12503 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: סע לשלום, המפתחות לא בפנים
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
אדם רכש רכב יוקרה מסוג מרצדס בנץ מגרמניה, ותכנן להביא אותו ביבוא אישי. עם הגעת הרכב לישראל, התברר כי חסר מפתח מקורי אחד (ספייר), שלט מקורי ומסמכים מקוריים של הרכב. היבואן תובע את הסוכן הישראלי של חברת הספנות הזרה בגין המחסור. מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה שלהלן, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).

מה היה סיפור המקרה?
התובע רכש רכב מרצדס בנץ בגרמניה ביבוא אישי וביקש לייבא אותו לישראל. הרכב נמסר בחו"ל לחברת הספנות גרימלדי, ונמסרו באותה עת גם שני מפתחות מקוריים, שלט מקורי ומסמכים מקוריים של הרכב. גרימלדי הובילה את הרכב בהובלה ימית מאיטליה לנמל אשדוד, והוא התקבל אצל התובע בפברואר 2023 עם מפתח מקורי אחד בלבד, ללא שלט מקורי וללא המסמכים המקוריים.
על כן, במאי 2024 הגיש התובע את תביעתו, וביקש שיפצו אותו בסכום של 11,500 ש"ח, וטען כי נאלץ לרכוש מפתחות נוספים שעלו לו 2,845 אירו.
הנתבעת, חברת אלאלוף, טענה כי היא הסוכן בישראל של חברת הספנות גרימלדי, אך היא עצמה אינה המוביל הימי ואינה צד לחוזה/שטר המטען. כמו כן, טענה כי לפי שטר המטען שהפיקה גרימלדי, לא צוין בו שהיו קיימים שני מפתחות, שלט ומסמכים מקוריים, ובכל מקרה אין אחריות לגבי חפצים שמונחים בנפרד מהרכב עצמו.
בנוסף, טענה להתיישנות של התביעה, מאחר ותביעה נגד מוביל ימי מתיישנת לאחר שנה מיום הגעת המשלוח, וכאן התביעה הוגשה שנה ו-3 חודשים לאחר האירוע. התובע טען שאת ההתיישנות יש למנות מהיום בו הבין שאין מנוס אלא לרכוש מפתח נוסף.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט החליט לקבל את טענת ההתיישנות ולדחות את התביעה על הסף. בית המשפט הפנה לפקודת הובלת טובין בים המאמצת את דיני האג-ויסבי, וקובעים כי תביעה נגד מוביל ימי מתיישנת שנה אחת מיום הגעת המשלוח.
בית המשפט ציין שדיני התיישנות אלה חלים לא רק על המוביל עצמו, אלא גם על סוכניו, ובמקרה זה, על הנתבעת חברת אלאלוף.
בית המשפט העיר, כי גם אילו לא היה מוחק את התביעה, היה על התובע להוכיח שהפריטים החסרים הללו (מפתח, שלט, מסמכים) היו בגרמניה ונשלחו לישראל, ואמנם צירף מכתב שכזה, אך אין לכך משקל, ללא הבאת העד מגרמניה לבית המשפט.
בית המשפט החליט לקבל גם את טענת אלאלוף כי לא ברורה עילת התביעה נגדה, בהינתן שתפקידה היה רק תיאום עגינת האוניה בישראל, פריקתה והסדרה מול רשויות הנמל וגורמים נוספים.
על כן, דחה בית המשפט את התביעה על הסף אך לא חייב את התובע בהוצאות משפט.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
דין ההתיישנות הכללי במדינת ישראל הוא 7 שנים מיום האירוע. אך בהובלה ימית, בחר המחוקק לאמץ דין בינלאומי שקובע התיישנות מאד קצרה של שנה אחת מיום האירוע.
מלבד המוביל הימי, גם גורמים נוספים בשרשרת ההובלה, כמו משלחים בינלאומיים, סוכנים של המוביל, ביקשו בעבר ליהנות מתקופת התיישנות קצרה של שנה אחת, וטענו שדינם כדין המוביל. בחלק מן המקרים הטענה התקבלה, ובחלק אחר, הנוגע למשלחים בינלאומיים, לרוב נדחתה הטענה (2). לאחרונה, אף פסק בית המשפט העליון, כי תביעה נגד מוביל ימי על ידי צד שאינו בשטר המטען, בכלל אינה כפופה להתיישנות של שנה אחת (3).


הפניות:
(1) ת.ק. (שלום חיפה) 11318-05-24 יגיל וינברג נ' אלאלוף ושות ספנות בע"מ, פסק-דין מיום 15.5.25, כבוד הרשם הבכיר מילאד תלחמי. התובע רשאי לבקש לערער לבית המשפט המחוזי.
(2) לדוגמא: ע"א (מחוזי ירושלים) 2239/08 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' הלן כ"ץ ואח' (6.11.08).
(3) רע"א (בית המשפט העליון) 55481-09-24 Maersk A/S נ' קבוצת גולד בונד בע"מ ואח', החלטה מיום 5.5.25, כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ.