: אמנת אשנב לשימוש נבון באינטרנט



מבוא

כל חברה זקוקה לכללים, וכל תקשורת בין אנשים - לנורמות התנהגות. גם סביבת האינטרנט היא אנושית לכל דבר, למרות שהאינטראקציה האנושית שמתרחשת בה היא מתווכת מחשב. אמנה זו נועדה להבטיח שגם סביבת האינטרנט תקבל על עצמה כללים שיבטאו את המעטפת הדמוקרטית בה היא פועלת: הוגנות, כבוד אנושי, חירויות יסוד ואיזון ביניהן, כמו גם איכות ומקצועיות.

הטמעת נורמות אלו אינה יכולה להיעשות בדרך של צנזורה וחלק מזכויות המשתמשים היא לצרוך את האינטרנט כראות עיניהם, כשהם אינם פוגעים באחרים. אשנב, כעמותה המבקשת לתרום לשימוש נבון באינטרנט, מבקשת לתרום להעלאת המודעות לבעייתיות שיש באינטרנט חסר כללים, לעודד קבלת אחריות על השימוש בו ולסייע ביצירת קהילת אינטרנט אחראית.

שימוש נבון ונאות באינטרנט יושג על-ידי הסכמות, לא על-ידי אכיפה. זהו תהליך של חינוך במובן הרחב של המלה, שייעשה על-ידי קבלה מרצון של הכללים הרצויים. שימוש נאות באינטרנט יהיה אפשרי כאשר כל הצדדים – המשתמשים, בעלי האתרים והספקים – יתחייבו מרצונם לערכים אותם מבטאת האמנה.





ערכי-היסוד של שימוש נאות באינטרנט

כל אדם זכאי לפרטיות, לשם טוב, לחופש הביטוי, וליחס של כבוד. סביבת האינטרנט תכבד את זכויותיו של כל אדם, בין אם הוא משתמש בה ובין אם הוא מוזכר בה.



סביבת האינטרנט תהיה כפופה לחוקים החלים עליה, או/ו הרלוונטיים לפעילות בה (כגון: חוק המחשבים, חוק הגנת הפרטיות, חוק האזנות סתר וכן הלאה). בנוסף, יפעל כל אתר בהתאם לכללי האתיקה בתחום המקצועי שבו הוא פועל. (לדוגמא: אתרים המשמשים ככלי-תקשורת מקוונים ישמרו על כללי האתיקה של מועצת העיתונות, אתרים הנותנים שירותים פסיכולוגים ישמרו על כללי האתיקה של הייעוץ הפסיכולוגי וכד').



פרטיות

פרטיות היא זכות יסוד, שמהווה תנאי מהותי לאוטונומיה אישית.

· אין לנצל את האמצעים הטכנולוגיים על-מנת להפר את פרטיותם של משתמשים באופן שאסור ב"עולם החיצוני".

· אין לאסוף מידע אישי על גולשים ללא ידיעתם ואין לחשוף את זהותם או מידע אחר עליהם בפני צד שלישי, באינטרנט או מחוצה לה, למעט כנדרש בחוק הגנת הפרטיות.

· איסוף וחשיפת מידע צ"ל כפופים להסכמה מדעת: זכותם של הגולשים לקבל מידע מדויק על המידע שנאסף עליהם, מה ייעשה במידע, מתי יידרש המחזיק בו לקבל את הסכמתם לשימוש בו ומתי הוא מחויב למסור את הפרטים, וכן לסרב לכך שהמידע ייאסף.

· בעלי אתרים וספקים צריכים להנהיג מדיניות של שקיפות וגילוי נאות, שתצהיר על דרגת האנונימיות שנשמרת, ובאלו תנאים מותר להפר אותה (על-פי חוק, במקרה של סכנת חיים או למניעת פשע חמור).



דואר אלקטרוני:

· דואר אלקטרוני הוא בגדר "סוד שיחו של אדם" המוגן בחוק הגנת הפרטיות (חוק האזנת סתר) : אין לחדור אליו, לצותת לו או לקרוא אותו, אלא בסייגים שמתיר החוק.

· אין להפיץ דואר מסחרי שהנמען לא ביקש לקבלו, או שלא נתן הסכמה מפורשת, ואין להוסיף משתמשים לרשימות דיוור ללא הסכמתם.

· אין לחשוף או למסור לאחר את כתובת האי-מייל של משתמשים ברשימות .



חופש הביטוי

חופש הביטוי הוא זכות יסוד, שנגזרת מחשיבותו לכבוד האנושי ולמימוש העצמי של כל אדם, והכרחית למשטר דמוקרטי. חופש הביטוי הוא גם החופש להביע דעות מקוממות, מרגיזות ושנויות במחלוקת, אך

הוא איננו מוחלט. הוא עלול להתנגש עם זכויות אחרות (כמו הזכות לחיים, לכבוד, לשם טוב, לפרטיות ועוד). אין הוא כולל את הזכות להסית, לפגוע, להונות ולבזות, ואין להשתמש בו לצרכים אלו גם באינטרנט.

· הסייגים החוקיים שמופעלים מחוץ לאינטרנט יחולו גם בו, בכל הקשור לחיסיון משפטי, פרסום ידיעות על קטינים, זהותם של קורבנות לעבירות מין וכד'. העובר עבירות אלו ישא באחריות עליהן (ר' בסעיף "כללי התנהגות", תחת "אחריות").

