12307 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: RDA - קצובה יומית מומלצת
מאת: ד"ר רונית נחום    שמור מאמר למועדפים

RDA - RECOMMENDED DIETARY ALLOWANCES – קצובה יומית מומלצת

עד שנת 1940 שררה הגישה שמה שיאכל האדם, אם מזונו מגוון, יספק התפריט את הכמות האופטימלית לויטמינים ומינרלים. בשנת 1943 במלחמת העולם השנייה כאשר אמריקה עמדה להיכנס למלחמה, החלו לעלות היסוסים בקשר לתפריטו של החייל האמריקאי, אם תפריט זה מסוגל לספק את כל הגורמים התזונתיים הדרושים לו.
היסוסים אלו יצרו צורך דחוף לקבוע תקנים מדויקים של רכיבי תזונה. החברה המערבית מבורכת במגוון עצום של סוגי מזון המדפים מפוצצים בכל טוב ובכל זאת משאירים מספר שאלות ללא מענה:

האם באמת חשוב מה אוכלים?
אילו מזונות טובים לגוף וכמה מהם צריך לאכול?
באיזו מידה נחוץ לקבוע מדדים מדויקים לגבי הצרכים התזונתיים?
מהם רכיבי התזונה החיוניים לבריאות אופטימלית?
וכמה מהם דרושים לתפקוד תקין שלה הגוף?
עד כמה צריך להתאים את התזונה לדרישות הספציפיות של כל אדם ואדם?
האם באמת ישנם שינויים משמעותיים בצריכה פרטנית?

היום רואים במזון גורם ראשון בקביעת התפתחותו התקינה של הגוף והבטחת תפקודו התקין. לכן יש ללמוד את הצרכים התזונתיים ולקבוע תקנים לא רק כדי למנוע מחלות אלא להגיע לבריאות שזה לא עוד העדר מחלה אלא מצב של תפקוד אופטימלי.
מסיבה זו גופים מוסמכים כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO – WORLD HEALTH ORGANIZATION) וועדת המזון והתזונה של ארה"ב (FDA) חברו טבלאות המפרטות את הצריכה היומית הממוצעת המומלצת של רכיבי התזונה: חלבונים, ויטמינים ומינרלים. גופים אלו הגדירו את הקצובה המומלצת כ"כמות הצריכה של רכיבי התזונה החיוניים שנקבעו ע"י גוף מוסמך, על סמך ידע מדעי, כמספקים את כל הצרכים הידועים של מרבית בני האדם הבריאים." תקן זה המכונה RDA יצר את אחד הויכוחים המסעירים ביותר בין הרפואה הטבעית לרפואה הקונבנציונלית.

הרפואה הטבעית טוענת שתקן זה לוקח בחשבון כמויות רכיבי תזונה המספיקים כדי למנוע מחלות חסר קלאסיות כמו: ברי ברי (חוסר B1 המתבטא בכובד וחולשה ברגלים עד כדי שיתוק, רזון, אי ספיקת לב, ליקויים במחזור הדם, מחלת עצבים היקפית, בצקת ומוות), פלגרה (חוסר B3 המתבטא בסחרחורת, חוסר תיאבון, דלקות עור, דלקות וכיבים במע` עיכול, שלשולים, בלבול, הזיות, אבדן שפיות ומוות), רככת (חוסר ויטמין D המתבטא בשינוים ועקמומיות בצורת העצמות, פגמים בשיניים, חולשת שרירים ופיגור בהתפתחות), צפדינה (חוסר ויטמין C המתבטא בעייפות, חולשת רגליים, דמם תת עורי, שטפי דם מתפשטים, נפיחות ודימום בחניכיים, האטה בריפוי פצעים, שטפי דם פנימיים קשים, פרכוסים, הלם ומוות) וכו`. אך אין בכוחם למנוע את המחלות הכרוניות המכות בחברה המערבית כמו: סכרת, טרשת עורקים, סרטן, דלקות פרקים וכו`.

