12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: דיכאון - הטיפול האלטרנטיבי
מאת: גלית שלגי dkh akdh   שמור מאמר למועדפים

דיכאון הוא מצב של הפרעה במצב הרוח הכרוך בהרגשת עצב וייאוש באופן יוצא דופן. הגישה הרפואית המקובלת לטיפול בדיכאון היא באמצעות תרופות נוגדות דיכאון. אמצעי זה הוא רק אחת מתוך אופציות רבות לטיפול. עשרים אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים לפחות ממידה של דיכאון בתקופה זו או אחרת של חייהם. שלושה אחוזים נמצאים בדיכאון חמור,עוד 2-3 אחוזים סובלים מדיכאון קל המכונה דיסתימיה (מצב בו האדם מוטרד רוב היום במצב רוח מדוכא במשך שנתיים לפחות, אך ללא אירועי מאניה או היפומאניה). מצב זה עלול לגרום לירידה בביטחון עצמי, חוסר יוזמה ומוטיבציה והשבתת כל הנאה או שמחה. שאר האנשים סובלים מהתקפים קלים יחסית של תגובות נפשיות שליליות למצבים ונסיבות מעציבות, ויש הנכנסים שוב ושוב לתקופות קצרות של דיכאון לשבוע-שבועיים (מאניה דיפרסיה-הפרעה דו קוטבית).

קיימים דיכאונות הנגרמים ע"י סיבות ביולוגיות או סביבתיות כמו, דיכאון שלפני המחזור החודשי, דיכאון אחרי לידה, דיכאון בגיל המעבר. אנשים מכל הגילאים, אפילו ילדים עלולים לשקוע בדיכאון. תחושה של "תקיעות", דריכה במקום, היא סימן מובהק לדיכאון. ברמה הפיזית, מתבטאת השפעת הדיכאון בעיקר בעייפות כללית, חוסר אנרגיה, רגישות מוגברת לכאב פיזי וטשטוש. סימנים נוספים הם נדודי שינה או שינה מוגזמת, חוסר איזון בהרגלי אכילה, חוסר תיאבון או אכילה כפייתית, הפרעות עיכול, יובש בפה, עצירות וירידה ברמת הדחפים המיניים. הדיכאון הקלאסי מתבטא בעיקר בנדודי שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, חוסר פרגון עצמי, האשמה עצמית ורגישות יתר.

הדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על דיכאון, הוא שיש לו סוף. הטיפול האלטרנטיבי למצבי דיכאון הוא רב תחומי והוא מקיף תחומים רבים תוך שילוב הדוק בין גוף ונפש- תזונה, ויטמינים, טכניקות מגע והרפיה, מודעות, ושיחה בינאישית.

רעלי דיכאון:
תרופות - לפחות מאתיים סוגים של תרופות ידועים כגורמי דיכאון. בין התרופות העלולות לגרום לדיכאון נמצאים האנטי- היסטמינים, כדורי הרזיה, תרופות להורדת כולסטרול. חומרים כמו גלולות למניעת הריון, קפאין, קוקאין, תרופות נוגדות גודש באף, מרבית התרופות האנטי- פסיכוטיות, תרופות סולפה למיניהן, מריחואנה, קורטיזונים, ווליום. אלו הם רק חלק מזערי מתוך רשימה ארוכה המהווים גורם עיקרי להתהוות מצבים דיכאוניים.

מתכות ומינרלים - עופרת, כספית, אלומיניום, נחושת הנם חומרים רעילים. סימפטומים של עייפות, עצבנות, נדודי שינה, כאבי ראש וחולשה כללית מופיעים בתדירות גבוהה יותר אצל אנשים החשופים יותר לעופרת.
אלומיניום הוא מינרל גורם דיכאון הנמצא במשקאות מוגזים, מי ברז, דאודורנטים, מוצרי מזון מעובדים כמו באבקת אפיה או גבינות מותכות. ממחקרים שביצעו ניתוח שלאחר המוות באנשים שסבלו מכיבים קשים ואשר השתמשו בחומרים נוגדי חומצה נמצא שרמת האלומיניום בעצמות שלהם היא בין זו של אנשים נורמאליים לזו של אנשים המקבלים טיפול בדיאליזה.

