12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: האם ניתן לעכב את תהליכי ההזדקנות? חלק א`
מאת: פרופ` בן-עמי סלע   שמור מאמר למועדפים

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בפברואר 2002, התקיים בברלין הכינוס העולמי ה-3 בגרוּנטוֹלוֹגיה (מדע חקר הזיקנה), וכותרתו הייתה "Is ageing a disease?", ובלשוננו-"האם תהליך ההזדקנות הוא מחלה?" לכאורה, שאלה רטורית שאינה מצדיקה להטריח למעלה מ-1,500 חוקרים לשבוע של הרצאות ודיונים. כל בר-דעת שמטען שנותיו מתחיל להֵעָרֵם, מכיר בעובדה שהחיים ניתנו לנו במשורה, ולא ניתן להתמיד כל אותן שנים עם עֲלוּמים נצחיים. ה"חיים זורמים אל שִפְכָם" בלשון המשורר, ואכן ניתן להמשיל את מרוצת חיינו לאותו נהר שבמקום נביעתו הוא מְפָכֶה ושוֹצֵף, וככל שהוא מתקרב אל השפך לים, הוא נרגע, ומִתְמֲתֵן כמי שהשלים עם סיום דרכו.
שלב ההזדקנות הוא תהליך בלתי נמנע בחיים, ומעבר להיותו מזוהה עם התרגשותן של מחלות שלא ידענו בשנותינו הצעירות, שצריך לטפל בהן כמחלות, לבטח אין לראות בתהליך ההזדקנות תהליך פתולוגי או מחלה שצריך לנסות למנוע או אפילו לדחות. יש חן בהזדקנות, יש בה חוכמת חיים ורוֹגָע, יש להשלים עם ההזדקנות, ולמצות מתוכה את יתרונותיה.

אך אלה אמירות של משוררים, ודווקא גדולי הסופרים הביעו ביצירותיהם את הכמיהה לנעורים המתרחקים, כאשר גיבורי יצירותיהם המזדקנים היו שמחים לוּ רק ניתן היה לעצור את התהליך. שניים מהם ודאי זכורים לרבים מכם: אוסקר וויילד, שנטייתו יוצאת הדופן להישאר צעיר ויפה באה לביטוי ב"תמונתו של דוריאן גריי", כאשר התמונה עצמה הולכת ומתבּלה, אך דוריאן גריי שבמרכזה נשאר צעיר... . ועוד נזכיר את "מוות בוונציה" שפרסם תומאס מאן ב-1912 בהיותו רק בן 37 שנה, אך כבר אז היטיב לתאר את תחושותיו של גוסטב פון אשנבך בן ה-60, הנמצא "מעבר לשיאו", והמתבונן בעיניים מצועפות לעבר טג`יו, הנער הפולני בן ה-15, המתרוצץ על החול הזהוב בשפת הים בוונציה ומסמל יופי ונעורים שלא יחזרו.
גם סופרים יודעים-בלי לעסוק בביולוגיה-שלא ניתן להישאר צעירים לנצח, אך זו בהחלט נטייה טבעית ומשאלת-לב, לנסות לדחות את הממשמש ובא, ולמתוח לעוד מספר שנים את המראה הצעיר ולגרום לאותם קמטי הַבָעָה ארורים שבשולי האף...שיבּיעו פחות.

עד לפני שנים אחדות, בשנותיה הצעירות והתמימות של הביולוגיה, חמש גישות שלטו בתוכניות ה- anti-ageing למיניהן. הגישה הותיקה הייתה זו של דיאטה נכונה ומזון בריא למניעת "זקנה מוקדמת", והיו כאלה שצידדו בפעילות גופנית נמרצת לאורך השנים, וכמובן הייתה האסכולה של תוספי מזון וויטמינים שונים, ועד כמה שאפשר לחיות חיים "רגועים" ונטולי-עקה (stress reduction). הגישה שהיא יחסית מודרנית, וכפי שנראה בהמשך, לא בלתי שנויה במחלוקת, היא הגישה המצדדת בהשלמה הורמונאלית, המנסה לכַוְונֵן ולווסת בגוף את רמת אותם הורמונים הדועכים עם ההזדקנות. באופן טבעי ההורמונים המומלצים כתוספים הם הורמון התירואיד, טסטוסטרון, מלָטוֹנין, אסטרוגנים ופרוגסטינים. פרק בפני עצמו הוא סיפורו של GH הורמון הגדילה (growth hormone), שתעשייה שלמה נבנתה סביבו, ונקדיש לו תשומת לב ראויה בהמשך הדברים.

