12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פקטורים מעוררי גדילה - יעקב עזרא
מאת: פקטורים מעוררי גדילה - יעקב עזרא   שמור מאמר למועדפים

פקטורים מעוררי גדילה - יעקב עזרא ד"ר יעקב עזרא Ph.D מומחה לרפואה נטורופטית ותזונה | 31/05/10 | צפיות: 82 פקטורים מעוררי גדילה פקטורים מעוררי צמיחה הידועים גם כ- IGF (ראשי תיבות של: Insulin like Growth Factor) או סומטומדינים, הם מלקולות פוליפפטיד שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מהכבד למחזור הדם. תפקידם העיקרי לעודד צמיחת סחוסים. כמו כן, הם פעילים בגדילת שרירי השלד והלב, התפתחות הראות, גדילה והתחדשות של מערכת העיכול, גדילת הכבד והכליות, גדילת המוח, התחדשות בלוטות הלימפה, תחזוקת והתחדשות כלי הדם, התעבות העור ורקמות החיבור. כמו כן יש להם תפקיד בהתמיינות כדוריות הדם. בחינת מבנם הראה שהתפתחו מפרו אינסולין (פרקרסור בלתי פעיל של אינסולין שמפריש הלבלב). ישנם שני סוגי סומטומדינים: IGF1 ו- IGF2. רמת הסומטומדינים בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואח"כ יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי. הסומטומדינים נישאים בדם על גבי חלבונים קושרים ספציפיים שמכונים IGF binding protein והם מווסתים את קשירת הפקטורים לרצפטורים. הרצפטור לסומטומדינים נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו פוליפפטיד בן 1337 חומצות אמינו, הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין. החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הסומטומדינים. ברמה נמוכה, הסומטומדינים קשורים לחלבון במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהסומטומדינים נקשר לרצפטור. רמת הסומטומדינים בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא. קשירה זו מאריכה את חיי הסומטומדינים. חלב פרה מכיל מרכיב חלבוני זעיר בשם Igf1, המהווה הורמון גדילה. בניסויים בהם הוסיפו Igf1 לביופסיה של סרטן השד, גילו כי הוא מאיץ את קצב התפתחות הגידול. הסיבה לכך טמונה בהיגיון של הטבע שייעד את חלב הפרה ליצור אחד בלבד - עגל. עגלים אמורים להשליש את גודלם בזמן קצר ביותר, לכן יהיה זה הגיוני כי חלב יכיל מרכיב המעודד גדילה במהירות כה רבה. אשה מעל גיל 40 איננה עגל כמובן. במובן זה, לא רק שהחלב לא ישמור על העצם, אלא עלול אף לגרום לגידולים ממאירים. ישנו חשד מהותי שמקשר גם בין חלב לסוכרת נעורים. מרכיב חלבוני נוסף שקיים בחלב פרה (ביטא לקטו - גלובולין) חשוד בתקיפת תאי הלבלב המייצרים אינסולין. מרכיב זה מסתובב כעב"ם במחזור הדם ומגיע לתינוק כבר ברחם של האם הצורכת מוצרי חלב פרה ומאוחר יותר הוא עובר בהנקה דרך חלב האם וכך פוגע ביכולתו לייצר אינסולין. הולנד למשל - אומת הגבינות, סובלת מהאחוזים הגבוהים ביותר בעולם של סוכרת נעורים. אינסולין לייק גרו-פקטור Insulin-Like Growth Factor ( (IGF-1 סומטומדין ,(Insulin-Like Growth Factor) IGF-1 או בשמו סומטומדין, הוא הורמון פוליפפטידי. המיוצר בכבד בתגובה לקשירה של הורמון הגדילה (Growth Hormone) לקולטנים המצויים בתאי הכבד. כאשר מגיע IGF-1 עם זרם הדם אל שרירי השלד ואל תאי הרקמות הסובבות אותו הוא מזרז ייצור חלבונים, יצירת סחוס וחלוקה של תאים. למעשה, IGF-1 אחראי ישירות לפעילות האנבולית ולשיקום הרקמות. פקטורים מעוררי צמיחה הידועים גם כ- IGF (ראשי תיבות של Insulin like Growth Factor) או סומטומדינים, הם מלקולות פוליפפטיד שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מהכבד למחזור הדם. תפקידם העיקרי לעודד צמיחת סחוסים. כמו כן, הם פעילים בגדילת שרירי השלד והלב, התפתחות הראות, גדילה והתחדשות של מערכת העיכול, גדילת הכבד והכליות, גדילת המוח, התחדשות בלוטות הלימפה, תחזוקת והתחדשות כלי הדם, התעבות העור ורקמות החיבור. כמו כן יש להם תפקיד בהתמיינות כדוריות הדם. בחינת מבנם הראה שהתפתחו