חומרים פטרוכימיים המצויים בחומרי צבע ודלק משמשים אף הם כגורמי דיכאון. חומרים אלה עוברים בקלות את מחסום הדם במוח ועלולים לגרום לשורה של הפרעות עצביות והתנהגותיות.

הפרעות הורמונליות ודיכאון
חוסר תפקוד או תפקוד רוחני לקוי הוא לעיתים קרובות תוצאה של הפרעה בפעילות הבלוטות: בלוטות האשכים, השחלות, בלוטות האדרנלין, הטחול, בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח. כל מה שקשור לרגשות ומצב רוח, ההורמונים המיוצרים ע"י מערכת ההפרשה הפנימית, נמצאים בבחינת סדר החשיבות, מיד לאחר חומרים המופרשים ע"י המוח. כאשר הורמון מסוים מופרש בכמות עודפת או חסרה, הדבר עלול לגרום לדיכאון. בקבוצת האנשים המדוכאים, אפשר בהחלט למצוא הפרעות הורמונליות. אצל גברים הסובלים מדיכאון נמצא רמות טסטוסטרון (ההורמון הגברי) נמוכות. ככל שהדיכאון עמוק יותר, רמת הטסטוסטרון נמוכה יותר.

הורמון אסטרוגן הוא בעל השפעה נוגדת דיכאון על רקמות המוח. כאשר רמות האסטרוגן יורדות אחרי לידה, לפני מחזור או בגיל המעבר, הדבר עלול להביא לנטיות דיכאוניות אצל נשים. חשוב לדעת, שאסטרוגן כשלעצמו הוא תוספת לא מאוזנת. השחלות בגוף האישה מייצרות גם פרוגסטרון ומעט טסטוסטרון. הפרוגסטרון עשוי לנטרל את הפוטנציאל המסרטן של האסטרוגן. ממחקרים נמצא כי שילוב אסטרוגן וטסטוסטרון יחד היו בעלי ההשפעה החיובית ביותר בקרב נשים שסבלו מדיכאון שלאחר ניתוח כריתת רחם. יתרה מכך, קיימות ראיות שאסטרוגן לבד וגם פרוגסטרון לבד, עלולים להגביר את הדיכאון.

תזונה ודיכאון - אנשים דיכאוניים רבים סובלים מחסכים תזונתיים תת קליניים. קיימים מחקרים המראים קשר ישיר בין חסך תזונתי ודיכאון. אנשים מדוכאים מסוימים סובלים גם ממחסור בויטמינים, למרות שהדבר אינו מתבטא תמיד בבדיקות מעבדה שגרתיות. יתכן מצב שבו תהיה רמה טובה של ויטמין מסוים במזון ואפילו בדם ובכל זאת יסבול אדם ממחסור תזונתי - דיכאוני. זאת עקב מחסור בוויטמין הספציפי במוח. מרכיבי המזון עוברים תהפוכות רבות לפני שהם נספגים במוח: תחילה עליהם להיספג במערכת העיכול בגוף. תרופות מסוימות, מיקרואורגניזמים ומחלות גנטיות עלולים למנוע ספיגת חומרים חיוניים מזינים.ליקוי בתהליכי ספיגה הוא גורם המופיע אצל מטופלים פסיכיאטריים רבים. כמו כן, חומרים מזינים רבים יהיו חסרי תועלת לגוף אם הם לא מקבלים את הצורה המטבולית האקטיבית שלהם. בנוסף, המוח הוא מאוד קפדן ביחס לחומרים הנקלטים מזרם הדם. מחסום הדם במוח נועד להבטיח סינון קפדני גם לחומרי מזון. "ליינוס פאולינג" גילה במחקרו על פסיכיאטריה אורתו - מולקולרית כי תנועה פגומה של חומרי מזון מעבר למחסום הדם במוח עלולה להתבטא בהפרעות מוחיות. הוא סבר כי מתן כמויות גדולות מאוד של הויטמין החסר עשויות להיות בעלות ערך רפואי. עולם הפסיכיאטריה הזדרז ואמר כי מדובר בכימיה ולא ברפואה למרות שדווח על רמות נמוכות של חומרי מזון בנוזל המוח וחוט השדרה אצל אנשים שסבלו מדיכאון לאחר לידה, דיכאון כתוצאה מחשיפה לרעלים, איידס ואלצהיימר.

