12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: לונדון 2012
מאת: מאור גרינס   שמור מאמר למועדפים

הקורדינציה של המדליה

הערב תחל אולימפיאדה 2012 בלנדון ושוב נקווה למדליה לכבוד בלבד. שוב התקווה תהיה בג'ודו, גלישה או כל ספורט אחר, סליחה שלא בדיוק מעניין את שאר העולם!
אינני מנסה לקחת את הכבוד בלקיחת מדליה אבל לא הגיע הזמן לקוות לקצת יותר ?
אולי שוב נחכה לאולימפיאדה הבאה או למונדיאל שלא נגיע אליו?

ספורטאי ישראל הינם השגרירים הטובים ביותר עבורנו, הרבה יותר מאשר ראיון עם שר או דוגמן או פליט ריאלטי שנשאר איתנו ל60 שניות. פעם ספורטאי נחשב כאן לאגדה היום אנחנו מתעוררים רק ברגע האמת ומצפים לתוצאות.

גבירותי ורבותי בוקר טוב!
מדינת ישראל הינה ברמת עולם שלישי בתרבות הספורט שלה, אינני מנסה להתחמק ואף ניסיתי לשנות, אך לא בכוחי דיו, כדי לשנות מהלכים אלו. מהלכים אלו צריכים להיות מושתתים ע"י שר החינוך ולהיכנס לתוכנית החינוך.

היציאה לתרבות מערבית, צריך לשים לב שרוב הספורטאים המצליחים שלנו עזבו בגיל צעיר את ישראל או מאמניהם עברו הכשרות שונות בחו"ל. מדוע במדינה שבה מזג האוויר רוב השנה הינו נוח איננו מצליחים להתפתח ולקוות לקצת יותר גאווה מהספורט? במה אנחנו שונים מהספורטאים האמריקאים, ההולנדים, איטלקיים או כל מדינה אחרת? כעת אסביר לכם היכן הטעות הגורלית ביותר שלנו!

שמי מאור, הייתי שחקן טניס ברמה בינונית גבוהה במהלך כל נעורי התמודדתי בסבבים הישראלים ויצאתי ללא מעט תחרויות בחול בהן התקשתי להתחרות אל מול יריבים ממדינות שונות.
במהלך הצבא החלטתי שהגיע הזמן שהספורט ימנף אותי, לא סתם התאמנתי כל חיי! החלטתי ללמוד באוניברסיטה בארה"ב ולזכות במלגת ספורט כדי לממן את לימודי!
הגברתי את אימוניי התאמנתי עם טובי מאמני ישראל, ביקרתי במועדונים רבים וחיפשתי אחר הדור הצעיר כדי להתאמן עמו וחיפשתי מסגרת של נערים, כדי שאוכל להיות מוכן דיו לאתגר שהצבתי בפני.
הגעתי בסופו של דבר לאוניברסיטה ושחקתי עבורה כמדורג מספר שתיים בקבוצה, נחשפתי לראשונה בפער המצוי בין תרבות הספורט שלנו אל מול תרבות הספורט המערבית.
בשבוע הראשון שלפני העונה מאמן הקבוצה החליט שלפני העונה יש צורך בחיזוק המרכיבים של הכושר הגופני, לראשונה בחיי נתקלתי במושג הזה. בתור ספורטאי בוגר בפעם הראשונה בחיי פגשתי את ה"סולם". הסולם איננו הסולם שאנחנו מטפסים כדי להחליף מנורה או לעשות חור בקיר, אלא מדובר בסולם קורדינציה בו מבצעים תרגילים שונים, למעשה הסולם מפתח את האלמנט החשוב ביותר אצל ספורטאים צעירים הקורדינציה. הפגישה הייתה קשה, למעשה כולם הצליחו מהר מאוד להתחבר לקצב העבודה על הסולם, אך אני התקשתי, לאחר מכן פגשתי את כדור הכוח שקצת יותר מוכר במדינה, מדובר בכדור השוקל מעל לק"ג קופץ או לא קופץ ואיתו מבצעים תרגילים שונים.
לאחר תקופה לא ארוכה הפכתי להיות שחקן טוב יותר ללא שהחזקתי מחבט טניס. הספיקה העקשנות שלי לעבוד עם הסולם ולהשלים את הפער הגדול שפספסתי בילדותי!

היום אני כבר מספר שנים מאמן ודואג שילדיי יכירו את הסולם, אך לדעתי המקום הטוב ביותר והראוי ביותר שהם יפגשו את הסולם הינו בשיעור הספורט בכיתה א' ושייפרדו ממנו בבגרות בספורט בכיתה יב'.
למעשה אני חושב שאני צריך להכיר את הילדים כבר מהבית ספר ולאתר את הטובים ולאו דווקא את העשירים \מבוססים שמגיעים אל המגרש בכל תחילת שנה. מדוע במדינת ישראל לא נותנים למאמנים מענפי ספורט שונים להיכנס לבתי הספר ולבחון את כישוריי הילדים? מדוע לפעמיים מגיעים אלי ילדים בגיל 14-15 מלאים בפוטנציאל, אך התעוררו מאוחר מדי.
מספר פעמיים דחפתי באיגוד הטניס לבצע ימי איתור ואף ביצענו ימי איתור, במהלך ימי האיתור אותרה שקד מדהנה שחקנית בת 9 שכיום מתאמנת בנבחרת ישראל, האיתור הנוסף הוא על ידי בשנתיים האחרונות איתרתי ילדים עם פוטנציאל גדול. שקד וחברתה לקבוצה ליאל הינן נציגות בנבחרת הלאומית, כמו כן ישנם ארבע בנים נוספים בני 9 גם כן, אך משום מה אין נבחרת לאומית לגיל זה ואני דואג להם למעטפת מקצועית, כושר, שיחות, ועוד.
האבסורד,
ליאל איסייב בת 9 שחקנית טניס מצטיינת משתתפת בסגל אתנה (נבחרת ישראל). מוכשרת ובעלת כוח רצון גדול, במהלך כל שיעורי הספורט בבית הספר, קופצת בחבל, רצה ושואפת למצוינות. המורה בבית הספר איננה יודעת שליאל בנבחרת ישראל ובתעודה חינוך גופני קיבלה 70 בעוד שהינה הספורטאית הטובה ביותר בבית ספרה. ליאל דאגה לספר למורה שהיא נמנת בסגל נבחרת ישראל בטניס ושהינה שחיינית בנוסף בחישוב מהיר אולי ליאל מתאמנת יותר שעות בשבוע בספורט מכל הכיתה יחדיו. כיצד אפשר לתת לילדה בעלת נתונים כאלו ציון כזה?
אולי הציון למורה לספורט הינו 0?

כן, גם אני מקווה למדליה אבל אני יודע שהמדליה הינה לא יותר ממזל או מקרה או לחליפין בזכות מאמן גדול וספורטאי שיצא מהמדינה והחליט עדיין לשאת בדגלה בראש מורם.
התקווה הגדולה ביותר שבריו 2016 הסיפור של ליאל ושל שאר ילדי ישראל יהיה שונה. שנזכה בספורטאים בעלי פוטנציאל גדול בזכות כניסת מאמנים אל בתי הספר והיכרות עם מריכבי הכושר הגופני לפני שנזרוק כדור, נפתח, נגדל ונעצב ספורטאים לתפארת מדינת ישראל. ורק אז נוכל לקוות שבאולמפידיות הבאות החל מ2024 נוכל לקוות להרבה יותר ממדליה.