מפרו אינסולין (פרקרסור בלתי פעיל של אינסולין שמפריש הלבלב). ישנם שני סוגי סומטומדינים: IGF1 ו- IGF2 . רמת הסומטומדינים בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואח"כ יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי. הסומטומדינים נישאים בדם על גבי חלבונים קושרים ספציפיים שמכונים IGF binding protein והם מווסתים את קשירת הפקטורים לרצפטורים. הרצפטור לסומטומדינים נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו פוליפפטיד בן 1337 חומצות אמינו, הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין . החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הסומטומדינים. ברמה נמוכה, הסומטומדינים קשורים לחלבון במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהסומטומדינים נקשר לרצפטור. רמת הסומטומדינים בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא. קשירה זו מאריכה את חיי הסומטומדינים. ל- IGF-1 תפקיד מפתח בפיתוח השרירים שרירים, ע"י עידוד התרבות המיובלסטים (Myoblasts), עידוד קליטתם של חומצות אמינו וסינטזת חלבונים בשרירים וברקמות אחרות. תרופה משתייכת לקבוצת האינסולינים. למעשה החומר הינו החלבון המכיל שרשרת של 70 חומצות אמיניות (פוליפפטיד). השפעתו של חומר זה הינה בין היתר על רקמת השרירים, העצמות והסחוסים. חומר זה מגביר את תגובת המערכת העצבית וכן את מטבוליזם בגוף. השימוש IGF1 נעשה מאוד פופולרי בקרב מפתחי גוף. האינסולין לייק גרו פקטור מתפרק בכבד, ובפעילותו גורם לאגירת חנקן, ולהיפרפלזיה, כלומר הגברת מספר התאים בשרירים. כמו כן בפעילותו הינה אנטי-קטבולית. החומר מספק חומצות אמינו לתאי השרירים. התרופה יכולה יכולה לשפר את המצב של סחוסים פגועים, ואת המצב של העצמות במחלת האוסטאופורוזיס. משפר את זמן ההתאוששות בין האימונים כמו גם את זמן ההתאוששות לאחר פציעות ספורט. לפי מחקרים בעכברים נצפה עלייה של 15% במסה ו- 14% בכוח הפיזי. החומר מסייע למנוע שינויים של הזדקנות השרירים. תופעות הלוואי אשר עשויות להופיע כוללות היפוגליקמיה וסחרחורות. חומר זה מסוכן מאוד. המינון הינוMCG 25-75 במרווחים של 12 שעות. Presenting IGtropin (IGF-1 LR3) Long R3 IGF1: Igtropin(IGF-1LongR3 lyophilized powder) ה- IGF-1 הינו רכיב טבעי המיוצר בגופנו וחיוני לגדילת השרירים. ה- IGF-1 גורם לתהליכים אנבולים בעיקר עקב פעילותו על חומצות האמינו וחדירתן המהירה והיעילה אל תוך השרירים. מגביר ומשפר את המעבר של הגלוקוז אל תאי השרירים ונשפר את הסבילות לגלוקוז. ומגביר סינטזת חלבונים ומונע את פירוקם. ומגביר את סינטזת ה- RNA. IGF-1 LR3 בעל פעילות פוטנטית יותר מאשר ה- IGF-1. הדבר נובע בגלל ירידה בקשירה של R3 IGF-1 לרכיב הידוע כחלבון הקושר 1-IGF. החלבונים הנ"ל קושרי החלבון מעכבים את הפעילות הביולוגית של ה- IGFs’. לפעילותו האנבולית הוא גורם לחדירות חומצות אמינו אל תוך תאי השרירים וכך מגביר את סינטזת החלבונים. כמו כן, נודעת חשיבות לעלייה בספיגת חומצות האמינו. ה- IGF-1 מגביר את האנרגיה אשר מנוצלת ע"י שומנים, כך למעשה מפחית את רמת השומן התת עורי. ה- IGF-1 מגביר את רגישות התאים להשפעת האינסולין, אז ניתן להסיק כי אם אתה צורך אינסולין אז הינך יכול להפחית את המינון, כמובן שהדבר צריך להיות בפיקוח רפואי. אחד הדברים המעניינים ומופלאים אשר ה- IGF-1 גורם לתאי השרירים הינו היפרפלזיה (פיצול התא לשניים), כלומר עלייה במספר תאי השרירים. היפרטרופיה (הגדלת חתך הרוחב של השריר) הינו למעשה התעבות סיבי השרירים כלומר שבתהליך הנ"ל אין גידול במספר התאים אלה רק בנפחם. התהליך נוצר עקב גירוי של אימוני משקולות או שימוש בסטרואידים אנבולים. אך עם ה- IGF-1, ישנה עלייה גם במספר תאי השריר – היפרפלזיה. כך בעצם ע"י האימונים תוכלו ליצור תהליך היפרטרופיה שיתפרס על מספר רב יותר של תאי שריר, והתוצאה תהיה יותר מסת שרירים, יותר גודל