12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: על עבודה – על התמודדות עם שחיקה ולחצים
מאת: דר` מירה חניק   שמור מאמר למועדפים

העבודה הזאת עוד תהרוג אותי!

האם האת מרגישה לעיתים כאילו העבודה שלך "תהרוג" אותך בקרוב? האם את חוזרת הביתה לעיתים קרובות מותשת ושחוקה? האם את חיה בתחושה
ש"נמאס לך"?

לכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות, אולם ישנם מצבים מסויימים בעבודה, העלולים להכניס אותנו ללחצים מתמשכים, שאם עוצמתם מגיעה לרמה מסויימת - אנחנו עלולים להישחק. האם מקום העבודה שלך הוא כזה?
כדאי ללמוד להכיר במצבי לחץ, לזהות אותם, ולהגדיל את היכולת להפיק את המיטב ממצבך בעבודה בלי להישחק.

לחצים ושחיקה:
מצב לחץ מוגדר כמצב בו קיים פער בין הדרישות במציאות, לבין היכולת של היחיד לבצע אותן. שחיקה נובעת מהתשה, כתוצאה מעמידה במצבי לחץ רבים או מתמשכים לאורך זמן. אנשים העובדים בלחץ זמן, עם מטלות רבות הנדרשות מהם, ואינם יכולים להשפיע על סוג העבודה שהם עושים ועל החלטות בעבודה, נוטים לסבול מלחץ בעבודה. ככל שמצב הלחץ מתמשך לאורך זמן, ללא יכולת להפיג
אותו - נוצר מצב של שחיקה.

מרכיבי השחיקה:
תשישות גופנית, ריגשית ורוחנית.
הגופנית:
עייפות שאינה חולפת, חולשה כללית, כבדות וחוסר מרץ. השחוקים חולים לעיתים קרובות, מועדים לתאונות, בעיות שינה.
הריגשית:
תחושת דיכאון, חוסר אונים, חוסר תקווה ומילכוד. במיקרים קיצוניים, עלול להגיע למשבר נפשי ולמחשבות אובדניות. אנשים העובדים בשירות אנושי, אשר משקיעים את כל נפשם בעזרה לאחרים, מרגישים לעתים כי לא נותר להם דבר לתת לאחרים.
האדם השחוק חש עצמו רגשית עצבני ומהיר לרגוז. חברים ובני משפחה נעשים מקור נוסף ללחץ ריגשי.
הרוחנית:
התפתחות עמדות שליליות של הנשחק כלפי עצמו, עבודתו, וחייו. העניין בעבודה הולך ופוחת, ההערכה העצמית יורדת. אנשים במקצועות השירות מאבדים את אהבת הזולת. במקום לראותם כבני אדם בעלי רגשות, הם מתחילים לראות בהם אוסף של בעיות. חוסר סיפוק גורם לשחוקים לאחר לעבודה, להיעדר, להאריך הפסקות בעבודה, לזלזל במטופלים או במקבלי השרות.

עיתוייה, עוצמתה ומישכה של השחיקה הנפשית תלויים בפרט ובסביבה בה הוא חי ועובד. יש עבודות ועיסוקים השוחקים יותר. יש תאוריה הגורסת כי דווקא האנשים הנלהבים, בעלי היוזמה והמרץ, האידאליסטים והרוצים לעזור, הם הנשחקים מהר, משום שהם משקיעים הרבה מעצמם. אולם אנשים נשחקים לא רק בגלל עומס גדול בעבודה, אלא גם כאשר אינם יכולים לנצל בעבודתם את כישוריהם והם חשים חסרי ערך, או אינם מוצאים בעבודה אתגר וגיוון.

גורמי שחיקה הקשורים בעיסוק או במקום העבודה:
איפיוני סביבת העבודה: גורמים מיבניים (מיבנה, צפיפות, רעש); גורמים אירגוניים (ביורוקרטיה, סחבת, ניירת, התנכרות); גורמים חברתיים (מקבלי השירות, טבע בעיותיהם ורצינותם, יחסם לנותני השירות); גורמים פסיכולוגיים (עצמאות, גיוון, עומס); ואיפיונים ריגשיים אחרים (משמעותיות העבודה, אפשרות לביטוי עצמי, להתפתחות), וכן טיב התגמולים, המשוב מהממונה, התמיכה, האתגרים, השיתוף במדיניות ובהחלטות; ובמידבה רבה האפשרות להשפיע על סביבת העבודה ועל אופי העבודה; כל אלה משפיעים על שחיקה בעבודה.

