12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אבות המזון - שומנים
מאת: אילנה רפלוביץ    שמור מאמר למועדפים

חלק ב` - לחץ כאן לחלק א`

הדעה הרווחת בקרב אנשים רבים וביניהם גם של אנשי מקצוע העוסקים בבריאות הציבור היא שצריך להמעיט עד להתנזר כליל מצריכת שומנים בתפריט, מתוך "ידע מדעי" שהשומן הוא אויבו של הגוף, האחראי הבלעדי למחלות לב וכלי דם, השמנה וחוסר יכולת לרדת במשקל. האם אכן אפשר ורצוי להמעיט כליל בצריכת השומנים בתפריט ובכך נהייה בריאים יפים וחזקים יותר!? הבה נראה..

אב המזון הנקרא שומן מורכב מיסודות כימיים בסיסיים כפחמן, מימן ומעט מאד חמצן. גרם אחד של שומן מכיל 9 קלוריות. קיימים כמה סוגים של שומן כשכל סוג של שומן מורכב מ-4 פרודות, שלוש הן חומצות שומניות ופרודה אחת של גליצרול. ככל שמספר הפחמנים גדול יותר בשרשרת חומצת השומן והיא נטולת מימן, תחשב חומצת שומן זו לשומן רווי. וכאשר קיים מימן בחומצת השומן תחשב חומצת השומן לחד בלתי רוויה וכאשר קיים בה יותר ממימן אחד תחשב החומצה לרב בלתי רווי.

ברוב המזונות קיים שילוב של חומצות שומן רוויות ולא רוויות. כמותן של החומצות במזון תקבע עם השומן במזון יהיה רווי או בלתי רווי. חומצות השומן הרווי מכילות חומצה סטיארית ושיעורן הגבוה נותן למזון תכונה של מוצקות, וכאשר שיעור החומצות הרוויות נמוך, תהיה תכונת המזון - נוזליות. בגלל שכמות החמצן נמוכה בחומצות השומן השונות, על מנת לשרוף גרם אחד של שומן, זקוק הגוף לכמות גדולה של חמצן בתהליך ההתחמצנות. מכאן ששריפת השומן בפעילות גופנית תלויה במרחק ובזמן ארוך יותר, כאשר לשריפת סוכר אנו זקוקים לזמן קצר ומהירות - ריצה, הליכה, שחיה רכיבה על אופניים וכו.

חומצה סטיארית (רוויה) מצויה בשומני מזונות כגון, בשר בקר, שומן כבש, חלב ומוצריו, קוקוס וכן בשומנים נוספים מן החי. כמו כן גם בכמה שמני ירקות.
חומצה אולאית היא חומצת שומן שמכילה מימן אחד והיא נחשבת לחד בלתי רווי. חומצה זו מכילה שומן המועיל מאד לגוף והיא מצויה ברוב השמנים והשומנים המעורבים כמו שמן זית,אבוקדו, שמן, בוטנים, זרעי פישתן ועוד.
חומצה לינולאית היא חומצת שומן המכילה יותר ממימן אחד על כן היא נחשבת לרב בלתי רווי. השומן של חומצה זו הינו תרכובת דלילה וצהובה והיא מצויה בפולי סויה, תירס, זרעי כותנה, חריע ועוד. עיכול השומנים נעשה במעי הדק וכתוצאה מעיכול זה נוצר הורמון חשוב בשם CCK המעורר את המרה לשלוח מיציה אל המעי הדק ויחד עם אנזים בשם ליפז המיוצר בלבלב מתחלבים השומנים ומפורקים כך שיוכלו לפעפע אל הדם ולעבור לכבד לשם עיבודם לצורך מימוש כל מטרותיו של הגוף, שהן רבות וחשובות ביותר
.
בהעדר שומן מן המזון באופן מיוחד תגרם חולשה, חוסר חיוניות ולא יהיה יצור מיצי מרה מה שעשוי לגרום לעצירות קשה, יופיעו נגעי עור חמורים כמו קשקשת, גרב ועור מדולק יבש ומגורה, תעצר הגדילה ולא ייוצרו הורמוני מין בגינם עשויה להיווצר בעיית פוריות, האיברים הפנימיים יהיו חסרי הגנה, טמפרטורת הגוף לא תשמר, לא יהיה ריפוד נגד חבלות חבורות ופציעות מסביב לאברים חיוניים כמו חוליות השדרה, עמוד השדרה והכליות. גם הלב צריך להיות מוגן, על כן חייב להיות סביבו שכבה דקה של שומן על מנת כשכבת הגנה מפגיעות חיצוניות. השומן הינו מקור האנרגיה העיקרי של הלב ועל כן חשוב שתהיה כמות שומן נורמלית בדם. השומן מצפה את קצוות העצבים במח ומשמש לבידודם ובכך להעברת המסרים העצביים בצורה תקינה לכל הגוף. חומצות השומן החיוניות עוזרות בהספגת השומן במחזור הדם ומזרזות את חילוף החומרים בתהליך הרזיה. כמו כן מחקרים הוכיחו כי צריכה מעטה של שומנים רווים מן החי, מגינה על הגוף מהתפתחות גידולים סרטניים.

