12685 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: התנגשות הטיטאנים: היטל הקנאביס
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה החליט, לאחר חקירה ארוכה וממושכת, להמליץ על היטל היצף של כ-165% למשך ארבע שנים, על יבוא תפרחות קנאביס מקנדה. המלצה זו אושרה על ידי שר הכלכלה. שר האוצר סירב לאשר, ועל כן ההיטל לא נכנס לתוקף. המפעלים המקומיים עתרו לבית המשפט נגד שר האוצר, וטענו כי סירובו לא היה כדין, מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור החלטה שיפוטית מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
בינואר 2024 פתח הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה בחקירה בחשד ליבוא בהיצף של תפרחות קנאביס מקנדה. בקצרה נסביר, כי "יבוא בהיצף" מתקיים כאשר המחיר בו נמכר המוצר ליצוא למדינת ישראל, נמוך ממחיר המוצר בשוק המקומי (קנדה במקרה הזה), באופן שגורם נזק לתעשייה המקומית בישראל ולכן זה נחשב כ"יבוא לא הוגן", לכאורה (קיימים תנאים נוספים, אך זה העיקר).
ביולי 2024 קבע הממונה כי מתקיים לכאורה יבוא בהיצף והטיל ערובה זמנית (עד להחלטה על ההיטל הקבוע). בנובמבר 2024 סיים הממונה את החקירה והעביר את ממצאיו לוועדה המייעצת, ובהם המלצה להטיל היטל.
באפריל 2025 אימץ שר הכלכלה את החלטת הוועדה (שהתקבלה ברוב של 5 נגד 2), להטיל היטל למשך 4 שנים. שר הכלכלה קבע בין היתר, כי מדובר בתעשייה חשובה ומתפתחת (קנאביס רפואי), והמשך היבוא בהיצף עשוי להכחיד את התעשייה המקומית.
שבועיים לאחר מכן, לאחר שעיין בהתנגדות שר הבריאות ורשות התחרות להיטל, חתם שר האוצר על סירוב להטיל את ההיטל, כשהוא מנמק, בתמצית, כי דווקא בגלל חשיבות התעשייה המתפתחת, אין לחסום את היבוא אלא יש לעודד משקיעים וכניסת שחקנים חדשים, וכי התחרות תיטיב עם כולם.
עקב סירוב שר האוצר, לא הוטל ההיטל, והתעשייה המקומית פנתה לבית המשפט.
בעתירתה, טענה כי מדובר בהיצף בשיעור אדיר (למעלה מ-500%) באופן שפוגע בתעשייה המקומית, וכי סירוב שר האוצר אינו מבוסס וחורג משיקולי מאקרו-כלכלה שהוא אמור לשקול כאן. בין היתר, טענו כי שוק הקנאביס בישראל קטן ולכן אין לשוק זה השפעה מאקרו-כלכלית בשום אופן.
שר הכלכלה שהיה צד לעתירה הצטרף לעמדת העותרות וביקש לפסול את התנגדות שר האוצר.

הכרעת בית המשפט:
בית המשפט החליט לדחות את העתירה ולאמץ את עמדת שר האוצר. בית המשפט קבע כי לפי חוות-דעת משפטיות שניתנו בעבר במשרדי הממשלה בדרגים הגבוהים, שר האוצר אינו חותמת גומי, אך מצד שני, אין עליו להתערב ב"מעגל הפנימי" של ההחלטה כלומר לרדת לרזולוציה של יצרן או יבואן כזה או אחר ואסור לו לכאורה להתערב בעובדות. על פי הקווים המנחים, התערבות שר האוצר בהטלה או אי-הטלת היטל היצף, צריכה להתבסס על שיקולים רחבים של מאקרו-כלכלה, טובת כלל המשק וכיו"ב.
לאחר שהוזכרו אמות המידה, קבע בית המשפט כי סירוב שר האוצר להטיל כאן היטל היצף, עומד בכללים שנקבעו. בין היתר, משום שהסירוב משקף תפיסת עולם של כלכלה חופשית, הגדלת התחרות, הסרת חסמים ביבוא, וכל זאת כדי להביא להורדת יוקר המחיה בתחומים שונים. עוד הודגש, כי שר האוצר מתייחס לעתידו של שוק הקנאביס בישראל, כשוק מתפתח, וזו סיבה לגיטימית נוספת לסירוב להטלת ההיטל. עוד צוין, כי גם שר הבריאות וגם רשות התחרות מתנגדות להיטל, וזכותו של שר האוצר להסתמך גם על עמדות לגיטימיות אלו.
על כן, נדחתה העתירה, והעותרות חויבו בהוצאות משפט של 40,000 ש"ח לכל המשיבים יחדיו, מתוכם 25,000 ש"ח לשר האוצר והיתר ליבואנים.