במיקרים רבים, עצם העבודה עם אנשים - מהווה מקור לחץ. על איש המקצוע להיות תמיד יודע ומבין, מכיר ומתחשב, והוא חשוף לבעיותיהם הנפשיות, החברתיות והגופניות של מטופליו.

המלצות להתמודדות ברמת האירגון:
במערכת האירגונית: שינוי המיבנה וסידרי העבודה, שינוי תפקידים, ייעול, רוטציה.
תמיכה חברתית: חיבה הדדית, מגע נמוך, והסכמה ערכית, משפיעים על שחיקה.
מערכות תמיכה חברתיות, בבית ובעבודה, מגינות על האדם מפני שחיקה. אנשים שחשו בדידות, שיחסיהם החברתיים היו פחות טובים, וכללו פחות הערכה והדדיות ריגשית, ופחות תמיכה בעתות משבר, סבלו יותר משחיקה.

גורמי שחיקה הקשורים לאישיות האדם:
היום יודעים על 3 מרכיבים חשובים במניעת שחיקה:
1. מעורבות, איכפתיות וסקרנות כלפי הסביבה והארועים.
2. שליטה ואמונה ביכולת להשפיע על הסביבה באמצעות רעיונות, דברים ומעשים.
3. אתגר ותפיסה ששינויים הם טיבעיים, הכרחיים וחשובים לכל התפתחות.

כל 3 המרכיבים: מעורבות, שליטה ואתגר, חשובים ומועילים בהתמודדות עם גורמי לחץ. אנשים ששלושת המרכיבים חלשים אצלם, נוטים לראות עצמם ואת סביבתם כמשעממים, כחסרי משמעות וכמאיימים. הם מרגישים חסרי אונים, אינם סבורים כי התפתחות היא אפשרית או חשובה, והם סבילים במגעיהם עם המקיף אותם. הם אינם אופטימיים, אינם מאמינים ביכולת שלהם לשנות דברים - ולכן ללחצים יש השפעה הרסנית על בריאותם הפיזית והנפשית.

מעורבות:
פירושה למצוא עניין בדברים שונים: בעבודה, תיאטרון, תערוכות, אנשים, וכד`. להיות סקרן ולהתעניין בעיסוקים שונים ובהיבטים שונים של כל נושא.
שליטה:
הישגיות והצלחה. אנשים מצליחים רואים עצמם ואת עולמם באור חיובי ומדווחים על רמות שחיקה נמוכות. אלה שחשים שנכשלו, נוטים לדווח על רמות שחיקה גבוהות. ייתכן שכשלון גורם לשחיקה, ייתכן ששחיקה גורמת לכשלון, וייתכן שתכונות מסויימות של האדם או המצב מעודדות גם שחיקה.
אתגר:
ראיית בעיות וקשיים כדבר מאתגר. חשוב להציב מטרות שניתן להשיג, וחשוב להכיר בהצלחה שהושגה לפני שממשיכים במירוץ לקראת אתגרים חדשים.

התמודדות ברמת הפרט:
התנאים ההכרחיים להתמודדות עם שחיקה הם: מודעות לבעייה; נטילת אחריות אישית לפעולה מונעת; בהירות אבחנה ביחס לפתרונות אפשריים; פיתוח אמצעי התמודדות.
ישנן טכניקות רבות לשליטה במצבי לחץ, כדי להימנע משחיקה. אם המצב או המציאות ניתנים לשינוי, מצאי דרך לשנות: שינוי מקום או נסיבות העבודה, עימות עם מקור הלחץ ע"י הידברות ומו"מ, שינוי המטרות והגדרתן מחדש, ועוד.
אם המציאות או המצב אינם ניתנים לשינוי, מצאי דרכים לשנות את עצמך, או להקל על עצמך, להרגע ולהתפנק, לשחרר רגשות, לקבל תמיכה חברתית, לבצע פעילות גופנית באופן קבוע כדי לשמור על חוסן גופני ונפשי, להתנתק כשאפשר (למשל, לצאת לחופשה), ובעיקר: לוותר הדרישה הבלתי סבירה לשלימות.