12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הסיגריה שאחרי בג"צ
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

נדחתה עתירה בנושא מיסוי סיגריות אלקטרוניות

רקע
בימים אלה, דחה בית המשפט העליון עתירה של יבואני סיגריות אלקטרוניות, וקבע כי הסמכות לדון בעתירה מסורה לבית המשפט האזרחי (השלום, או המחוזי, לפי סכום התביעה) (1).
העותרות טענו כנגד חוקיות הטלת מס קניה על סיגריות אלקטרוניות, אך בית המשפט דחה את טענתן מחמת חוסר סמכות ושלח אותן לבית המשפט האזרחי.

• מה היה סיפור המקרה?
העותרות ייבאו מסין סיגריות אלקטרוניות.
בתאריך 22.11.21 פורסם תיקון לצו תעריף המכס, שהחל מאותו המועד הטיל מס קניה על סיגריות אלקטרוניות.
בתאריך 31.1.22 ובתאריך 16.2.22 פורסמו צווים נוספים בנושא הטלת מס הקניה על סיגריות אלקטרוניות.
העותרות טענו, כי הצו הראשון (מיום 22.11.21) פקע, היות ולא אושר במועד על ידי ועדת הכספים של הכנסת.
העותרות טענו עוד, כי בתקופת הביניים, לאחר שפקע צו זה ובטרם פורסמו צווים חדשים, הן ייבאו סיגריות אלקטרוניות וניסו לשחררן מפיקוח רשות המכס ללא תשלום מס קניה.
העותרות מסרו כי מערכת שער עולמי לא אפשרה להן לשחרר את הסיגריות ללא תשלום מס קניה, ומשכך הן הושארו בפיקוח המכס, והוגשה העתירה לבית המשפט.
יש לציין שמדובר במס בשיעור גבוה, של מאות אחוזים.
המדינה טענה כי לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בעתירה, שכן מדובר בסכסוך הנוגע לתשלום מס קניה, שאמור להיות נידון בבית המשפט האזרחי (השלום או המחוזי, לפי סכום התביעה).

• מה פסק בית המשפט?
בית המשפט העליון החליט לקבל את טענת המדינה, וקבע כי מדובר בסכסוך אזרחי הנוגע לתשלום מס קניה, ומקומו בבית המשפט האזרחי.
בית המשפט קבע עוד, כי כאשר מתגלה סכסוך לגבי מס קניה (או מכס), עומדות בפני היבואן שתי אפשרויות: לשלם את המס אגב מחאה לפי סעיף 154 לפקודת המכס ולהגיש תביעה כספית, או, במצבים חריגים, לא לשלם את המס השנוי במחלוקת, להשאיר את הטובין בפיקוח המכס ולהגיש תביעה לסעד הצהרתי, שגם אז מקומה בבית המשפט האזרחי (ולא בבג"צ).
העותרות ניסו לטעון כי אין מדובר בסכסוך רגיל לגבי גובה המס, אלא בשאלה הנוגעת בחוקיות הטלת המס בתקופת הביניים בהן הצו לא אושר על ידי ועדת הכספים, וכי העתירה אמורה למנוע גם הישנות מקרים כאלה בעתיד, על כן מקומה של עתירה זו הוא בבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי גם טענות מסוג זה, ניתן לברר בבית המשפט האזרחי.
בית המשפט העליון ציין כי הוא אינו מביע דעתו לגופן של טענות העותרות, והן תתבררנה בהליך האזרחי.
בנסיבות תיק זה, חרף דחיית העתירה, לא הוטלו הוצאות על העותרות.

עוד ציין בית המשפט, כי עתירה דומה (בג"צ 1471/22 ביפרש בע"מ נ' שר האוצר ואח'), עדיין תלויה ועומדת וטרם הוכרעה (הדיון בה קבוע כעת ליום 14.7.22). באותה עתירה, באופן תמציתי, טענו העותרות כנגד הטלת המס בצו הראשון מ-22.11.21, בשל הסתמכות על המצב הקודם טרם הטלתו.

• מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
כפי שקבע בית המשפט העליון, דרך המלך לבירור תביעות הנוגעות למיסוי עקיף, כגון מכס או מס קניה, מסורה לבתי המשפט האזרחיים (השלום או המחוזי, לפי סכום התביעה), כאשר באותן ערכאות ניתן לברר גם טענות "מנהליות" כגון אי חוקיות הטלת המס.
הבעיה המרכזית הנעוצה בבירור התביעות בבתי המשפט האזרחיים, היא שמדובר בתביעות שאורכות זמן רב (מספר שנים), וכאשר בכל אותה עת, נאלץ היבואן להשאיר את הסחורה בפיקוח המכס (ולשלם אחסנה, והוצאות נוספות), או לשלם את המס השנוי במחלוקת כתנאי לבירור התביעה, כאשר פעמים רבות מדובר בנטל מס כבד. כך במקרה הזה, בו מדובר במס גבוה מאד על סיגריות אלקטרוניות, בעבר עמד על 270% וכיום עומד על 243% + 7.34 ש"ח למ"ל (למשל, פרט 85.43-4010 לצו תעריף המכס).
באופן שונה מתביעות מכס או מס קניה (ביבוא), בתביעות העוסקות בחיובי מס הכנסה או מס ערך מוסף, או אפילו מס קניה על תוצרת מקומית (שלא ביבוא), רשאי הנישום שלא לשלם את המס השנוי במחלוקת, עד לסיום בירור ההליך המשפטי, באופן שמקל עליו לנהל את ההליך.
מסיבות אלו ואחרות, לעתים מנסים יבואנים לבצע קיצור דרך, ולהגיע ישירות לבית המשפט העליון (בג"צ), בעתירה התוקפת את עצם הטלת המס. במקרה הנוכחי, העתירה נדחתה, אך זכור לפחות מקרה אחד, בו העתירה לא נדחתה על הסף מחמת חוסר סמכות, אלא נידונה ובסופה הגיעו הצדדים לפשרה. באותו המקרה, יובאו דגי אמנון בתוספת פלפל מסין, והמחלוקת הייתה האם מדובר בדגים מעובדים או לא, לצורך סיווג המכס, והצדדים הגיעו להבנה על תשלום מס חלקי לצורך שחרור המשלוח (2).

הפניות:
(*) הכותב עובד במחלקת מיסוי עקיף במשרד קסלמן וקסלמן, והוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית;

(1)בג"צ 2762/22 אלי פתיה יבוא ושיווק בע"מ ואח' נ' מנהל רשות המיסים ואח', פסק-דין מיום 12.6.22, כבוד הרכב השופטים: סולברג, גרוסקופף וכבוב. ב"כ הצדדים: ליבואנים- עו"ד נאוה הנס, צורי ללוש ומשה הר שמש. למדינה: עו"ד עמרי אפשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
(2)בג"צ 1747/13 בלדי בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס ומע"מ (26.5.13). למען הגילוי הנאות, הח"מ היה מעורב בהליך זה מטעם העותרת.