12548 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: משרד התחבורה לחץ על הברקס
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
רכב יוקרה מסוג מרצדס בנץ יובא לישראל. בעלת הרכב ביקשה לרשום אותו באיחור במשרד התחבורה, משרד התחבורה מסרב לבקשה. העותרת טוענת שהגישה במועד את המסמכים אך הם אבדו באשמת משרד התחבורה.
מה יפסוק בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאחר פסיקת בית המשפט העליון מן העת האחרונה ופסיקת בית המשפט המחוזי, לפני כשנה.

סיפור המקרה
יבואנית ייבאה לישראל באמצעות יבואן זעיר רכב יוקרה מסוג מרצדס-בנץ, בסכום רכישה של כ-650,000 ש"ח, ובנוסף שילמה למדינה מיסים בסך של כ-325,000 ש"ח.
משרד התחבורה סירב לתת רישיון רכב ולרשום את הרכב, בטענה כי לפי סעיף 282(א)(3) לתקנות התעבורה, אם חלפה יותר משנה ממועד ייצור הרכב ועד הגשת הבקשה לרישומו, לא ניתן לרשום את הרכב בישראל.
היבואנית טענה להגנתה, כי מסרה את כל המסמכים הנדרשים לנציג מורשה מטעמה, שהגיע למשרד הרישוי בשעות הקבלה והגיש את כל המסמכים במועד, ואם הם אבדו או לא נמצאו- אין לזקוף זאת לחובתה.

פסיקת בית המשפט
בית המשפט ציין כי מדובר בהוראת חוק ברורה, אשר אוסרת לרשום רכב אם חלפו יותר מ-12 חודשים ממועד ייצורו ועד הגשת הבקשה- כמו שהתרחש במקרה הנוכחי.
בית המשפט ציין כי קיים חריג בתקנות, המאפשר לרשום רכב אם חלפו פחות מ-24 חודשים ממועד ייצורו ועד הגשת הבקשה, אך חריג זה חל על יבוא אישי ובמקרה הנוכחי לא מדובר ביבוא אישי, אלא ביבוא באמצעות יבואן זעיר.
על כן, קבע בית המשפט, שניתן יהיה להעניק סעד ליבואנית, רק אם היא תוכיח שמסרה במועד את המסמכים למשרד הרישוי (לפני שחלפו 12 חודשים), ומשרד הרישוי הוא שאיבד אותם.
בפועל, הרכב יוצר באוקטובר 2020 ויובא לישראל באמצעות יבואן זעיר ביוני 2021. היבואנית טענה כי ביולי 2021, לפני שחלפה שנה ממועד ייצור הרכב, שליח מורשה מטעמה הגיע פיזית למשרד הרישוי והגיש שם את כל הניירת. בפועל לא הופק לרכב רישיון, והיבואנית המשיכה לנהוג בו עוד כשנה, וכשהגיע המועד כביכול לחידוש רישיון רכב, פנתה למשרד הרישוי שדחה את בקשתה.
בית המשפט בחן את העדויות והתרשם שהיבואנית לא הוכיחה שמסמכי הרכב הוגש במועד (או בכלל). הנציג המורשה העיד שהגיש מסמכים רבים עבור כלי רכב במועדים שונים, על כן בית משפט דחה את גרסתו שהוא זוכר את מסמכי הרכב הספציפי ואת מועד הגשת המסמכים שלו. בית המשפט אימץ גם את עמדת משרד התחבורה לפיה אם אדם מגיש מסמכים, הוא צריך לקבל חותמת "נתקבל" המאשרת שהמסמכים הוגשו, וזאת לא הוצג כאן.
בנוסף, זקף בית המשפט לחובת העותרת את העובדה שהמשיכה לנהוג שנה שלמה בלי להסדיר רישיון רכב ובלי לשאול שאלות, וקבע שזו התנהלות תמוהה, כמו גם התנהלות הנציגים שלה שלא ביררו מדוע לא קיבלה רישיון (אם לטענתם הגישו מסמכים במועד).
בית המשפט אבחן את המקרה לעומת מקרה אחר (1), שם הסכים משרד התחבורה להאריך את מועד הרישום של רכב ביבוא אישי, לאור הוראת שעה ספציפית מאפריל 2021, שאפשרה הארכה של 3 חודשים ברישום רכב לעומת הקבוע בחוק.
על כן, ביולי 2024 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה וחייב את היבואנית בהוצאות של 10,000 ש"ח (2).
היבואנית ערערה לבית המשפט העליון, ביולי 2025 התקיים הדיון, בית המשפט העליון המליץ ליבואנית לחזור בה מן הערעור, והיא מחקה אותו ללא תשלום הוצאות משפט (3).

מה ניתן ללמוד מהפסיקה?
בהשוואה למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, בתי המשפט אוכפים בקפדנות את מגבלת 12 החודשים הקבועה בתקנות התעבורה, לגבי הפרש הזמנים בין מועד ייצור הרכב ועד מועד רישומו. גם במקרה נוסף שהוכרע ביוני 2025, נדחו טענות דומות ורישום הרכב לא אושר (4).
ניכר כי במקרה הנוכחי, על מנת שטענות היבואנית כי נציג מטעמה מסר את המסמכים במועד למשרד הרישוי, יתקבלו- היה עליה לעשות כברת דרך נוספת, על מנת להוכיח טענות אלה, אך היא כשלה בהן. יוצא כי היבואנית שילמה כמיליון ש"ח עבור הרכב והמיסים יחד, ובסופו של דבר, לא תוכל עוד לעשות שימוש ברכב זה בישראל.

הפניות:
(1) עע"מ 2873/22 תומר אמסלם נ' מדינת ישראל-משרד התחבורה, פסק-דין מיום 2.1.23, כבוד הרכב השופטים ברון, גרוסקופף ורונן. תקנות התעבורה (הוראת שעה) (מס' 7), תשפ"א-2021, ק"ת 9349 עמ' 3070 (3.5.21).
(2) עת"מ (מחוזי ירושלים) 17286-01-24 מילי עשור נ' מדינת ישראל-משרד התחבורה, פסק-דין מיום 17.7.24, כבוד השופט אברהם רובין.
(3) עע"מ 17280-11-24 מילי עשור נ' מדינת ישראל-משרד התחבורה, פסק דין מיום 9.7.25, כבוד הרכב השופטים סולברג, אלרון ושטיין. ב"כ הצדדים: ליבואנית- עו"ד עז אלדד, עמית שגב. למשרד התחבורה- עו"ד אילנה ביטאו.
(4) עת"מ (מחוזי ירושלים) 19426-01-25 ג'מאל ח'לאילה נ' משרד התחבורה/אגף הרישוי ואח', פסק-דין מיום 5.6.25, כבוד השופט דוד זילר.