תוספי מזון מסוגלים לסייע במצבים בהם קיים חסך תזונתי הנגרם ע"י מצבים דיכאוניים. (חשוב לציין כי נטילת ויטמינים ומינרלים מחייבת התייעצות עם מומחה בתחום). תוספי מזון עשויים לשפר את תפקודם של אנזימים פגומים או חסרים. ישנן חומצות אמיניות מסוימות למשל, ההופכות באמצעות האנזימים למוליכים שתפקידם לסייע בויסות מצבי רוח. כמויות גדולות של ויטמינים מסוימים מסוגלות לתפקד באופן דומה לתרופות אנטי דיכאוניות מעל ומעבר לאפקט הפסיכולוגי הנורמלי שלהם. למשל, כמויות גדולות במיוחד של ויטמינים מקבוצת B, פועלות בצורה דומה לווליום. לכמויות גדולות של ויטמין B1 השפעה דומה להשפעתן של תרופות אנטי דיכאוניות רבות. חומצה פולית מסייעת בסינתוז מרבית החומרים הנוירוכימיקלים שתפקידם בגוף הוא ויסות של מצבי הרוח. ויטמין C מוריד את רמת המינרל ואנאדיום הקיים אצל אנשים דיכאוניים רבים. כמו כן הוא בעל יכולת לפעול נגד מתכות וכימיקלים מעוררי דיכאון. הוא משפר את פעילות מערכת החיסון, ואפילו נגד מחלות סרטניות.

בגוף נמצאים לפחות 15 סוגי מינרלים שונים שרמת חיוניותם לשמירה על הבריאות שווה לחשיבותם של ויטמינים. פעילותם של המינרלים מתבטאת בין השאר בהיותם זרזים של מרבית הפעולות הפיזיולוגיות. הם מהווים מרכיבי מפתח בחומרים ביו- כימיים רבים, ביניהם המוגלובין והורמון בלוטת התריס. מחסור במינרלים או תפקוד לקוי של המינרלים בגוף, עלול להוות גורם לדיכאון. ליתיום למשל, הוא חומר מזון חיוני. ליתיום נחשב לתרופת קסם לטיפול במאניה דיפרסיה. בכוחו להקל גם מצבים של דיכאון חד קוטבי ותוקפנות אובססיבית. ליתיום הוא תרופה אנטי- דיכאונית יעילה, ובמקרים מסוימים של דיכאון חד קוטבי הוא יעיל יותר מתרופות אנטי דיכאוניות אחרות. כמו כן הוא מגביר את יעילותן של תרופות אנטי- דיכאוניות. ליתיום, הוא מינרל שנמצא בעיקר במים מינרלים, אבל הוא נמצא גם בקבוצת המינרלים שבמזון שאנו אוכלים, פירות, ירקות, דגים ופירות ים.

צמחי מרפא - מאז ומעולם היו צמחי המרפא עמוד התווך של הרפואה בעולם. אפילו בעידן של היום, רבע מן התרופות הקונבנציונליות הן על בסיס צמחי.
בין צמחי המרפא קיימים אחדים בעלי תכונות מרגיעות ברורות. למשל, המליסה, לבנדר, שוש (ליקוריץ) ומיורם. אלו יעילים במיוחד עבור אנשים דכאוניים, הסובלים מהפרעות שינה, חרדה וכאבים. עשבי מרפא מעוררים כמו ריחן, גינסנג ורוזמרין טובים לטיפול באנשים דיכאוניים הסובלים מעייפות. תה שחור, תה ירוק, זעפרן, כורכום ידועים כמעוררים בדרגה גבוהה במיוחד.

