12307 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הכלב שלי דומיננטי, האמנם?!
מאת: שי גרינר   שמור מאמר למועדפים

הכלב שלי דומיננטי- האמנם?
לאורך השנים, אני נתקל יותר ויותר במושג דומיננטיות ובאנשים המתייגים את כלבם כדומיננטי.

הכלב הולך לפנינו ברחוב? זה כיוון שהוא דומיננטי ורוצה להראות לנו שהוא הבוס. הכלב תוקף כלבים אחרים ברחוב? הוא מפגין דומיננטיות בכך שהוא תוקף כי הוא רוצה לשלוט בהם ולהראות " אני יותר חזק".
כמעט כל הרגל לא רצוי לבעלים וכל בעיית התנהגות של הכלב ניתן לפרש כדומיננטיות או התנהגות דומיננטית של הכלב. האם באמת כך הדבר?

מאלפי כלבים רבים נוטים לשלוף את גורם הדומיננטיות בכל אירוע בו מתרחשת התנהגות לא רצוייה מצד הכלב כלפי בעליו או אנשים אחרים. בין אם מדובר בהרגלי בית או בבעיית התנהגות מורכבת כגון תוקפנות על שלל סוגיה ומניעיה.

בואו ניקח לדוגמא כלב שמביע איבה לעצמים זזים בטיול- אופנוע, קלנועית, אנשים שעושים ג'וגינג, או כלבים אחרים ברחוב. אציג כאן ראשית את אותה אסכולה הגורסת שעל האדם להפגין שליטה ולהימצא הירארכית מעל לכלב על מנת לחדד את תיאוריית הדומיננטיות,העומד מאחוריה ואת ההשלכות החמורות להתנהגות הכלב במקרה של אימוץ שיטות הנגזרות מתיאורייה זו.

נתמקד כעת במקרה של תוקפנות כלפי כלב אחר.
אני נתקל הרבה בבעלי כלבים המטיילים עם כלבם באזור עמוס כלבים. ברגע שמתקרב כלב מסויים לעברם, הכלב שלהם נוהם לעבר הכלב שמופיע מולו. הבעלים בתגובה מפעיל התנהגות "דומיננטית" על הכלב על מנת לרסנו ומתקן אותו עם הרצועה. במקרים אחרים אף הופך אותו על הגב על מנת להכניע אותו ולגרום לו להפסיק להתפרץ כלפי הכלב שממול. השאלה הנשאלת כאן היא מה מטרת פעולה זו, מה הכלב באמת לומד ממנה, כיצד יגיב בפעם הבאה שיתקל בסיטואציה דומה?

ננסה לנתח את הסיטואציה
נהמות וחשיפת שיניים אלה הם סימני הרחקה אותם הכלב משדר לגירוי שממול. הוא מרגיש שלא בנוח עם התקרבות הכלב השני. לאחר מכן בהרבה מקרים גם מגיעה ההתפרצות קדימה כלפי האובייקט שמופיע מולו ובמקרה שלפנינו, הכלב האחר.
ברגע שכלב כזה מקבל תיקון ע"י משיכה חדה בקולר, הוא קושר ישירות בין אי הנעימות או הכאב שהוא חש, לבין הכלב שמולו. אדרבא כאשר התיקון נעשה ע"י קולר אילוף המבוסס על הכאבה דוגמת חנק.
ריבוי תיקונים במצב כזה יוצרים כלב מתוסכל, כאוב וזועם שאינו לומד כיצד כן עליו להתנהג בסיטואציה כזו. גם הבעלים הופכים מתוסכלים כי מה נשאר פרט ללתקן ולתקן... לתקן חזק יותר ולשם כך החנק הרבה פעמים מתחלף בקולר דוקרנים או קולר חשמלי.
כאשר מה שלא הולך בכח, הולך ביותר כח, התוקפנות גוברת וגרוע מכך, האמון של הכלב בבעליו צונח לקרקעית. כעת הכלב בסטרס גם מהכלב שממול וגם מהבעלים שלו, אלה שאמורים לנסוך בו בטחון ויציבות.

אז מה עושים במקרים מסוג זה?
ראשית, עובדים עם אותו כלב בשלבים. מאתרים מאיזה מרחק הוא מתחיל לגלות תוקפנות ומתחילים משם.
מייצרים לו סיטואציות בהן יוכל להצליח- כלומר מצבים בהם יוכל להגיב באיפוק או לעתים באגרסיביות מופחתת מזו שהביע עד כה. בנקודות אלה אנו מחזקים אותו.
ככלל, כל התנהגות שהכלב מציע שאינה אגרסיבית, לרבות סימני הרגעה (רחרוח,פשפוש, הפניית מבט, ליקוק עצמי,פיהוק..) אנחנו נטפח, על מנת שהכלב ישוב ויחזור עליה.
כלב תוקפני או ריאקטיבי שלומד להציע סימני הרגעה כחלופה להתנהגות אגרסיבית, בוטח בנוהג שלו ומבין שיש מי שמנחה ומוביל אותו. ההובלה באה ממקום של שיתוף פעולה ואמון ולא ממקום של שליטה,עליונות או דומיננטיות שמופעלת כלפיו.