יש חוקרים הסוברים, כי אחת הסיבות לטרשת נפוצה, היא חוסר בחומצות השומן חיוניות, כתוצאה ממחסורן הקבוע בדם אצל חולים אלו. שומן בכמות הנכונה במזון גורם לתחושת מלאות ושובע, למשך פרקי זמן ארוכים וזאת בנוסף לעובדה שהוא מוסיף טעם טוב ומשובח למזון והופכו לטעים מאד ואכיל.

מומחי מזון במועצה לבריאות ומזון בארה"ב FDA ממליצה על הגבלת השומן לכדי 20% עד 30% מסה"כ הקלוריות ליום, (25 גרם ולכל היותר 100 גרם ליום שומן). כשרוב השומן עדיף שיהיה מורכב מחומצות השומן החד בלתי רווי והרב בלתי רווי ופחות מ-10% שומן רווי. עודף בשומן במזון גורם לכבד גדוש ושומני שאינו מסוגל להכיל את כל השומן החוזר אליו מהדם וכך נוצר מצב של שומנים גבוהים בדם, בנוסף לסוכר עודף ההופך לשומן ומציף את הכבד. שומן עודף שוקע בדפנות כלי הדם ויחד עם תוצרי פירוק אחרים גורמים לפקקת בכלי הדם החוסמים את מעברו התקין של הדם והחמצן אל הלב ואיברים אחרים. המראה החיצוני אינו אסתטי ועודף משקל מהווה לאדם השמן בעיות נפשיות-חברתיות, עומס רב על האיברים הפנימיים, הרגליים וכלי הדם ולאי נוחות כללית. בני אדם המתגוררים באזורים קרים במיוחד כמו בארצות סקנדינביה, קנדה, אנטרטיקה וכו` אוכלים שומנים בריכוז גבוה בתפריטם, מבלי שיגרם להם נזק כלשהו, בשל הקור העז הגוף זקוק למקור אנרגיה זה, הנשרף באיטיות ומפיק בגוף חום. לעומת זאת באפריקה ובחלקים מסוימים באסיה כמות השומן בתפריט אצל האנשים המתגוררים שם אינה עולה על 10% והם נחשבים בריאים בהחלט.

במצבי מחלה שונים מתן חומצות שומן חיוניות ע"י הוספת שומן לתפריט פתר בעיות שונות ברמה משביעת רצון, כמו במצבי תחלואה של העור אצל תינוקות.
ברמת התפריט היומי רצוי להימנע מאכילת שומן מטוגן בשל הרווית המימן הקורה לשמן בעת הטיגון וההופך בכך את השמן ל"מקולקל". שמן מקולקל הורס את ויטמיני ה-A וה- E ופוגע במספר ויטמיני B.

לסיום, שומנים הם רכיבי מזון חיוניים וחשובים לגוף, עודף מהם עשוי לשבש את תפקודי הגוף ולפיכך גם חוסר מהם יגרום לכך. על כן יש ורצוי להשתמש בשומנים בתבונה ובשום אופן לא להשמיטם מהתפריט לגמרי.

בברכה,
שלכם אילנה


מאת: אודות אילנה רפלוביץ