אך מה שמסתמן כיום, היא הכנסת הגישה הגנטית-גנומית לתחום מניעת ההזדקנות, הנראית עדיין עתידית וכמעט דמיונית בהשלכותיה, אך כבר יש מספר חברות ביוטכנולוגיות נכבדות שעוסקות בה במרץ נעורים. התחום הזה כה נמרץ ומפתיע עד כי לעתים הוא נדמה כיומרני ודמיוני לחלוטין, ויש אף המגדירים אותו כניסיון להפר מעשה בראשית, ביצירת "אדם-על"
(Bionic person). לפני שנים אחדות התפרסם מחקר מרתק של Thomas Johnson מקולורדו, החוקר את מחזור החיים של תולעים קטנטנות, נֶמָטוֹדוֹת.
הוא גילה ששינוי גן בודד מסוים,tkr-1, שהוא למעשה הגן המקודד לקולטן של האנזים טירוזין-קינאזה, הביא לשינוי דרמטי שכמעט הכפיל את אורך חיי הנמטודה. Johnson, חוקר רציני ומקורי, שעובד על הנמטודה הזו שאורכה 0.5 ס"מ כבר 20 שנה, הופתע לקבל פניות ממספר קליניקות המנסות לשמֵר את נעוריהם של המתפתים לכך, בבקשה לקבל ממנו תמציות שהופקו מהתולעים עם המוטציה, המאריכות חיים. ומה התכוננו קליניקות אלה לעשות עם תמצית הנמטודה המֶתוּשֶלָחִית? כמובן, להזריקה לאותם בני-אדם המבקשים להאריך תוחלת חייהם.

Johnson, מדען רציני ושקול, לא התפתה לשתף פעולה עם שרלטנים אלה, ובצדק. אך המחקר הגנטי המנסה לזהות ביצורים שונים גן אפשרי או קבוצת גנים הקובעת או משפיעה על תוחלת החיים, נמשך במלוא המרץ. וכך מנסים על ידי יצירת מוטציות, להאריך את אורך חייהם של עכברים או את אלה של זבוב הפירות, דרוזופילה, נְשׂוּא מחקרים ותיק של גנטיקאים רבים. אך ממש בשנה האחרונה כאשר הושלם למעשה פרויקט הגנום האנושי, וכל 46 הכרומוסומים של האדם פרושים לפנינו במלוא אורכם, כאשר כל 31 אלף הגנים המאכלסים אותם נחשפו אחד לאחד, נעשית קפיצת המדרגה מתולעים, וזבובי פירות ועכברים למחקר הגנטי הישיר בחומר אנושי.

ומהו השלב הראשון בחיפוש אחר "גיזת הזהב" או סוד החיים הארוכים והבריאים? שתי קבוצות מחקר בבוסטון, הקימו חברת ביוטכנולוגיה בשם Centagenetix, דהיינו חברה הלומדת את הגנטיקה של כאלה המאריכים חיים מעל גיל מאה (centenarians), ועושים זאת בצלילות דעת מלאה. דגימת דם שנלקחת מישישים-שאינם-תשושי-נפש אלה, וניתוח של הגנום שלהם מלוא אורכו, אולי יצליח להביא לגילוי גנים מסוימים המייחדים את אלה בני-100 שנה ומעלה, מבני תמותה רגילים. שתי מעבדות גנטיות מובילות נוספות, מ-MIT בבוסטון ומסאן-פרנסיסקו, הקימו חברה נוספת בשם Elixir, והשיקוי כשם החברה שהם מקווים לרקוח על מנת לדחות את תהליך ההזדקנות, אמור להיות תוצר של גן הקרוי Sir2.
ושוב נחזור ליצור פרימיטיבי כגון שֶמֶר (yeast), שעל אף חוסר הדמיון החיצוני שלו לאדם, הוא דומה לנו ברבות ממערכות האנזימים שלו. מסתבר שכאשר מצאו דרך להשרות בגן Sir2 יצירה מוגברת של החלבון לו הוא מקודד, הדבר הביא להארכת חיי השֶמֶר. המחשבה היא שאותו גן, Sir2, או שווה-ערך שלו, נמצא ביצורים חיים שונים, ירודים ועילאיים, ואם גירסה שלו נמצאת באדם, אולי ניתן יהיה להגביר את פעילותו של הגן, ולהאריך חיי האדם.

אחת מחברות הביוטכנולוגיה הגדולות ביותר, Geron Corp, הפועלת בקליפורניה, מגלה אף היא פעילות רבה בתחום ה-anti-ageing. חברה זו בעלת זכויות פטנט אחדות בנושא של האנזים טֶלוֹמֶרָאזָה, מנסה אותו בגישה מעניינת. בקצרה, לחלק מהכרומוסומים יש מעין זנב או תוספת של חומצת גרעין, הנקראת טֶלוֹמֶר, שהולכת ומתקצרת ככל שהתא עבר מספר גדול יותר של חלוקות או במלים אחרות ככל שהתא "זקן" יותר.