למה לא כדאי לתקן כלב שכזה ולהענישו?
כפי שהסברתי , באילוף מושכל ונכון, אפשר לסמן לכלב את ההתנהגות הרגועה או הרגועה יחסית אותה הוא מציג , על מנת שישוב עליה.
מה קורה לעומת זאת כאשר פועלים בשיטה הימנעותית במקרים מסוג זה?
הכלב מקבל תיקונים בו בזמן ההתפרצות. כתוצאה מכך,אט אט הוא יעלים את סימני ההרגעה שהציג קודם לכן. הסכנה בכך, היא ביצירת כלב לא צפוי שתוקף ללא אזהרה ושאינו מציג קודם לכן סימני הרגעה דוגמת פיהוק או ליקוק. סימנים שמשדרים למעשה "אני בסטרס ומנסה להרגיע את עצמי ".

ברגע ששוב נשלפת תיאוריית הלהקה והדומיננטיות החוצה, בעלי כלבים וגרוע מכך, גם מאלפים רבים נוטים להתעלם משפת הגוף שהכלב משדר ו'נכנסים' בו. לדוגמא, כלב שלחוץ מאוד בסביבה מרובת כלבים והאדם הנוהג אותו מנסה להורידו לארצה בכח וללא הצלחה.
מכיוון שפקד עליו בפעם הראשונה, הוא חייב לצאת כשידו על העליונה ולגרום לכלב להתרצות ולבצע. במקרה הנ"ל כמובן ששוב, רב הנזק מהתועלת. עם כלב כזה צריך לעבוד בשלבים וללמדו התנהגות רגועה במקומות שקטים יותר ואט אט לעבור לסביבה הומה יותר. במקרים רבים , מומלץ עם כלב בוגר שאינו מתקשר כלבית, לא להעמידו בכלל בסיטואציות כאלה של דחיקה לפינה. אפשר גם ללמד אותו התנהגויות אחרות בסיטואציות אין ברירה (סביבת מגורים הומה בכלבים)פרט למשמעת יבשה. דוגמת לימוד הסטת מבט, חיזוק קשר עין עם הנוהג, חיזוק סימני הרגעה ועוד...

אז מהי אותה תיאוריית דומיננטיות ומאין היא מגיעה?
תיאורייה זו גורסת שכלב כחיית להקה ישאף תמיד לעלות בסולם ההירארכי ולכן עלינו לוודא שמעמדו יהיה הנחות ביותר בבית.
ההנחה שכלב הוא חיית להקה מבוססת בעיקר על מחקרים ישנים שנעשו על קבוצות זאבים. אולם כל החוקרים שעסקו בנושא בעשורים האחרונים ובראשם דיוויד מיש, הגיעו למסקנה שהזאבים אינם מתפקדים כלהקה. כאשר גורי הזאבים גדלים, הם פורשים מהמשפחה ויוצאים לחפש נקבות בלהקות או משפחות אחרות. שנים של תצפיות ומחקר שברו את המיתוס לפיו יש הירארכיה ברורה בין פרטי הלהקה בכל הנוגע לתפקודם- תנועה (הזכר השליט צועד ראשו כביכול..), צייד, שליטה על משאב וכ'ו...
לכן גם אם הכלב הוא אכן צאצא של הזאב, אין שום סיבה לתייג אותו כחיית להקה שכזאת.

במשפחות בהן חיים 3-4 כלבים ויותר, אין בהכרח כלב שליט אחד ויחיד. כזה שמחנך את כל האחרים, ניגש תמיד ראשון לדלת כשנשמע רעש מבחוץ, תופס טריטוריה/בעלות על אדם,אזור מסויים או משאב. כלומר זה שמגרש את האחרים מקערת האוכל שלו מעצם עסיסית או לחלופין מהבעלים שלו.
ב'להקה' כלבית משפחתית , כל אחד מהכלבים עסוק בענייניו. יתכן שיהיה אחד שינהם ויזהיר את האחרים כשמתקרבים לו לעצם אך בסיטואציה אחרת כמו נקישה בדלת, הוא יכול לשכב בצד בשקט ואילו כלב אחר עשוי להתנהג בצורה טריטוריאלית.


