12677 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: משחק מול שער ריק
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

(תביעה בנושא מכולה שנמצאו בה מוצרים שלא הוצהרו)

רקע

יבואנית הצהירה על יבוא של טרקטורונים וחלקי קורקינטים, אך במכולה מצא המכס גם סיגריות אלקטרוניות ובגדים שלא הוצהרו. בשל כך, החליט המכס לתפוס ולחלט את כל המשלוח (כולל הטרקטורונים וחלקי הקורקינטים). היבואנית פנתה לבית המשפט, והמכס לא הגיש כתב הגנה במועד, למרות שקיבל ארכות. האם יסלח בית המשפט למכס, או יקבל את התביעה ללא הגנה? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה

יבואנית הצהירה על יבוא של טרקטורונים וחלקי קורקינטים, אך במכולה מצא המכס גם סיגריות אלקטרוניות ובגדים שלא הוצהרו.
המכס הפעיל את סמכותו מכח סעיף 188 לפקודת המכס, תפס את הטובין, ולאחר מכן הפעיל את סמכותו מכח סעיף 192 לפקודת המכס, חילט את הטובין והזמין את התובעת לפנות לבית המשפט בטרם הם יוחרמו ויעברו לבעלות המכס.
היבואנית פנתה לבית המשפט וביקשה להחזיר לה את הטובין שהוצהרו ושאיתם לכאורה אין בעיה- טרקטורונים וחלקי קורקינטים.
היות וכתב התביעה הוגש בתאריך 29.9.25, היה על המכס להגיש כתב הגנה עד לתאריך 7.12.25 (60 יום, בתוספת פגרת סוכות). כתב הגנה לא הוגש במועד, ורק בתאריך 9.12.25 ביקש המכס הארכה. בית המשפט נעתר לבקשה והאריך את המועד עד ל-18.12.25. כתב הגנה לא הוגש גם במועד זה, ורק ב-21.12.25 ביקש המכס הארכה נוספת.

פסק-הדין

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשת הארכה הנוספת, אלא להתקדם למתן פסק-דין בהיעדר הגנה.
לאחר שבחן את כתב התביעה, קבע בית המשפט כי התובעת טענה ולכאורה הוכיחה (כי אין כתב הגנה) שהצהירה על טרקטורונים וחלקי קורקינטים ושילמה את מסי היבוא בגינם. על כן, בנסיבות אלה, אין הצדקה להמשיך ולתפוס טובין אלה.
בשל כך, קיבל בית המשפט את התביעה, הורה לבית המכס אשדוד להחזיר טובין אלה לתובעת לאלתר, ואף חייב את המכס בהוצאות משפט של 25,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מכך?

סמכויות התפיסה והחילוט של רשות המכס, מכח סעיפים 188 ו-192 לפקודת המכס, הן סמכויות עתיקות יומין, הנובעות מפקודת המכס, שמקורה בתקופת המנדט הבריטי. בתי המשפט כבר קבעו בעבר, כי סמכויות תפיסה וחילוט המנוסחות בצורה כה רחבה- יש לפרש אותן בצמצום ככל הניתן. בין היתר, קבעו בתי המשפט כי יש לנסות להגן על זכויות האזרח, כגון זכות הקניין, הנובעת מחוקי היסוד, מפני פגיעה בדמות של תפיסה והחרמה, ולשמור זאת למקרים המתאימים.
גם המועדים הקבועים בפקודת המכס, להגיש תביעה להשבת התפוס למכס ולאחר מכן לבית המשפט, קצרים מאד, וספק אם ניתן להאריך אותם במידה והיבואן איחר.
במקרה הנוכחי, נכון שלא הוגש כתב הגנה ולא נשמעה עמדת המכס, אך נראה שבית המשפט בחר לצעוד לטובת האזרח ולפרש בצמצום את סמכות המכס לתפוס. אם במקרה הנוכחי, באותה המכולה נמצאו מוצרים שעליהם לא הצהיר האזרח, לא חסרים מקרים דומים בעבר בהם בתי המשפט אישרו לחלט גם את המוצרים שכן הוצהרו, וראו בכך מסכת עובדתית אחת של ביצוע עבירה. למשל במקרה מ-2023 נמצא אמל"ח במכולה, היבואן תבע בבית המשפט השבה של הסחורה שהוצהרה חוץ מהאמל"ח וטען כי אין לו קשר לאמל"ח וזו טעות, אך בית המשפט בשלב סעד זמני דחה את בקשתו. (2).
בעיני, כנראה שמדובר בטעות משרדית בפרקליטות או בגורם המייצג של המכס, משום שכתב ההגנה במקרה הנוכחי נראה כמסמך לא מסובך, אין מדובר בתביעת סיווג מכס או עניין שמצריך מומחיות. נראה כי כתב ההגנה היה אמור להיות מסמך פשוט, ברגע שנמצאו במכולה מוצרים שלא הוצהרו, נראה כי הטענה הייתה צריכה להיות כי מדובר בהברחה, ולכן קמה למכס הסמכות להחרים את כל תכולת המשלוח כולל מה שהוצהר.

הפניות:

(1) ת.א. (שלום אשדוד) 76054-09-25 רולין חסונה נ' מדינת ישראל-בית המכס אשדוד, פסק-דין מיום 23.12.25. כבוד השופט יהודה ליבליין. התובעת יוצגה ע"י עו"ד אורליה אדר קוריאט. רשות המכס רשאית לערער לבית המשפט המחוזי.
(2) ת.א. (שלום נצרת) 39125-06-23 מוסטפא שעראוי נ' מדינת ישראל-בית המכס חיפה (החלטה בסעד זמני מ-16.7.23. בתאריך 27.5.25 התיק הסתיים, משום שהתובע חויב להפקיד ערובה של 20,000 ש"ח עבור הוצאות המשפט של המכס ולא עשה זאת, ולכן נמחקה תביעתו).