חיפוש מאמרים

12338 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
פרשנות הסכם שומה - דיני מיסים





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: מכס ואסאנר דושימושי תפיסה

נושא המאמר: תפסת שלא לצורך? שילמת
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
לפני מספר ימים, קיבל בית המשפט תביעת יצואן נגד רשות המכס, והורה למכס לשחרר לידיו טובין שנתפסו והיו מיועדים ליצוא. בית המשפט קבע כי הטובין לא מצריכים רישיון יצוא.
רשות המכס שינתה את עמדתה במהלך המשפט לגבי ההצדקה לתפיסה, ובית המשפט חייב אותה גם בכל ההוצאות הכרוכות בכך (1).

מה היה סיפור המקרה?
חברה ביקשה לייצא מישראל מעבדים גרפיים לכרטיסי מסך המיועדים לשימוש במחשבים ניידים. בשנת 2020 ביקשה החברה לייצא טובין אלה לשני לקוחות, האחד בהולנד והשני בארה"ב.
רשות המכס עיכבה את היצוא וטענה כי לטובין מסוג זה נדרש רישיון יצוא משום שמדובר בטובין "דו-שימושיים" (שיכולים לשמש לצרכים בטחוניים או אזרחיים). זאת, על פי צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגייה דו-שימושיים), התשס"ו-2006, המאמץ הסדר בינלאומי בו חברה מדינת ישראל (הסדר ווסאנאר). היצואן חלק על כך וטען שלטובין מסוג זה לא נדרש רישיון יצוא.
בית המשפט מינה מומחה מטעמו לתחום הנדסת מחשבים, חרף התנגדות המדינה למינוי זה.
מומחה בית המשפט הגיש את עמדתו לפיה, בהתאם למאפיינים הטכניים של המוצר, הוא אינו נדרש ברישיון יצוא על פי הדין, כלומר היצואן צודק ורשות המכס טועה.
בהמשך ההליך, הודיעה המדינה כי היא הגיעה למסקנה שהטובין אינם נדרשים ברישיון יצוא.
יחד עם זאת, ביקשה המדינה מבית המשפט להשית על היצואן הוצאות משפט ואת הוצאות האחסנה של הטובין מספר שנים, בטענה כי הוא לא שיתף פעולה בזמן אמת ולא מסר את הנתונים על הטובין, ועקב כך יתכן והמדינה הגיעה למסקנה שגויה.
המדינה טענה עוד, כי על פי הדין כל יצואן חייב לשתף פעולה ולמסור מסמכים ומידע כדי לסייע לרשות לקבל החלטה. היעדר שיתוף פעולה כאן, כך נטען, צריך להיזקף לחובת היצואן ולא לחובת המדינה.
היצואן הגיב וטען כי המדינה גיבשה עמדת שהטובין דורשים רישיון יצוא על סמך מומחה שלה, ולא ביקשה מהיצואן פרטים נוספים לצורך גיבוש ההחלטה.

מה פסק בית המשפט?
ראשית, לאור חזרת המדינה מן הטענה העיקרית, קבע בית המשפט כי התפיסה לא הייתה מוצדקת ויש להורות על שחרור הטובין לידי היצואן.
שנית, קבע בית המשפט, כי כאשר תביעה נמצאה כמוצדקת, הכלל הוא שהנתבע ישפה את התובע על מלוא הוצאותיו.
על כן, במקרה זה חייב בית המשפט את המדינה, בנוסף להשבת הטובין ליצואן, בהוצאות האחסנה ובנוסף בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 27,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
משטר יצוא טובין טכנולוגיים מישראל, כפוף להסדר בינלאומי בו חברה מדינת ישראל, הידוע כהסדר ואסאנאר. על פי הסדר זה, טובין מסוימים שעשויים להיות דו-שימושיים- גם בטחונים וגם אזרחיים, כפופים למשטר פיקוח, של משרד הכלכלה. יצואן שעומד לייצא טובין "דו שימושיים" נדרש לקבל רישיון לייצא את הטובין מישראל. ההסדר מתייחס למשל לקטגוריות של אלקטרוניקה, מחשבים, ועוד.
במקרה זה, טובין שתפסה רשות המכס נותרו אצלה ארבע שנים (!) עד להכרעת בית המשפט, האם מדובר בטובין דו שימושיים או לא. אמנם פסק-הדין קבע שיש להשיב ליצואן את הטובין וגם לפצות אותו בגין הוצאות אחסנה והוצאות משפט, אך כידוע הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מאד מהיר, וניתן להטיל ספק האם טובין בני ארבע שנים לפחות, שהעלו אבק במחסני המכס, עדיין יכולים להימכר, ובאיזה מחיר. יתכן שבית המשפט היה צריך לגבש כאן הסדר ביניים, לשחרור הטובין לידי היצואן למכירה בישראל/הסדר אחר, תוך הפקדת ערובה, וניהול המשפט על הערובה שניתנה.

הפניות:
(*) הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית; הכותב לא ייצג בתיק.
(1) ת.א. (שלום קצרין) 1733-08-20 סי אן ג'י מעבדות (נ.ג.) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל- רשות המסים- אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 27.5.24, כבוד השופטת ברכה לכמן. היצואן יוצג ע"י עו"ד פרדי גילדר. המדינה יוצגה ע"י פרקליטות מחוז צפון (אזרחי). המדינה רשאית לערער לבית המשפט המחוזי.




מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י עומר וגנר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  ליסבון  | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון |  חבל זגוריה | הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 

 

 

 

 

ארטיקל מאמרים 2024 - 2006  [email protected]