12484 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: זר לא יבין זאת
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
העוסקים בתחום הסחר הבינלאומי יודעים כי בתביעות נגד מוביל ימי, קיימת התיישנות קצרה יחסית, בת שנה אחת מיום הגעת המטען.
אך מה קורה אם גורם זר, שאינו צד לשטר המטען של המוביל הימי, תובע את המוביל הימי לאחר חלוף שנה, האם התיישנה התביעה או לא?
על כך בהחלטה טרייה מבית המשפט העליון, שניתנה לאחרונה (1).

מה היה סיפור המקרה?
פקודת הובלת טובין בים, שאימצה אמנה בינלאומית (כללי האג-ויסבי), קובעת שתביעה נגד מוביל ימי בגין נזק, מתיישנת שנה לאחר הגעת הטובין. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה- האם התיישנות זו חלה גם על מי שאינו צד לשטר המטען?
חברת הספנות מארסק הובילה ב-2021 מיפן לישראל מכונת דפוס. המכונה נמכרה מחברת גטר לחברת אורדע פרינט, ויוצרה ביפן ע"י חברה ששמה קומורי. גטר שכרה את שירותי גולד בונד לפריקת המכולות בנמל חיפה ולשינוע למפעל אורדע פרינט. בשטר המטען שהפיקה מארסק, היצרן היפני הוא השוגר, גטר היא הנשגרת ומארסק היא המובילה.
אורדע טענה כי בשל רשלנות, נגרם נזק לאחת המכולות במהלך הפריקה, ובשל כך נגרמו לה נזקים בשווי של 37 מיליון ש"ח, והגישה ב-2023 תביעה נגד גולד בונד. גולד בונד הגישה הודעת צד ג' נגד מספר גורמים, והרלוונטי לסקירה זו- חברת הספנות מארסק.
חברת הספנות מארסק העלתה טענת התיישנות, וטענה כי ההודעה לצד שלישי נגדה הוגשה 3 שנים אחרי הגעת המכולה, ועל כן התיישנה התביעה, בהתאם להגנה שמוקנית למוביל ימי (עד שנה אחת).
גולד בונד טענה שהיא עצמה אינה צד לשטר המטען ומדובר בתביעה נזיקית, על כן אין מקום לטענת התיישנות שכזו.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ביוני 2024 את טענות מארסק, והיא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

מה פסק בית המשפט העליון?
ראשית ציין בית המשפט העליון, כי למיטב ידיעתו, זהו התיק הראשון בו נדרשת הכרעה בשאלה שכזו, האם התיישנות חלה גם כשצד זר לשטר המטען מגיש תביעה נגד מוביל ימי.
בית המשפט ציין שבהובלה ימית מלכתחילה יחסי הכוחות לא מאוזנים, היות והמוביל הימי הוא בעל כח המיקוח הרבה יותר מאשר שולחי המטענים. יחד עם זאת, צוין כי התכלית שבקביעת התיישנות קצרה בת שנה אחת, מטרתה לאפשר בירור מול המוביל הימי כשהנזק עוד טרי, אך מדובר בהוראת התיישנות שלא ניתן להאריך אותה.
בית המשפט החליט לדחות נימוק אחד של גולד בונד ולקבל את השני. הנימוק שנדחה: העובדה שמדובר בתביעה נזיקית ולא תביעה "מכח שטר המטען", לפי בית המשפט, אינה מבטלת לכשעצמה את תקופת ההתיישנות המקוצרת, שאחרת יוכל כל צד לשנות במעט את העילה המשפטית ובכך לחמוק מתקופת ההתיישנות.
הנימוק שהתקבל: בית המשפט שם דגש רב על כך שגולד בונד אינה צד לשטר המטען והיא אף לא מגישה תביעה מכח כניסה לנעליו של צד לשטר המטען (כמו בתביעת ביטוח, בה הביטוח נכנס לנעלי היבואן למשל). בית המשפט הסביר שתכלית כללי האג ויסבי היא להסדיר את היחסים של הצדדים שהם צד לשטר המטען (או מי שנכנס לנעליהם), אך כללים אלה לא מתיימרים להסדיר יחסים של צדדים זרים לשטר המטען. בית המשפט בחן את הדין גם באנגליה ואוסטרליה (מדינות הנוהגות גם הן לפי כללי האג ויסבי) ומצא שגם שם ההתיישנות אינה חלה על צד שהוא זר לשטר המטען.
בית המשפט העיר עוד, כי כאשר מפרשים הוראת התיישנות ובמיוחד כה קצרה (רק שנה אחת, הדין הכללי הוא 7 שנים), במקרה של מחלוקת, יש לתת לה פרשנות מצמצמת.
על כן, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, וחייב את מארסק בהוצאות של 10,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?
דין ההתיישנות הכללי במדינת ישראל הוא 7 שנים מיום האירוע, ועל כן, כאשר נדרש בית המשפט לתת פרשנות להוראת התיישנות מקוצרת של שנה אחת, נראה שהוא מנסה לצמצם את המקרים שייכנסו תחת התיישנות זו.
מעניין לציין כי מלבד המוביל הימי, גם גורמים נוספים בשרשרת ההובלה, כמו משלחים בינלאומיים, ביקשו בעבר ליהנות מתקופת התיישנות קצרה של שנה אחת, וטענו שדינם כדין המוביל.
בתי המשפט קבעו שבהובלה ימית, ע"פ הדין (האג-ויסבי), משלח אינו נחשב כמוביל ימי ולכן המשלח לא נהנה מתקופת התיישנות מקוצרת (2), אך בהובלה אווירית הדין שונה (אמנת ורשה), והמשלח יוכל ליהנות מהתיישנות מקוצרת (3).
יש לשים לב, בתיק הנוכחי של מארסק, מדובר בהחלטת ביניים שדחתה את טענת ההתיישנות של המוביל הימי. המשמעות היא שהתביעה נגד מארסק-לגופו של עניין- האם היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו- תמשיך להתברר ותוכרע, כנראה, עוד כמה שנים.

הפניות:
(1) רע"א (בית המשפט העליון) 55481-09-24 Maersk A/S נ' קבוצת גולד בונד בע"מ ואח', החלטה מיום 5.5.25, כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ. מארסק יוצגה ע"י עו"ד ניסן וכהן. גולד בונד יוצגה ע"י עו"ד בנקל, שמרי ושיזף. אורדע פרינט יוצגה ע"י עו"ד הולדשטיין, טסלר וציטיאטי.
(2) לדוגמא: ע"א (מחוזי ירושלים) 2239/08 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' הלן כ"ץ ואח' (6.11.08).
(3) לדוגמא: ת.א. (שלום חיפה) 7744/05 שפי תעשיות אופטיקה בע"מ נ' די אייץ' אל בע"מ (15.8.06).