היום אנחנו יודעים שלמרכיבים תזונתיים, חשיבות מכרעת מעבר למניעת מחלות חסר קלאסיות. למשל התקן אינו לוקח בחשבון את הדרישה הגבוהה לויטמינים ומינרלים אנטי אוקסידנטים (מעבר למה שמספק המזון) כדי להתגונן מפני רדיקלים חופשיים.
RDA זו בעצם קצובה יומית מומלצת ל-24 שעות המתעדכנת מידי כמה שנים בהתאם לשינויים בתפיסה ובידע. בין RDA אחד למשנהו, שכיחות מחלות משתנה, הרגלים תזונתיים משתנים ומחקרים מגלים דברים חדשים. כדי לחבר טבלת RDA שתהיה מדעית לחלוטין יש לקחת בחשבון את כל הגורמים המשפיעים על הדרישות התזונתיות והם:


1. גובה
2. משקל – גודל הגוף משפיע על הדרישות התזונתיות והאנרגיה שהגוף זקוק לה.
3. גיל – אנשים מבוגרים צריכים פחות אנרגיה מפני שמסת השריר יורד. כמו כן ספיגת ויטמינים ומינרלים יורדת.
4. פעילות גופנית – לספורטאים לדוגמה יש דרישה גבוהה יותר לויטמינים לאנטי אוקסידנטים מאשר לשאר האוכלוסייה..
5. הריון – עובר מתפתח צריך יותר אנרגיה. לאישה הרה צרכים שונים. למשל צריכה גבוהה יותר של חומצה פולית.
6. הנקה – תהליך שדורש אנרגיה ואבני בניין לחלב.
7. מין – צריכת ברזל שונה בין גבר לאישה. כמות החלבונים שונה.
8. היסטוריה של מחלות בעבר ובהווה.
9. תורשה.
10. מצב נפשי – מתח זולל ויטמינים.
11. אורח חיים (אנשים ששותים מים עם כלור צריכים יותר ויטמין E, אנשים שחיים בערים מזוהמות צריכים יותר אנטי אוקסידנטנים, אנשים שצורכים יותר סוכר לבן צריכים יותר B1, אנשים הצורכים אספירין צריכים יותר C,B, סידן ואשלגן, אנשים שצורכים תרופות לדילול דם כמו דיקומורול צריכים יותר ויטמין A, אנשים שצורכים משתנים צרכים יותר מינרלים, אנשים שצורכים סותרי חומצה צריכים יותר ויטמין A ו-B, נשים המשתמשות בגלולות צריכות יותר חומצה פולית B2, B1, E, C, B12 ו-B6 והרשימה עוד ארוכה
12. אקלים

כמו כן יש לקחת בחשבון שקיימים הרבה מפגעים אקולוגיים, תזונתיים והתנהגותיים הגורמים לכך שהתזונה במערב חסרה את הויטמינים והמינרלים הדרושים לבריאות תקינה. מחקרים מראים ירידה חדה ברכיבי תזונה חשובים. דוגמאות:
1. אכילת פירות וירקות זמן רב לאחר הקטיפה גורמת לחמצון ואיבוד ויטמינים.
2. בישול וטיגון בחום גבוה הורס כמעט את כל הויטמינים.
3. זיהום אויר גורם להשמדת ויטמינים במהלך הניסיון של הגוף לנטרל גזים מזיקים.
4. חומרי הדברה גם הם גורמים להשמדת ויטמינים.
5. עיבוד תעשייתי של מזון שולל ממנו את כל המרכיבים החיוניים. כל יסודות המזון קיימים במזון הטבעי, אך נהרסים בתהליך עיבוד המזון.
6. החקלאות לא מחזירה לקרקע מינרלים. האדמה מתדלדלת משנה לשנה וכך הפירות והירקות חסרים מינרלים ויסודות קורט.
7. עישון גוזל ויטמינים.
8. גלולות ותרופות אחרות מבזבזות ויטמינים.
9. סטרס גורם לאובדן ויטמינים.
10. קרינת שמש מייננת מבזבזת את כל הויטמינים האנטיאוקסידנטים.
11. ערך תזונתי של תוצרת חקלאית משתנה מאזור לאזור.

כלומר יש כאן מספר רב של פרמטרים משתנים ש-RDA אינו לוקח אותם בחשבון.
לוחות RDA מבוססים על מקדמי הגנה מאד רחבים, זהו בעצם ממוצע שמונע חסרים כדי שההמלצה תתאים לכל אדם, מסיבה זו יש להתייחס ל-RDA כבסיס ועליו לבנות שינויים אינדבידואלים לכל אדם.

נקודה נוספת אותה יש לקחת בחשבון היא שארגון הבריאות העולמי והמחקרים שהוא מבצע מסובסדים ע"י חברות המזון והתרופות. זהו כוח אינטרסנטי ומשוחד שקובע תקנים לכמות ויטמינים ומינרלים. בזמנו שנוצר התקן בשנת 1943 פנה הממשל הפדרלי לועדה שנוהלה ומומנה על ידי תעשיות המזון בדרישה להכין לוחות תקנים עבור הצבא האמריקאי. כמובן שוועדה זו מצאה דרכים כדי לאשר את המזונות המקובלים בארה"ב על ידי הנמכת הדרישות התזונתיות עד הגבול הנמוך ביותר האפשרי שמתחתיו עלולה לפרוץ מחלה קשה. לו היו נותנים לוועדה בלתי משוחדת לקבוע תקנים אלו התוצאות היו שונות לחלוטין.

