12677 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: עשינו עסק (על העלאת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150$)
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

כפי שפורסם, החל מהיום בחצות (24.12.25), ייכנס לתוקפו צו של שר האוצר, שהעלה את רף הפטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75$ ל-150$.
כלומר, מוצרים שערכם עד ל-150$, יהיו פטורים לחלוטין ממיסים, כל עוד הם ביבוא אישי.
חשוב לציין כי ביבוא מסחרי (לצרכי עסק), אין פטור דומה, אפילו לא של 75$, ויש לשלם מיסי יבוא (בעיקר מע"מ) מכל ערך של מוצר, מה-$ הראשון.
אז איפה עובר הגבול בין יבוא אישי ליבוא מסחרי, ומה צפוי לקרות בתחום הזה, כשהפטור ממע"מ יוכפל?
בשנים האחרונות, הגביר המכס את האכיפה בתחום זה. אנשים רבים, שכל חטאם היה שהזמנו כמות נכבדה של חבילות מחו"ל במשך תקופה (רבעון, שנה או יותר), או שהכמות בחבילה מסוימת הייתה לא קטנה- נקראו לחקירות במכס, בחשד שהם מנהלים עסק, או במילים אחרות, הטענה היא שזהו "יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי".
סוגיה זו האם מדובר בעסק או לא רלוונטית לכל ערך, אבל היא מקבלת דגש בסחורה בערך נמוך של עד 75$ שהוצהרה כיבוא אישי, ולא שולמו עליה מיסים בכלל (או בסחורה בערך של מתחת ל-150$, עם כניסת הצו החדש לתוקף).
היבט נוסף הוא שביבוא אישי, לרוב לא נדרש להוציא אישור ממשלתי (כמו תקן, אישור משרד התקשורת וכו'), וביבוא מסחרי- כן.
זו ההזדמנות לציין כי לפי החוק, צו יבוא אישי, התשע"ט-2019, "יבוא אישי" חייב לענות על מספר תנאים כדי להישאר ככזה:
(א) היבואן לא יכול להיות רשום כעוסק/חברה- רוב האנשים עומדים בתנאי ולא כאן טמונה הבעיה.
(ב)| המוצרים מיובאים לשימוש אישי/משפחתי, ולא לצרכי עסק. לרוב, למכס אין ראיות חד-משמעיות כי מוצרים מסוימים יובאו לצרכי עסק, אלא זהו חשד שהמכס בודק, ולעתים מזמן את מזמין החבילות לחקירה במכס. למעשה, כמעט כל מוצר שאדם יקנה מחו"ל, יכול להיות גם בעל אופי עסקי וגם בעל אופי אישי, תלוי בשימוש הסופי. לצורך הדוגמא, אם הוזמנו מחו"ל ערכות איפור וקוסמטיקה בכמות גדולה, יתכן שמדובר בעסק, אך יתכן גם שמדובר באישה שמשתמשת במוצרים אלה לעצמה, חברותיה, משפחתה ועוד.
(ג) המוצרים מיובאים בכמות סבירה, שמוגדרת לפי החוק- משלוח זול עד 1,000 דולר- עד 30 יחידות מאותו סוג; משלוח שערכו מעל 1,000 דולר- עד 5 יחידות מאותו סוג.
החוק קובע חזקה כי משלוחים מאותו ספק לאותו יבואן בהפרש עד 72 שעות, ייחשבו כמשלוח אחד (כלומר הכמויות בהן יאוחדו לצורך הבחינה הכמותית).
החוק קובע עוד, כי אם מיובאות "ערכות" מקוריות, יש לספור את כמות הערכות במשלוח ולא את כמות היחידות שבתוכן. למשל, אם יובאה ערכה שבתוכה 50 קלפים, היא תיחשב כיחידה אחת.
בעניין זה אפשר גם לציין, שאם אדם הוא אספן של מוצר מסוים (בולים, קלפים, בובות, וכו'), סביר להניח שהוא יקנה כמויות גדולות כדי להשלים את האוסף, ולא בהכרח מדובר בעסק.
החוק קובע עוד מספר חזקות שיכולות לעורר חשד ומעבירות את הנטל למייבא- כשמדובר בפריטים שעולים מתחת ל-200 דולר- אם יובאו מעל 30 יחידות ברבעון. ושמדובר בפריטים מעל 200 דולר- אם יובאו מעל 5 יחידות מאותו הסוג, בשנה.
הדגש בעניין הזה הוא על "אותו הסוג" של מוצר שחוזר על עצמו, לא על כמות החבילות.
גם אם אדם עבר את הרף שכתוב בחוק, אין זה אומר שהוא בהכרח מנהל עסק, אלא יש סיכוי שהמכס יבקש ממנו הוכחות ממה הוא מתפרנס, יבקש מכתב או תמונות מה נעשה עם הפריטים שיובאו, כדי להשתכנע שלא מדובר בעסק. כלומר זוהי חזקה שניתנת לסתירה.
מעבר לפן האזרחי, בו המכס מבקש לגבות מיסים על משלוחי יבוא מסחרי שהוצהרו כיבוא אישי בערך של מתחת ל-75$ (או 150$ עם כניסת הצו החדש לתוקף), במקרים חמורים קיים גם היבט פלילי, ולמכס קמה הסמכות לנקוט בהליך פלילי כנגד המייבא.
לכן, לדעתי, מרגע הכפלת הפטור ממע"מ ביבוא אישי לתוקפו היום בחצות, צפויות להתרחש מספר תופעות: יותר אנשים ייכנסו לתחום ויזמינו חבילות בגלל הגדלת הפטור, וכמובן, יותר אנשים יזומנו לחקירות במכס, בחשד שהם מנהלים עסק.
 
(*כותב המאמר הוא עו"ד המתמחה בתחום המכס, המייצג מספר לקוחות שנקראו לחקירה במכס, בחשד שהם מנהלים עסק, משום שייבאו חבילות בכמות גדולה)