חיפוש מאמרים

11816 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
טיפים לפני סגירה עם תקליטן





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: טעמי המקרא קריאה בתורה נוסח ירושלמי קריאת התורה נוסח ירושלמי טעמי המקרא נוסח ירושלמי

נושא המאמר: טעמי המקרא
מאת: זוהר ישר   שמור מאמר למועדפים

בס"ד
כשאנו שומעים את קריאת התורה בבית הכנסת, אנחנו מיד מבינים שאין זו קריאה רגילה: לא קוראים סתם את המילים, שרים אותן! בעל הקורא שר את המילים ואת הפסוקים בנעימה מיוחדת, שהוא עצמו למד מפי המסורת.
בימי קדם, עוד בזמן שבית המקדש היה קיים, מסורת הקריאה של פסוקי המקרא הועברה מדור לדור בעל פה, על ידי מלמדי התינוקות שלימדו את הילדים לקרוא את כל התנ"ך. כשהילדים היו חוזרים אחר המלמד וקוראים מתוך הספר, היה המלמד רומז להם את הנעימה של המילה הבאה על ידי תנועות ידיים מיוחדות כאשר לכל נעימה תנועת יד משלה.
אחרי דורות רבים, וכשבני ישראל חיו תחת שלטון זר ועוין, התחילו חכמים גדולים שהיו בקיאים בכל הפרטים והדקדוקים של המקרא לרשום את הנעימות של כל מילה ומילה שבכתוב, עפ"י המסורת המדויקת שקיבלו ממוריהם, כדי שלא תישכח: אלה היו בעלי המסורה.
בעלי המסורה קבעו סימנים מיוחדים שצורתם הזכירה את תנועת היד של המלמד כשהדריך את קריאת התלמידים, ורשמו אותם מתחת המילים או מעל המילים, כדי שהלומד ידע איך לנגן את המילה ההיא. סימנים אלה נקראים טעמי המקרא.
בדיבור רגיל, כשאדם מדבר אל חברו, הוא אינו ממלמל מילה אחרי מילה בקול שווה ללא הפסק; לו היה עושה כן, היה קשה מאד לחברו להבין אותו, וזה גם היה משעמם אותו. זאת הסיבה שמפסיקים בין משפט למשפט, וגם בתוך המשפט אנו מפסיקים בין קבוצות מילים, על פי העניין. כך שיש מילים הנאמרות ברצף, קשורות זו לזו, ויש מילים שאחריהן מפסיקים, הפסק קטן או ארוך יותר.
הטעמים, מלבד הנעימה שבה יש לשיר את המילה, מציינים גם אם יש להמשיך ברצף הקריאה או להפך האם יש להפסיק, ובאיזה הפסק קטן או גדול. הטעמים מחולקים אם כן לשני סוגים: טעמים מחברים, וטעמים מפסיקים. כשאנו אומרים מילה, אנחנו לא מבטאים את כל הברותיה באותו חוזק של הקול: יש הברה אחת שאנו משמיעים ביתר חזקה. אנו מטעימים את ההברה ההיא, היא ההברה המוטעמת של המילה. בעלי המסורה רשמו את הסימן של הטעם בהברה הזאת, ובכך הם ציינו לנו במדוייק את מקום הטעם של המילה.
בלשון העברית, מקום הטעם הוא בדרך כלל בהברה האחרונה של המילה, ואז המילה נקראת מלרע לפעמים מקום הטעם הוא בהברה שלפני האחרונה, ואז נקראת המילה מלעיל.

א. לטעמי המקרא שלושה תפקידים:
1. לקבוע את ההטעמה הנכונה של המילה ("מלעיל" או "מלרע").
וזאת עפ"י מקומו של הטעם בדר"כ (להוציא ארבעה טעמים*).
2. לפסק את הפסוקים לצורך קריאתם והבנתם בצורה הנכונה וכפי שיפורט בהמשך.
3. לנגן את המלים.
ב. טעמי המקרא נחלקים לשתי קבוצות:
"טעמים משרתים"(=מחברים) ו"טעמים מפסיקים".
ג. "טעם משרת": זהו טעם המורה על חיבור המילה בה הוא מופיע עם המילה שאחריו
"טעם מפסיק": זהו טעם המורה על הפסקה מסוימת המילה בה הוא מופיע.
הערה: "טעם מפסיק" יכול להופיע לבדו ללא "טעם משרת". יחד-עם-זאת, "טעם משרת" יופיע
תמיד לפני "טעם מפסיק" ופעמים שיבואו מספר "טעמים משרתים" לפני "טעם מפסיק" אחד.
ד. ה"טעמים משרתים" 10: מקף, שופר הולך, אזלא, קדמא, שופר מהופך, תרי טעמי, דרגא, מאריך,
תרסא, ירח בן יומו. השאר כולם "טעמים מפסיקים".
ה. ה"טעמים מפסיקים" שונים זמ"ז בכח הפסקתם, ונחלקים לארבע קבוצות, כפי שמפורט בטבלה
הבאה מההפסק הגדול לקטן:

הקבוצה הטעמים
הקיסרים אתנחתא, סוף פסוק
המלכים סגולתא, שלשלת, זקף קטון, זקף גדול, טרחא
המשנים רביע, זרקא, פשטא, יתיב, תביר
השלישים פזר גדול, תלשא, גריש, שני גרישין, פסק, תרסא, קרני פרה

הערה:
יש לשים לב לכך, כי בכל קטעי הוידאו המובאים באתר, קבוצת המילים המסומנת בכחול בכל רגע נתון, מאגדת בתוכה מקטעים בפסוק בין "טעם מפסיק" אחד למשנהו.

* ישנם ארבעה טעמים שמקום הופעתם במילה אינו קובע את הטעמתה, אלא יש לקרוא את המילה כפי משפט דקדוקה וזאת מבלי להתחשב במיקומו של הטעם.
הטעמים הללו הם:
זרקא, סגולתא, תרסא – יופיעו תמיד באות האחרונה במילה.
תלשא – תופיע תמיד באות הראשונה במילה.

www.mikrakodesh.co.il


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י זוהר ישר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 

 

 

 

 

ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!