אופן השימוש בעשבי מרפא - למטרות רפואיות נהוג לרקוח תה מהעשבים. כשמדובר בצמחים קשים יש להרתיחם באיטיות ולהכין מהם תמצית. קיימים עשבי מרפא שאין להשתמש בהם במצבים רפואיים מסוימים. זעפרן למשל מסוכן לנשים בהריון כיון שהוא עלול לגרום להפלה. עשבים אחרים עלולים לגרום לאלרגיות. לכן, יש להתייעץ בכל מקרה עם גורם מוסמך ולבדוק בקפדנות את ההשפעה.

ארומתרפיה - היפוקרטס המליץ על אמבט ריחני ועיסוי מדי יום להזנת הנפש ושמירה על בריאותה. ממחקרים נמצא כי ריח אפרסק מקל על כאבים. עוד נתגלה כי מטהרי אויר ריחניים שיפרו מצב רוח, וכי ניחוחם של תפוחים ותבלינים בעלי השפעה מרגיעה. ברגמוט , גרניום, יסמין, לבנדר, מיורם, נרולי, ילנג ילנג, רוז, פאצ`ולי, פריחת הדר ואגוז מוסקט הם שמנים אתריים אשר תורמים לשיפור הדיכאון. השימוש בשמנים אלה הוא על פי רוב במינון של חמש-חמישים טיפות במאה מ"ל של שמן נשא. ניתן להריח, לשים במבער, להניח על כרית או באמבט.

הרפיה ודיכאון - לחץ נפשי הוא האויב מספר אחת של בריאות טובה. כל האמצעים והשיטות הקיימים כיום למלחמה באויב זה משתמשים במרכיב דומיננטי אחד- הרפיה. הרפיה היא היפוכו של המתח והרפיון האופייניות ללחץ נפשי. כל מה שניזוק כתוצאה מלחץ נפשי עשוי להתאזן בעזרת הרפיה. מחקרים מראים שאנשים שלמדו הרפיה שיפרו בצורה טובה את בריאותם. כאשר אנו נמצאים במצב של הרפיה, נרגע החלק הסימפטטי של מערכת העצבים המרכזית, ובמקומו החלק הפארא-סימפטטי שתפקידו להקל על יציאה ממצבי לחץ ומועקה ,נכנס לפעולה. הרפיה עוזרת גם על העבודה הנפשית פנימית. היא מאפשרת יכולת אינטלקטואלית טובה יותר, עוזרת לנו להתחבר שוב אל עצמנו, ומקנה תחושה עמוקה של התעלות. כדי להגיע להרפיה אמיתית, לא מספיק לשקוע בכיסא ולצפות בטלוויזיה. יש לשחרר גם את המתיחויות הפיזיות והנפשיות.

עבודה עם הגוף לשחרור הנפש - הרפיה מומלצת בעיקר כבסיס לטכניקות טיפול בעזרת רפלקסולוגיה, עיסוי, דמיון מודרך או מוסיקה. אלו הן טכניקות אחדות הפופולריות כיום, העשויות להקל על מצבי דיכאון .
לעיסוי למשל, פעילות מאוד מרגיעה ומרעננת. העיסוי מביא להרפיית שרירים, מוריד את קצב הלב ולחץ הדם וממריץ את מחזור הדם בגוף. ממחקרים נמצא שאפילו ליטוף בגב עשוי להקל כאב, חרדות ודיכאון בקרב מאושפזים. פסיכותרפיסטים רואים בעיסוי מענה לחסך במגע. למעשה כתוצאה מעיסוי, משתחררים לא רק השרירים אלא גם זיכרונות עמוקים היוצאים החוצה.

