12350 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: תפסת שלא לצורך? שילמת
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
לפני מספר ימים, קיבל בית המשפט תביעת יצואן נגד רשות המכס, והורה למכס לשחרר לידיו טובין שנתפסו והיו מיועדים ליצוא. בית המשפט קבע כי הטובין לא מצריכים רישיון יצוא.
רשות המכס שינתה את עמדתה במהלך המשפט לגבי ההצדקה לתפיסה, ובית המשפט חייב אותה גם בכל ההוצאות הכרוכות בכך (1).

מה היה סיפור המקרה?
חברה ביקשה לייצא מישראל מעבדים גרפיים לכרטיסי מסך המיועדים לשימוש במחשבים ניידים. בשנת 2020 ביקשה החברה לייצא טובין אלה לשני לקוחות, האחד בהולנד והשני בארה"ב.
רשות המכס עיכבה את היצוא וטענה כי לטובין מסוג זה נדרש רישיון יצוא משום שמדובר בטובין "דו-שימושיים" (שיכולים לשמש לצרכים בטחוניים או אזרחיים). זאת, על פי צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגייה דו-שימושיים), התשס"ו-2006, המאמץ הסדר בינלאומי בו חברה מדינת ישראל (הסדר ווסאנאר). היצואן חלק על כך וטען שלטובין מסוג זה לא נדרש רישיון יצוא.
בית המשפט מינה מומחה מטעמו לתחום הנדסת מחשבים, חרף התנגדות המדינה למינוי זה.
מומחה בית המשפט הגיש את עמדתו לפיה, בהתאם למאפיינים הטכניים של המוצר, הוא אינו נדרש ברישיון יצוא על פי הדין, כלומר היצואן צודק ורשות המכס טועה.
בהמשך ההליך, הודיעה המדינה כי היא הגיעה למסקנה שהטובין אינם נדרשים ברישיון יצוא.
יחד עם זאת, ביקשה המדינה מבית המשפט להשית על היצואן הוצאות משפט ואת הוצאות האחסנה של הטובין מספר שנים, בטענה כי הוא לא שיתף פעולה בזמן אמת ולא מסר את הנתונים על הטובין, ועקב כך יתכן והמדינה הגיעה למסקנה שגויה.
המדינה טענה עוד, כי על פי הדין כל יצואן חייב לשתף פעולה ולמסור מסמכים ומידע כדי לסייע לרשות לקבל החלטה. היעדר שיתוף פעולה כאן, כך נטען, צריך להיזקף לחובת היצואן ולא לחובת המדינה.
היצואן הגיב וטען כי המדינה גיבשה עמדת שהטובין דורשים רישיון יצוא על סמך מומחה שלה, ולא ביקשה מהיצואן פרטים נוספים לצורך גיבוש ההחלטה.

מה פסק בית המשפט?
ראשית, לאור חזרת המדינה מן הטענה העיקרית, קבע בית המשפט כי התפיסה לא הייתה מוצדקת ויש להורות על שחרור הטובין לידי היצואן.
שנית, קבע בית המשפט, כי כאשר תביעה נמצאה כמוצדקת, הכלל הוא שהנתבע ישפה את התובע על מלוא הוצאותיו.
על כן, במקרה זה חייב בית המשפט את המדינה, בנוסף להשבת הטובין ליצואן, בהוצאות האחסנה ובנוסף בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 27,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
משטר יצוא טובין טכנולוגיים מישראל, כפוף להסדר בינלאומי בו חברה מדינת ישראל, הידוע כהסדר ואסאנאר. על פי הסדר זה, טובין מסוימים שעשויים להיות דו-שימושיים- גם בטחונים וגם אזרחיים, כפופים למשטר פיקוח, של משרד הכלכלה. יצואן שעומד לייצא טובין "דו שימושיים" נדרש לקבל רישיון לייצא את הטובין מישראל. ההסדר מתייחס למשל לקטגוריות של אלקטרוניקה, מחשבים, ועוד.
במקרה זה, טובין שתפסה רשות המכס נותרו אצלה ארבע שנים (!) עד להכרעת בית המשפט, האם מדובר בטובין דו שימושיים או לא. אמנם פסק-הדין קבע שיש להשיב ליצואן את הטובין וגם לפצות אותו בגין הוצאות אחסנה והוצאות משפט, אך כידוע הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מאד מהיר, וניתן להטיל ספק האם טובין בני ארבע שנים לפחות, שהעלו אבק במחסני המכס, עדיין יכולים להימכר, ובאיזה מחיר. יתכן שבית המשפט היה צריך לגבש כאן הסדר ביניים, לשחרור הטובין לידי היצואן למכירה בישראל/הסדר אחר, תוך הפקדת ערובה, וניהול המשפט על הערובה שניתנה.

הפניות:
(*) הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית; הכותב לא ייצג בתיק.
(1) ת.א. (שלום קצרין) 1733-08-20 סי אן ג'י מעבדות (נ.ג.) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל- רשות המסים- אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 27.5.24, כבוד השופטת ברכה לכמן. היצואן יוצג ע"י עו"ד פרדי גילדר. המדינה יוצגה ע"י פרקליטות מחוז צפון (אזרחי). המדינה רשאית לערער לבית המשפט המחוזי.