· אתרים הכוללים אלימות, פורנוגרפיה, וביטויים גזעניים יציגו באופן בולט את סיווגם, כמו "למבוגרים בלבד" (מומלץ כי הכניסה אליהם תתאפשר בעזרת סיסמא בלבד), או "לא לילדים צעירים". אתרים שאינם כוללים תכנים אלו יוכלו להציג עצמם כאתרים "לכל המשפחה". יפורסמו גם הקריטריונים לסיווג. בסיווג האתר יילקחו בחשבון גם קישורים לאתרים אחרים, מודעות הפרסומת (באנרים), פורומים וצ'אטים (הצעה באשר לסיווג האתרים, תגובש במסמך אחר).

· ספקים יתחייבו לשקיפות. הם יפרסמו את כללי הסינון לקבוצות דיון שהם מאפשרים גישה אליהן מהשרת שלהם ויידעו את לקוחותיהם כיצד להגן על עצמם מפני אתרים מסוימים.



אמינות

זרימת מידע חופשי חיונית לגיבוש עמדה ולפעולה נכונה, אך פרסום מדויק ואמין הוא תנאי לכך שהאינטרנט תוכל לשמש כמקור מידע למשתמשיה.

· יש לבדוק כל מידע לפני פרסומו. אין לעודד הפצת שמועות.

· יש לתקן מידע שהתפרסם והתברר כשגוי.

· לאדם בעלות על יצירתו גם באינטרנט. אין להפר או לסייע בהפרת זכויות יוצרים.

· אין להתחזות לאדם אחר, במיוחד לא לבעל מקצוע או לבעל תפקיד המציע שירותים או מידע.



ביטחון ואבטחת מידע

פיצוח סיסמאות ופריצת אתרים או חשבונות אי-מייל הם פשע בדיוק כמו פריצת בתים או ציתות לתקשורת ב"עולם החיצוני".

· אין לפרוץ לשום אתר, להפיל אותו או לשנות את תוכנו, מכל סיבה שהיא.

· בעלי שרתים ינקטו באמצעים הסבירים על-מנת להבטיח את האתרים המאוחסנים בשרת שלהם מפני פריצות.

· יש לנקוט באמצעים סבירים כדי לשמור על סביבת העבודה של המשתמש ושל אחרים מפני תוכנות מפגעות (כגון וירוסים).

· ספקים ונותני שירותים יתחייבו לשתף פעולה בחשיפת תופעות הנוגדות את כללי האמנה, אם על ידי שמירת ראיות, ואם על ידי שיתוף פעולה עם רשות חוקרת על-פי חוק.



איכות ומקצועיות

· אתרים יפרסמו במקום בולט את פרטי בעל האתר או האחראי לתוכנו, כתובת אי-מייל לפניות ותאריך עדכון אחרון.

· אתרים יקיימו בקרת איכות על-מנת למזער תקלות ובאגים, ולפרסם טקסטים תקינים לשונית.

· מקורו של מידע המתפרסם באתר צריך להיות מזוהה.

· ספקים יפרסמו בבירור אלו סוגי שירות הם מציעים ואת התעריפים שלהם, ויאפשרו ניתוק ללקוחות המבקשים זאת, ללא הערמת קשיים.



אחריות

· האחריות בכל הנוגע לתכנים המתפרסמים באתר מוטלת על בעליו או האחראי לתוכנו[NC1] . אין בכך כדי להפחית מאחריותו של מפרסם המידע במידה שהוא מפרסם זאת בפורומים או/ו בצ'אטים שבאתר זה.

· אין לנצל את האנונימיות היחסית שמאפשרת האינטרנט כדי להתחזות, להונות, לתקוף, להשמיץ, לפגוע ולהפיץ מידע שגוי (דיסאינפורמציה).אין להשתמש באינטרנט על-מנת להסית, להכפיש, לפגוע בשמו הטוב של אדם, במוניטין שלו או בכבודו, להפר את פרטיותו, את זכויות היוצרים שלו, ולהונות.





נימוס

ככלל, יש להתנהג באינטרנט כפי שראוי להתנהג ביחסים בין אישיים מחוץ לעולם האינטרנט. מומלץ לאמץ את כללי הנטיקט כשלב ראשון לכללי התנהגות נאותים.

· יש לנהוג בנימוס בחברי קהילה אחרים, ולדבר בשפה ראויה. אין לפגוע בכבודו של אדם, בין אם באופן אישי ובין אם כחבר בקבוצה.

· ניתן למחוק מפורומים הודעות הצפה (ספאמינג), הלהטה (פלמינג), אוף-טופיק, שפה גסה והעלבות אישיות, והסתה לאלימות ולרצח. יש לנקוט אמצעים נגד משתתפי פורומים הנוקטים באמצעים אלו, עד להרחקה לצמיתות. כללים אלו צריכים להיות שקופים וידועים למשתמשים.

· אין להטריד משתמשים אחרים או לפנות אל בעלי אתרים ומספקי שירותים מקוונים בתואנות שווא, שעלולות לגרום לעיכוב בטיפול בפניות דחופות וקריטיות.

· אין לנצל ידע טכני לרעה.



הגנה על קטינים

ילדים וקטינים חשופים במיוחד לשימוש לרעה באינטרנט, מאחר שהם עדיין אינם מצוידים בכל הכלים של אדם מבוגר לשיקול דעת ובחירה מושכלת. לכן, יש להגן באופן מיוחד על ילדים וקטינים בפני הונאה, פדופיליה, פורנוגרפיה ואלימות. יש לקבל הסכמת הורה לפעולות שאינן מורשות לילדים.




--------------------------------------------------------------------------------

[NC1] עדיה: נושא זה נתון במחלוקת משפטית. צריך לחשוב, אולי, על ניסוח מתון יותר.



סמינר הקיבוצים, דרך נמיר 149, תל אביב. 052-3339056
[email protected]