בנקודה "הזדקנות" מתקדמת התא כבר לא מסוגל להתחלק יותר, ולכאורה הוא מאבד את חיוניותו.תפקיד האנזים טלומראזה הוא לשמור על אורכו של הטלומר, על ידי שהוא מאריך אותו. בחברת Geron, מצאו שיטה לשפעל את האנזים טלומראזה, דהינו להפכו ליותר פעיל. פרי מבטיח ראשון של שפעול הטלומראזה על ידי Geron, הוא בכך שהם הדגימו שתאי עור של אדם מזדקן, בהם הצליחו במניפולציה גנטית לשפעל ולהגביר את פעילות הטלומראזה, מתנהגים כתאי עור צעירים.
לכאורה בשׂורה משמחת לכל אלה שעור פניהם מתחיל להתכרכם, והם מורחים אותו בכל קרם אפשרי לשמור על חזותו הצעירה. אלא שניסויי חברת Geron נעשים על תאי עור מבודדים ולא על האורגניזם השלם, או האדם. שהרי לא יעלה על הדעת לשנות את פעילות האנזים טלומארזה שפעילותו התגלתה רק בסוף שנות ה-80 וחשיבותו כבירה לגבי מכלול פעולות, ושינוי פעולת הטלומראזה במניפולציה של הנדסה גנטית, עלול לגרום שינויים כבירים ולא תמיד רצויים בביולוגיה של גוף האדם. שהרי טלומראזה הוא אנזים הפועל בכל התאים, גם בתאים סרטניים.
שערו בנפשכם מה עלול לקרות אם נהפוך אנזים זה שפעילותו נקבעה במהלך מיליוני שנים של אבולוציה, לפעיל יותר: בכך אנו עלולים לתת זריקת עידוד לתאים סרטניים שיהפכו לפתע אגרסיביים יותר. גופנו פועל כמערכת משולבת בה מיליארדי ריאקציות התרחשות כל הזמן, כעין מעשה-רשת או network. באותו הקשר ניקח לדוגמה את הגן p53, שפעולתו "חיובית" בכך שהוא מפקח ומדכא את התהליך הסרטני. רק בשנת 2001 נמצא שכאשר מצליחים בשיטות גנטיות להגביר בחולדות את פעילות הגן p53, ובכך לכאורה אמורים לדכא בחולדות תהליכים סרטניים, מתברר למרבה האכזבה שחולדות אלה נטו להזדקן מהר יותר, ולמות צעירות מאורך חייהן המקובל. וזו אולי דוגמה ניצחת למוּרכבוּת של "מעשה המרכבה" של הגוף החי, כי מה שנכון בחולדה ודאי יהיה נכון באדם: מנסים לשפעל גן המדכא סרטן, ובדיעבד מקצרים את החיים מסיבות "לא סרטניות".

המוּצרים השונים שנוסו במרוצת השנים כבעלי סגולות לדחיית תהליך ההזדקנות (anti-ageing) רבים מלפרטם. מהיותר בולטים בין אלה נזכיר את הפורמולה GH3 (או בשמותיה האחרים Procaine וגם Gerovital) שהוחל בשיווקה כבר בשנות ה-60 במסע פרסום חובק עולם של הרופאה הרומנייה Ana Aslan, שהרשים בשעתו מאוד. רופאה זו זכתה לפרסום עולמי בתיאור סגולות תרופת נעורים זו, שהשפעתה לכאורה בניקוי כלי הדם מחומר טרשתי, בהפחתת לחץ-דם, בשיפור פעולת הטחול, הכבד, והמוח וכמובן "החזרת עטרה ליושנה" במובן הבּלוֹרִיתִי של המילה. ואכן, לא מעטים האנשים המפורסמים, שעל פי השמועה ניסו בזמנו את שיקוי מעיין-הנעורים של ד"ר Aslan, וביניהם מאו צה טונג, שארל דה-גול, צ`רלי צ`פלין והסופר הבריטי סומרסט מוהם.
למרות שעד היום ממשיכים למכור Gerovital בתמיסה או כמשחת-עור, עשרות מחקרים לא הצליחו להצביע על יתרונות שלו על אלה של אינבו (פלצבו) בכל אחד מהמדדים הנבחנים בקטגוריה של דחיית סממני ההזדקנות.

אך נראה שאת הנחשול הזה של מוצרים "מבטיחים" של anti-ageing אי אפשר לסכור. בפורט-לאודרדייל, פלורידה הוקמה קרן שתכליתה שיווק מוצרים לבלימת ההזדקנות בשם LEF או Life Extention Foundation, המאגדת בתוכה מספר מוסדות מדעיים ופעילים בה חוקרים בעלי שם, המתיימרים ליצור מויטמינים שונים קוקטייל בשם Pregnenolone האמור להכיל "חומרים מזינים המעודדים את פעילות המוח, ולמנוע התרחשות של תהליכים הרי-אסון הפוגעים בתאי מוח בשעת ההזדקנות"! רשות המזון והתרופות רבת העוצמה בארה"ב
(FDA) מנסה למנוע מ-LEF את מכירת המוצר המסתורי הזה, אך בית המשפט דווקא פסק שאין למנוע שיווקו. ואם עסקינן בשיקויי נעורים, נזכיר עוד חברה צעירה שהוקמה ב-Texas, ושמה קורץ אף הוא- Youngevity, המשווקת תערובת של "מינרלי פלא" (miracle minerals), שמקורם, איך לא, ממֵי הנהר Vilcabamba באקוואדור. רק ימים יגידו אם מֵי-נהר אלה יתבררו כמֵי-עדן, של ממש. בכתבת ההמשך נדון בעוד גישות ועקרונות למניעת הזדקנות.

בברכה, פרפ` בן עמי סלע