רפלקסולוגיה - מפחיתה לחץ ומביאה להרפיה עמוקה, הרי לא ניתן למנוע לחץ. הוא בלתי נמנע. לחץ הופך להיות בעיה כאשר לא מתמודדים עמו כראוי. במיוחד לחץ הנובע מדאגה, מתשישות. במצב זה כל מנגנוני ההגנה של גופנו נבקעים, מערכת החיסון נחלשת ואנו מועדים יותר למחלות.כיום כבר ידוע כי למעלה משבעים וחמישה אחוזים מהמחלות קשורים ללחץ. לרפלקסולוגיה הכוח להפחית את הלחץ בהביאה להרפיה עמוקה ולשלווה, המאפשרת למערכת העצבים להירגע ולתפקד באופן מסודר יותר. גם מחזור הדם מתנהל כשורה, הזרימה משתפרת והחמצן מגיע לכל תאי הגוף. הגוף שואף ל"הומאוסטאזיס" ותהליך הריפוי מתרחש.

מוסיקה - אמצעי מעולה לשיפור מצב הרוח, להקלה במתחים ולשבירת חומות הבדידות. המוסיקה היא אמנות המאפשרת הבעה ותקשורת אנושיים. כשמטופל מנגן או מאזין למוסיקה, הוא יכול להגיב לצלילים הממלאים את החלל החיצוני ואת החלל הפנימי שבתוכו. אצל כל אדם האזנה למוסיקה מעוררת התרחשות בכל הרבדים: בגוף, במוח, בנפש ובנשמה. יכולים להיות שינויים פיזיולוגיים כמו פעימות לב חזקות ומהירות יותר, צמרמורות, הרגשת קור או חום או שינויים בתנוחת הגוף. המוסיקה עשויה לעורר אסוציאציות, דימויים, זכרונות, פנטזיות, מאוויים ורצונות. רגשות שונים עשויים להתעורר: הנאה, שמחה, עצב, פחד, חרדה, כעס. כמו כן תתיכן הרגשת התעלות רוחנית. כאשר מדובר בדיכאון חודר עצמות, יש בכוחה של המוסיקה להביא לריפוי. המוסיקה של "בטהובן" למשל, אשר מקורה בסבל האישי של היוצר, עשויה לגרום להתרוממות רוח ולשכחה של המצוקות. מוסיקה רווית אופטימיות, תקווה ואהבה עשויה להיות מקור טוב להשראה חיובית. הסימפוניה התשיעית של "בטהובן", מזמור לשמחה, היא דוגמה קלאסית. מוסיקה מודרנית ודיסוננטית עשויה לשקף את רגשות הבלבול והמבוכה הקשורים לדיכאון.

דמיון מודרך - כאשר מדובר ב"אני" הפנימי, כוחן של תמונות חזק במיוחד. הדמיון הוא יותר מאשר מסך קולנוע שעליו מוקרנים המחשבות והרגשות שלנו. בעזרת הדמיון אנו מערבים את כל החושים שלנו וכך אנו יכולים לעצב תמונות כפי שאנו רוצים. הדמיון משמש כשפה בסיסית של טיפול בהיפנוזה. בטיפול פסיכולוגי משתמשים בדמיון נגד פחדים ופוביות. קל יותר לעבוד עם הדמיה במצב של רגיעה. אפילו כמה דקות ביום יכולות להיות אפקטיביות. בעזרת הדמיון אפשר לעשות הכל, כולל דברים שהם במישור הפסיכולוגי- טיפולי. אפשר להתחבר עם דמויות פנימיות - המרפא הפנימי, הילד הפנימי. אלה הן דמויות אגו חלופיות שיש בכוחן להוביל את החוכמה והאהבה מתת ההכרה, אל ההכרה.

ריפוי באמנות - אמנות היא דבר המגיע מתוך הנשמה ומקבל צורה בידי האומן. כשאנו שרויים בדיכאון, אמנות מסוגים שונים מסוגלת להביא מרפא: בכוחה של האמנות להסיח דאגות המשתלטות עלינו. העיסוק באמנות נותן הרגשה של יצירתיות ומחזק את תחושת היכולת שלנו. היא מסוגלת להגיע ולגעת ברגשות עמוקים ביותר ולהשפיע עליהם. אמנות מסוגלת לעורר את שתי התגובות הבריאות ביותר להתמודדות נפשית: צחוק ובכי.

כתיבה כטיפול, אמנות ויזואלית, ציור, משמשים כאמצעים נוספים המסייעים במצבי דיכאון.

בברכה, גלית שלגי