לדוגמה הוועדה ממליצה על 60 מ"ג ויטמין C לאדם ממוצע כאשר ידוע שעישון 2 סיגריות מבזבזות את אותם 60 מ"ג. האבסורד הוא שאותה וועדה פרסמה בשנת 1962 תקנים לגבי בעלי חיים במעבדות (שעליהם יש לשמור מכל משמר). קוף למשל זכה לקצובה יומית מומלצת של 55 מ"ג ויטמין C לכל ק"ג משקל גוף. כלומר קוף במשקל ממוצע של אדם 70 ק"ג צריך כמות ויטמין C של 4000 מ"ג לעומת אדם "שצריך" רק 60 מ"ג. בשנת 1974 הגישו 39 סנטורים הצעת חוק לשינוי תקני RDA אחד מהם אמר: "התקן RDA הוא שרירותי, בלתי מדעי, מחוסר הגיון ומייצג את אחת השערוריות הגדולות ביותר, הנובעות מהתנגשות אינטרסים נוגדים בממשל הפדרלי. קיימת בעיה מוסרית של סתירה בין טובת הגורמים המסתתרים מאחורי חברי ועדת התקן, ובין טובת העם האמריקאי. עמיתי הסנט חייבים לזכור, שגוף זה הוקם על ידי תעשיות המזון וממומן על ידה. אין ספק שקיים עניין כלכלי צר וחד צדדי של תעשיית המזון להקטין למינימום את מרבית תקני הויטמינים והמינרלים. האזרח המשווה את תכולת המזון על מרכיביו החיוניים עם התקנים, אינו מודע כלל לאיכותו הגרועה של המוצר כל עוד התקנים נמוכים עד כדי אבסורד.

אילו היו התקנים ברמה הנדרשת היה ההבדל בולט לעין כל עקרת בית. יצרני מזון לארוחת בוקר, למאפה, משקאות קלים, דברי מתיקה ותאגידים של התעשייה הכימית משתתפים בתעשיית התקנים. יושב הראש של ועדה זו כעת, מכהן במשרה אקדמאית שנוצרה על ידי יצרני מזון לתינוקות MEAD JONSON. יושב ראש ועדת התקן מייצג מלבד את ממשלת ארה"ב גם את חברות המזון ABBOT &MEAD JONSON. ועומד להעיד בתור נציגם של חברות המזון PET MILK DISTILLATION.
לפני שאפרט את הסטיות הקשות ביחס לויטמינים: חומצה פולית, C, B6 ואחרים עלי לציין: התקן RDA הוא במקרה הטוב המלה בלתי מדעית המשקפת דעות קדומות מלפני המבול. במקרה הרע מבוססים התקנים על ניגוד אינטרסים חריף ביותר ושיקולים של טובת הנאה מצד תעשיות המזון. אולם באף מיקרה לא נוצרו התקנים ברמה אשר מבטיחה בריאות אופטימלית ותזונה טובה". כמובן שהצעת חוק זו נכשלה על ידי עורכי דין שממונו על ידי תאגידי הענק של חברות המזון והכימיקלים.

לעומת ה-RDA הוציאה הרפואה הטבעית תקן משלה. תקן זה יצא בשנות ה-60 אך רק לאחרונה קיבל לגיטימציה. התקן של הרפואה הטבעית נקרא
ODA - OPTIMAL DIETARY ALLOWANCES והוא לוקח בחשבון את היתרונות הנובעים מלקיחת מינונים גבוהים יותר של תוספי מזון, המביאים לבריאות אופטימלית מעבר למניעת מחלות חסר קלאסיות.

דוגמה להבדלים בין התקנים:
ה-RDA ממליץ על 60 מ"ג ויטמין C ולעומתו ה-ODA ממליץ על 1000-15,000 מ"ג ויטמן C.
ה-RDA ממליץ על 10 יב"ל של ויטמין E וה-ODA ממליץ על 400 יב"ל ויטמין E.
RDA ממליץ על 1-1.5 מ"ג ויטמין B1 וה-ODA על 50-100 מ"ג, כלומר השינויים מאד משמעותיים.

בחברה המערבית המזון אינו יכול לספק את תצרוכת הויטמינים הנ"ל בגלל איכותו הגרועה והסיבות שציינו לעיל מסיבה זו כדאי לכל אדם לקחת מולטי ויטמין כל יום. המולטי ויטמין כמובן נועד כבטוח ולא כתחליף למזון.