12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: החכמה כדרך תבונה
מאת: ד"ר אברהם גוטליב   שמור מאמר למועדפים

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית

"עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם, אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת. מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת, וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָה. בְּיִרְאַת ה' מִבְטַח עֹז, וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה. יִרְאַת ה' מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת. בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן. אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה, וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת. חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה".(משלי י"ד/כד'-ל')

לפנינו תקבולת ניגודית המדגישה את העושר האמיתי של החכמים, את חיוניותו של עד אמת כמציל נפשות, את התבונה שבמתינות, את העובדה שעם רב משדר ביטחון וכבוד למדינה ולעומד בראשה ואת חשיבות הלב השקט לבריאות הגוף. בנוסף, לפנינו תקבולות משלימות בדבר הביטחון שביראת ה'.

"עטרת חכמים עשרם, איוולת כסילים איוולת" - כתר החוכמה הרוחני, המתבטא בידיעות הרבות ובמידות הטובות של החכמים, זה עושרם האמיתי של החכמים. החכמה היא עושר שלא יסולא בפז בעולמנו הגשמי והחומרי. לעומת זאת, המציאות השטחית נטולת החוכמה והתבונה המינימליים בדמות "איוולת" - שטות, היא האיוולת של אנשים אלה, ככתר כל הזמן: הפסד בלתי הפיך של חלון הזדמנויות לחיים טובים ויעילים. החכמה עדיפה על האיוולת, השטות, השטחיות נטולת התבונה, והיא העושר האמיתי עלי אדמות לחיים נוחים ובטוחים.

"מציל נפשות עד אמת, ויפיח כזבים מרמה" - החכם בצדקתו וביושרו מעיד עדות אמת ומציל בעדותו נפשות ממוות. אולם לעומתו, האדם שאינו חכם מספר כזבים שאינם אמת הוא איש מרמה שבעדותו מסוגל לפגוע בנפשות.

"ביראת ה' מבטח עוז, ולבניו יהיה מחסה" - האדם החכם והמבין אשר מיישם בהתנהגותו את יראת ה', יש לו ביטוח חזק ואיתן. ההשלכה החיובית לצאצאיו: לבניו של ירא ה' יהיה מקום לחסות בו בעת צרה ומצוקה.

"יראת ה' מקור חיים, לסור ממוקשי מוות" - יראת ה' כדרך חיים היא כמו מקור מים חיים, שהשותה ממנו יחיה. יראת ה' מלמדת אותנו להתרחק ממוקשים מזדמנים בנפתולי החיים בדמות מלכודות הטמונות בדרכי החיים שסכנתן מוות.

"ברוב עם הדרת מלך, ובאפס לאום מחיתת רזון" - כבוד המלך, חוסנו וביטחונו הוא העם הרב והעצום ההולך אחריו כגדודיו במלחמה והדבר משקף ששלטונו הוא יציב ומיטיב עם העם. ולהיפך, כאשר התומכים בו הם מיעוט מצומצם, זה משדר לאויב חולשה וחוסר ביטחון, ויביא למפלת השליט.

"ארך אפיים רב תבונה, וקצר רוח מרים איוולת" - האדם היודע להאריך אפיו, להבליג בכעסו ולהתאזר בסבלנות הוא רב תבונה - בעל תבונה רבה ואיכותית, הוא לא פזיז ונמהר, אלא חושב בסבלנות כיצד להגיב. והיפוכו, הרגזן הוא נמהר ופזיז אשר מרומם את האיוולת - חוסר החוכמה, בכך שהוא "נדלק" מהר - מתרגז בקלות.

"חיי בשרים לב מרפא, ורקב עצמות קנאה" - בריאות האדם בגופו, באיבריו, בכל חלקי הגוף, הוא לב מרפא - כשהאדם רגוע הלב שקט ולא רוגז כמו לבבו של קצר הרוח, חסר הסבלנות. לעומת זאת, אם מקננת בלבו קנאה, היא שורפת את לבו מרוב צער כמו רקב עצמות - ממאירוּת העצם, שהיא מחלה חשוכת מרפא (ראו לעיל, י"ב/ד').

מסקנה:

החכמה כדרך תבונה היא ברכת שמים שיש לעשות הכל למען השיגה. אמת היא דרך חיים שלעתים היא גם מצילה חיים. יראת ה' כדרך חיים היא ערובה לברכה ולהצלחה. התבונה העילאית בחיים היא להיות מתון, שקול וסבלן, תכונה קיומית ומתבקשת. מתינות ורוגע טובים ללב, לאדם ולעולם.

ד"ר אברהם גוטליב

www.h-y1.fav.co.il