כלב מתחמק ממפתן הדלת החוצה מכיוון שהוא סקרן, עובד עם החושים שלו ומשתוקק לצאת להתרוקן ולשחק אחרי שעות של רביצה בתוך חלל סגור. ולא בגלל שהוא רוצה לטפס בסולם ההירארכי ולהפגין מנהיגות כלפי בעליו. כלב שועט קדימה עם הרצועה מכיוון שהוא רוצה לחקור את הסביבה,לרוץ לחברים בני מינו ובוחר ללכת בעקבות חושיו ויצריו. הוא מושך קדימה גם מכיוון שאף אחד לא לימד אותו שאפשר אחרת. כלומר שהליכה עם רצועה רפוייה תתגמל אותו מאוד. הוא לא מתנהג כך כיוון שהוא רואה עצמו כמנהיג הלהקה.

כלב שמאכילים אותו טרם התכנסות המשפחה לארוחה, לא מסיק שהוא חזק או דומיננטי יותר משאר בני הבית כיוון שהוא כביכול אכל ראשון. ולכן יש לו שליטה מלאה על האוכל בבית וכפועל יוצא מכך, גם על משאבים אחרים.
אין זה משנה מי אוכל ראשון, משנה כיצד הכלב מתנהג בכל סיטואציה. אם למשפחה מפריע שכלבם האהוב מציק להם באוכל,פשוט מלמדים את הכלב התנהגות חלופית מתגמלת בזמן האוכל. מרגילים אותו למשל לרבוץ במקומו בזמנים בעיתיים וקושרים לו את הרביצה הממושכת עם צעצועי האכלה דוגמת קונג או עצם שווה במיוחד.
הניסיון של בעלי כלבים לרבות מאלפים, להפגין התנהגות דומיננטית כלבית לכאורה מול הכלב שמולם, לרוב מסתיים בצורה רעה לכל הצדדים. כלב שנדחק לפינה חש מאויים יותר ומאבד אמון בנוהג שלו. הוא לרוב יגיב בתוקפנות ובהרבה מקרים יביע התנהגות חריפה יותר בפעם הבאה שיחוש מאויים מאותו גורם. נתקלתי לא אחת במקרים בהם ניסו בעלי כלבים כולל בני נוער לחקות דברים שראו בטלויזיה או פעלו בהנחיית מאלף והסתיימו במיון..

מעבר לכך, כלבים אינם רואים בנו כבני מינם. מובן שהם יביעו התנהגויות ורגשות כלפינו ע"פי אינסטינקטיים כלביים , אך אנחנו לעולם לא נוכל לתקשר איתם באופן בו הם מתקשרים בינם לבין עצמם. מאחר ואנו נטולי זנב ויכולת להזקיר אוזניים, איננו יכולים לחקות את שפת גופם כאשר הם לחוצים ולהביע את אותן הבעות פנים כשהם דרוכים, עירניים, שמחים או חוששים.

אחד הדברים המביכים (לעתים גם המצחיקים) בהם אני נתקל, הוא צפייה באישה קטנה ושברירית מנסה להפוך על הגב כלב של 40 קילו. וזאת מאחר שהוא נהם על כלב אחר בגינת כלבים.
מה שחמור מכך בעיני, הוא כשהאקט נעשה בהנחיית מאלף.
מעבר לסכנות הטמונות באימוץ פעולות שכאלה ובראשן הסתכנות בנשיכה, המאלף נותן ללקוח או הלקוחה כלים שאינם פרקטיים עבורם ולרוב גם נוגדים את תפיסת עולמם.

מאחר ותחום האילוף נחקר בצורה מדעית אקדמית מזה מס' עשורים, אפשר לקבוע בוודאות כי למעלה מ90 אחוז ממקרי התוקפנות על שלל סוגיה, בסיסם בחשש או פחד מסויים. גנטי ו/או נרכש. שכן אם הכלב בטוח בעצמו , אין לו כל סיבה לתקוף סתם עובר אורח שנקרה בדרכו, רוכב אופנוע או כלב אחר.


בסופו של דבר
מאחר ותחום האילוף נחקר בצורה מדעית אקדמית מזה מס' עשורים, אפשר לקבוע בוודאות כי למעלה מ90 אחוז ממקרי התוקפנות על שלל סוגיה, בסיסם בחשש או פחד מסויים. גנטי ו/או נרכש. שכן אם הכלב בטוח בעצמו , אין לו כל סיבה לתקוף סתם עובר אורח שנקרה בדרכו, רוכב אופנוע או כלב אחר.

כלב תוקף כיוון שהוא בסטרס. עליי כאיש מקצוע מוטלת המלאכה לאתר את הטריגר ללחץ בו הוא שרוי וללמד אותו התנהגויות חלופיות. מאוד חשוב לבנות לכלב את ההתנהגות בשלבים כך שתוך כדי הטיפול, נוכל ליצור לו כמה שיותר הצלחות תירגול וכיוצא מכך- ריבוי בחיזוקים חיוביים על מנת לשנות את דפוסי ההתנהגות הבעייתיים.
שימוש במזון, צעצועים, או כל דבר שהכלב אוהב מסייעים להחליף לכלב את הרגש שלו באותן סיטואציות בעייתיות.