ויותר כוח ! ! ! אז ניתן לומר כי באופן ייחודי ה- IGF-1 יכול לשנות את הנתונים הגנטיים שלך, וכך גם את היכולת הגנטית שלך ! כל זאת כאשר מדובר ברקמות ובתאי שריר. ברמה הגנטית ה- IGF-1 יכול לשפר ולהגביר את הכוח והמסה השרירים וכך גם את יכולת השרירים לבצע פעילות מאומצת. ה- IGF-1 הינו פפטיד עדין וחייב קירור לאחסונו בכדי להישמר. תופעות לוואי: גורם גדילה דמוי אינסולין (IGF-1) נחשב כמגביר את הסיכון לחלות במספר סוגי סרטן. לרבות סרטן המעי הגס. יש לציין, כי תה ירוק מדכא את התפשטות סרטן הערמונית במספר דרכים, כך עולה (יום ב', 6.12.04) ממחקר חדש שפורסם בעיתון "מחקר הסרטן". במחקר שנעשה בעכברים, מדענים מאוניברסיטת וויסקונסין ואוניברסיטת 'Case Western Reserve' שבקליבלנד, גילו כי החומרים נוגדי החמצון פוליפנולים הנמצאים בתה הירוק (GTP) משפיעים על הדרך המולקולרית האחראית על ההתרבות המהירה והתפשטות התאים הסרטניים בסרטן הערמונית. הפוליפנולים מדכאים גם את גדילת כלי הדם המזינים את גידולי הערמונית. צריכה של GTP גורמת לירידה ברמות ה- IGF-1 (חומר דמוי אינסולין המהווה את הגורם הראשון לגדילה). GTP גורם גם לעלייה ברמות הפרוטאין הקשור ל- IGF-1. נתון זה מדגיש בצורה משמעותית את תוצאותיהם של מחקרים קודמים שהצביעו על-כך שעלייה ברמות ה- IGF-1 קשורה לעלייה בסיכון למספר סוגי סרטן, כמו סרטן הערמונית, השד, הריאות והמעי הגס. מחקרים שונים: יחסי הגומלין בין רמת הסידן והחלבונים והשפעתם על בריאות העצם לחלבון יש בו זמנית אפקט שלילי וגם חיובי על איזון הסידן בגוף והשפעתם של חלבונים על שבירות העצם יכולה לפיכך להיות תלויה ברמת הסידן בתזונה. בנוסף לתפקידו של החלבון באספקת חומר מצע לעצם, החלבון גם מעודד ייצור של פקטור גידול דמוי אינסולין IGF-1 , פקטור המעודד אוסטאובלסטים לבניית עצם. חלבון יכול גם להגביר איבוד סידן דרך השתן וזאת במספר מנגנונים. הגברת צריכת הסידן בתזונה יכולה לקזז את האפקט השלילי שיש לחלבון על איבוד הסידן בשתן ולאפשר לאפקט החיובי של החלבון על פקטור הגידול IGF-1 לבוא לידי ביטוי בחיזוק העצם. מספר מחקרים, למרות שלא כולם, תומכים או לפחות אינם סותרים את ההיפותיזה הזאת. תוספי חלבון מורידים בצורה משמעותית את מידת איבוד העצם אצל זקנים עם שברי אגן בניסוי שבו קיבלו המשתתפים תוספת סידן. בניסוי אחר שנמשך 3 שנים, הראו שרמת החלבון הנצרכת הייתה קשורה חיובית עם מידת צפיפות העצם אצל מתנדבים שקיבלו תוספי סידן, מלאט וויטמין D אך לא בקבוצת הביקורת. מסקנת החוקרים היא שרמת סידן נאותה עשויה לעודד את ההשפעה החיובית שיש לחלבון התזונתי על השלד של האוכלוסיה המבוגרת. J. Nutr. 2003 133, 852S-854S נמצא, כי חלבונים) גם מהחי וגם מהצומח( ,קשורים עם עלייה ברמות ה- 1IGF, אך לא כל המחקרים מאשרים זאת. יש מחקרים שמצאו דווקא רמות נמוכות של IGF1 אצל צמחונים. צריכה גבוהה של מינרלים, כגון אבץ, סידן, אשלגן, מגנזיום וזרחן, מופיעה במיתאם חיובי עם רמות IGF1. References: 1. Brilla LR, Conte V. Effects of a Novel Zinc-Magnesium formulation on hormones and strength. Journal of Exercise Physiology (2000) 3(4): 26-36. 2. Stamatiadis D. et al., Inhibition of 5 ?-Reductase Activity in Human Skin by Zinc and Alzelaic Acid Brit. L Derm. (1988) Vol. 119, 627-632. 3. Prasad A. et al., Zinc Status and Serum Testosterone Levels of Healthy Adults Nutrition (1996) Vol. 12, 5: 344-348. 4. Chung K. et al., Androgen Receptors in Ventral Prostate Glands of Zinc Deficient Rats Life Sci. (1986), Vol. 38, 4: 351-356. 5. Helbig J. et al., Magnesium Levels in Body Builders During the Precompetition Period Magnesium Res. (1989) 4:119. 6. Brilla L. et al., Effect of Magnesium Supplementation on Strength Training in Humans J. Am. Coll. Nutr. (1992) Vol. 11, 3: 326-329