מה ניתן ללמוד מכך?
על פי חוק היטל סחר ואמצעי הגנה, רוב הסמכויות מוטלות על משרד הכלכלה או גורמים בו. הממונה על היטלי הסחר הוא הגורם המשמעותי שמבצע את החקירה, אוסף את הנתונים, לעתים נוסע לחו"ל לבקר במפעלים, ולבסוף, מפרסם ממצאים מקיפים ובהם המלצה להטיל או לא להיטל את ההיטל. לאחר שממצאיו אושרו ע"י הוועדה המייעצת לשר הכלכלה, נדרש שר הכלכלה לאשר. על פי ניסיון העבר, לרוב, מאשר שר הכלכלה את ממצאי הממונה, מתוך גישה של רצון להגן על התעשייה המקומית מפני היבוא ה"לא הוגן", לכאורה.
יחד עם זאת, החוק מעניק סמכות חשובה לשר האוצר, אשר בסוף כל התהליך (שנמשך לעתים שנה וחצי ואף יותר), נדרש לאשר או לא לאשר את ההיטל. כאן, סירובו של שר האוצר עבר את מבחן בית המשפט (אלא אם יוגש ערעור, ותלוי בתוצאותיו).
לצורך ההשוואה, ממש לאחרונה, בתאריך 5.1.26 סירב שר האוצר לאשר היטל היצף בשיעור של 37% עד 105% בתחום אחר- יבוא פרופילים של אלומיניום מסין. זאת, בניגוד לממונה על היטלי הסחר, הוועדה המייעצת וגם שר הכלכלה, שאישרו את ההיטל בתחום האלומיניום. בשלב הביניים, מחודש נובמבר 2025, הוטלה ערובה זמנית על יבוא פרופילי אלומיניום, כאשר אם לבסוף לא יוטל ההיטל, היא צפויה להיות מוחזרת למי ששילם.
האם אנחנו לקראת סיבוב נוסף של "התנגשות הטיטאנים" בבית המשפט, בין שר הכלכלה לשר האוצר? האם גם בתחום האלומיניום יידרש בית המשפט לנתח את נימוקי ההתנגדות של שר האוצר ולקבוע האם הם עומדים בפרמטרים של "מאקרו כלכלה" והאם הם לגיטימיים? ימים יגידו.

הפניות:
(1) עת"מ (מחוזי ירושלים) 31510-06-25 התאחדות התעשיינים בישראל ואח' נ' שר הכלכלה והתעשייה ואח', פסק-דין מיום 18.12.25, כב' השופט אלי אברבנאל. העותרות יוצגו ע"י עו"ד ע. וייס, ר. בר-אבן, ז. וייס ופרופ' רייך. המדינה יוצגה ע"י עו"ד ענבל משה מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי. היבואנים יוצגו ע"י עו"ד ס. פאוקר, ב. וינסטון, צ. בר-בינוול, מ. שטרייכר, ג. נדל, י. אשכנזי, ש. כגן, נ. קוחול. העותרות רשאיות לערער לבית המשפט העליון על פסק-הדין.