12627 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: גם בוטוקס לא מסוגל להעלים את המֶכֶס
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואן של בוטוקס קיבל גרעון של מאות אלפי שקלים מרשות המכס, בשל החלפת סיווג המוצר מ"תרופה" ל"רעלן". היבואן תובע את סוכן המכס שלו בטענת רשלנות בסיווג, ובטענה שהסוכן לא התריע לו שתעודת מקור יכולה הייתה למנוע את הגרעון. האם יטיל בית המשפט אחריות על סוכן המכס? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין מן הימים האחרונים (1).

סיפור המקרה
במשך שנים, ייבא היבואן מאירלנד לישראל את המוצר המכונה "בוטוקס", וסוכן המכס שלו סיווג את המוצר בפרט מכס 30.04 כ"תרופה" הפטורה ממכס. בחלק מן המקרים, צירף היבואן תעודת מקור להוכחה כי המוצר יוצר באירלנד, החברה באיחוד האירופי.
לאחר שנים, בעקבות ביקורת, החליטה רשות המכס שהסיווג שגוי, והסיווג הנכון היה צריך להיות בפרט 30.02 כ"רעלן", שהיה חייב נכון לאותה עת ב-6% מכס.
רשות המכס מצאה שבעה משלוחים בשנים 2015-2016 להם לא צורפה הצהרת מקור (שהטובין מאירלנד), ועל כן דרשה גרעון בסך של כ-730,000 ש"ח (כולל ריבית, הצמדה, קנסות). היבואן תבע את רשות המכס והגיע עמה לפשרה לפיה ישלם סכום של כ-420,000 ש"ח.
לאחר סיום ההליכים מול המכס, תבע היבואן את סוכן המכס בטענה לרשלנות שלו בקביעת הסיווג, וגם באי-הסבת תשומת לבו לסוגית תעודות המקור.
סוכן המכס טען שגם הסיווג כתרופה היה סביר, ולראייה, המכס אישר את הסיווג בבדיקות במספר משלוחים בזמן אמת. כמו כן, טען שהאחריות לאי צירוף הצהרות מקור, רובצת על היבואן או היצרן הזר ואין זו אחריותו של סוכן המכס.

פסיקת בית המשפט
בית המשפט קבע שאין זה מקומו להיכנס לשאלה כרגע, מהו הסיווג הנכון של הבוטוקס, האם בפרט 30.02 כרעלן, או בפרט 30.04 כתרופה.
בית המשפט קבע, שאם שני הסיווגים הם סבירים, הרי שסוכן המכס היה חייב להתריע בפני היבואן, שעה שסיווג כתרופה, שקיימת אפשרות אחרת עם סכנה בצדה.
הוסיף בית המשפט וקבע, כי סוכן המכס, כגורם המקצועי המבין בתחום, היה צריך להדגיש בפני היבואן, שעל מנת להיערך לשינוי הסיווג לרעלן עם 6% מכס- יש להקפיד על צירוף הצהרות מקור לכל משלוח. אילו היה סוכן המכס מתריע, יתכן שבית המשפט היה פוטר אותו מאחריות. אך במקרה הזה, מאחר וסוכן המכס לא התריע (או לא הוכח שהתריע), קבע בית המשפט שהיה עליו לוודא בעצמו שמוגשת הצהרת מקור בכל משלוח. בית המשפט הדגיש עוד, שלפי הפסיקה, תעודת מקור היא מסמך משמעותי שלא ניתן להגיש בדיעבד, וסוכן המכס היה חייב לנקוט משנה זהירות כאן.
סוכן המכס טען שזוהי גזירה שציבור סוכני המכס לא יוכל לעמוד בה בשל העומס החל עליהם, ובית המשפט דחה טיעון זה.
בית המשפט פטר גם את היבואן מאחריות לכך שלא צירף תעודת מקור, וזקף זאת לחובת סוכן המכס, בלבד.
על כן, התקבלה התביעה וסוכן המכס חויב לשלם ליבואן כ-540,000 ש"ח, המתייחסים לסכום התביעה כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

מה ניתן ללמוד מהפסיקה?
בפסק-הדין, זקף בית המשפט לחובת סוכן המכס שני מעשים/מחדלים- האחד, טעות בסיווג, והשני- אי-התראה ליבואן על הצורך להגיש הצהרת מקור בכל משלוח, ואי-וידוא כי הצהרת המקור הוגשה.
לגבי טעויות בסיווג, תביעות רבות נגד סוכני המכס נדחו בעבר על ידי בתי המשפט. גם במקרים בהם רשות המכס שינתה את הסיווג ודרשה גרעון, קבע בית המשפט כי סוכן המכס נהג באופן סביר ולא התרשל. למשל, בתיק שהוכרע בשנת 2005, נדחתה תביעת רשלנות מקצועית נגד סוכן מכס בקשר לסיווג ממרח אנשובי, משום שסוכן המכס קיבל מידע שגוי מהיבואן (2). בשנת 2008, נקבע שסוכן שסיווג צעצועים כ"רהיטים", לא התרשל, משום שמסמכי היבוא הראו רהיטים לגני ילדים (3).
לגבי הצהרת מקור, זכור מקרה משנת 2008 בו יובאו מוצרי טקסטיל מאנגליה. רשות המכס פסלה את הצהרות המקור משלא היו תקינות, ודרשה גרעון של מאות אלפי ש"ח. היבואן תבע את סוכן המכס בטענה לרשלנות מקצועית, משום שלא הזהיר אותו כי, אם יתבצע אימות, קיים חשש שליצרן לא יהיו די מסמכים להוכחת המקור. בית המשפט דחה את טענת הרשלנות שם כלפי סוכן המכס, וקבע שלמרות שזהו הגורם המקצועי, אין זה תפקידו להזהיר מפני מעשי מרמה או נוכלות, זהו תפקידו של היבואן להיזהר בעצמו (4). אז אמנם, נקבע שסוכן המכס אינו "בלש" ולא צריך להזהיר מפני מירמה, אך קיים הבדל בין מקרה היסטורי זה למקרה המדווח בסקירה הנוכחית, בו ציפה בית המשפט שסוכן המכס יזהיר את היבואן מפני ההשלכות של שינוי סיווג, והאפשרות להתגונן עם הצהרת מקור, מראש.
יש שיגידו כי בית המשפט הטיל כאן חובה מוגברת או מוגזמת על סוכן המכס, והפך אותו לסוג של יועץ יבוא, או אפילו תפקיד הדומה לעורך דין.

הפניות:
(1) ת.א. (שלום רמלה) 47353-11-20 טרדיס גת בע"מ נ' די.אס.וי. אייר אנד סי בע"מ, פסק-דין מיום 25.9.25, כבוד השופט זיוון אלימי. היבואן יוצג ע"י עו"ד דוד קוגן, סוכן המכס יוצג ע"י עו"ד אברהם קורדובה. סוכן המכס רשאי לערער לבית המשפט המחוזי.
(2) ת.א. (שלום תל-אביב) 49944/03 פידן סחר בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (8.9.05).
(3) ת.א. (שלום חיפה) 22272/06 יתיר שירותי יבוא יצוא סוכנויות מכס בע"מ נ' דורלן בע"מ (27.2.08).
(4) ת.א. (שלום ירושלים) 10456/02 בית מרקחת אלבא בע"מ נ' אגיש הובלה בינלאומית בע"מ (30.4.08).