12548 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הסב, הנכד, וספרי הקודש
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
עולה חדש הגיע לישראל ושלח במכולה נפרדת יותר מ-1,000 ספרי קודש שאסף מאז בר המצווה שלו. הספרים חולטו על ידי רשות המכס כנראה משום שהוצהרו במכולה של עולה חדש אחר. הספרים נמסרו מרשות המכס לספרייה הלאומית. לאחר שנים, הגיש האזרח תביעה נגד רשות המכס והספרייה הלאומית להחזיר לו את הספרים. מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
התובע עלה מלונדון לישראל בשנת 2017, ושלח אוסף ענק של 1,130 ספרי קודש עתיקים באמצעות משלח בינלאומי, במכולה. התובע טען כי זהו אוסף שקיבל מסבו בבר מצווה שלו. הסתבר כי המשלח הניח את הספרים במשלוח של עולה חדש אחר, ורשות המכס חילטה את הספרים והעבירה אותם לספרייה הלאומית, מבלי ליידע את התובע (כי הוא לא היה רשום כבעלים של המשלוח). התובע הפעיל חוקר פרטי וגילה שהספרים נמסרו לספרייה הלאומית. בשנת 2019, הגיש תביעה נגד המכס ונגד הספרייה הלאומית.
הספרייה טענה כי הספרים נמסרו לה כדין ע"י המכס ולכן היא הפכה להיות הבעלים החוקיים שלהם, וכמו כן, כי המועד להגשת תביעה להשבת התפוס לפי פקודת המכס, חלף מזמן.
רשות המכס ביקשה ארכה להמשך ניהול החקירה, ובשנת 2024, חמש שנים לאחר הגשת התביעה, הודיעה כי לא תנהל הליך פלילי וכי היא מבטלת את החלטת החילוט של הספרים, ולדעתה יש להשיב אותם לתובע. למרות זאת, הספרייה הלאומית התנגדה להחזרה וטענה כי היא הבעלים, מה שאילץ את בית המשפט להכריע בנושא.

פסיקת בית המשפט
בית המשפט בחן את הראיות שהציג התובע לבעלותו באוסף, והשתכנע כי התובע הוכיח את בעלותו ברמה הנדרשת.
בית המשפט הדגיש כי זכותה של הספרייה הלאומית לקבל את הספרים, כפופה לזכותה של המדינה-רשות המכס שחילטה אותם. במילים אחרות, אם המדינה חילטה כדין והעבירה לספריה, הספרייה קנתה בעלות בהם.
במקרה הנוכחי, קבע בית המשפט, מאחר ורשות המכס חזרה בה והחליטה לבטל את החלטת החילוט, גם זכותה של הספרייה להחזיק בהם, התבטלה. בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות, לפיה התובע הגיש תביעתו כשנה וחצי לאחר החילוט, וזאת משום שהוא בכלל לא ידע על החילוט ולא קיבל הודעה רשמית בכתב.
הספרייה טענה לסעיף חוק המכונה "תקנת השוק", לפיו מי שרוכש מוצר בתום לב ובתמורה, קונה בו בעלות גם אם בדיעבד מסתבר שקיים בעלים אחר. בית המשפט דחה טענה זו במקרה הנוכחי, משום שהספרייה בעצם לא שילמה לרשות המכס על האוסף יקר הערך אלא קיבלה אותו במתנה, ולכל היותר היו לה הוצאות תחזוקה המוערכות בכ-10% משווי הספרים ולא יותר.
על כן, נדחו טענות ההגנה של הספרייה והיא חויבה להשיב לתובע את הספרים שברשותה, ולשלם לו גם הוצאות משפט של 150,000 ש"ח וכן את אגרת בית המשפט בסך של 11,500 ש"ח . בשולי הדברים, נדחתה טענת התובע לפיצוי בגין כ-165 ספרים חסרים מתוך האוסף.

מה ניתן ללמוד מהפסיקה?
רוב החוקים בספר החוקים במדינת ישראל הם חדשים (באופן יחסי), אך בתחומים מסוימים, פקודות מתקופת המנדט הבריטי שרדו איתנו עד היום. אחת מהן היא פקודת המכס. למרות שהפקודה עודכנה ותוקנה ברבות השנים, קיימים סעיפים שהיו בנוסח המקורי לפני כמעט 100 שנים ושרדו עד עצם היום הזה. בין היתר, סמכויות התפיסה והחילוט של רשות המכס, לגבי מוצרים שהוברחו או לא הוצהרו כראוי, מדובר בסעיפים 188 ואילך לפקודת המכס.
היות ופקודת המכס נחקקה שנים רבות לפני חוקי היסוד שבמדינת ישראל (חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו), לא ניתן לבטל את הפקודה בשל סתירה לחוקי היסוד, ובתי המשפט עושים ככל שביכולתם כדי לתת פרשנות ליברלית לסמכויות התפיסה.
לוח הזמנים בחקיקה זו יחסית קצר, כך, מרגע שרשות המכס מודיעה על תפיסה, יש לאדם 30 ימים לכתוב מכתב תביעה מנומק, אחרת- הטובין מחולטים. בהמשך, אם אותו אדם אכן הגיש מכתב והמכס דחה זאת, יש לו 60 ימים לפנות לבית המשפט אחרת הטובין מחולטים. אזרחים רבים לא מודעים ללוחות הזמנים ומפסידים את הפריטים רק מהסיבה הזו.
במקרה הנוכחי, הספרייה התגוננה בטענה שבעל הספרים איבד את זכותו לתבוע משום שלא עמד בזמנים לאחר התפיסה והחילוט של רשות המכס. בית המשפט דחה טענה זו ואפשר לבעל הספרים לנהל את התיק לגופו של עניין.

הפניות:
(1) ת.א. (שלום ירושלים) 24394-02-19 שאול סדקה נ' מדינת ישראל ואח', פסק-דין מיום 25.6.25, כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי. ב"כ הצדדים: ליבואן-עו"ד רנון גורן, לספרייה- עו"ד מאיר הלר. הספרייה רשאית לנסות לערער לבית המשפט המחוזי.