12693 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: יבוא אישי או מסחרי- זה כל ההבדל
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
אדם הזמין מוצר מעלי אקספרס והתגלו בעיות בתהליך השחרור, האדם תובע את חברת השילוח בגין נזקים, עיכובים וכיו"ב. חברת השילוח טוענת שמדובר ביבוא מסחרי ולא אישי, שלא ננקט ההליך הנכון, ושבכל מקרה היא פעלה כדין והנזקים נגרמו שלא באשמתה. מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה שלהלן, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
התובע טען כי הזמין מוצר מ"עלי אקספרס" בחודש ינואר 2025, המוצר הגיע לארץ, הוא שילם בעבורו מיסים ודמי טיפול ותוספת של עוד 4,000 ש"ח שלטענתו לא היה אמור לשלם, והמוצר נעלם ולא הגיע אליו, ועל כן תבע את חברת השילוח.
הנתבעת, חברת שילוח טענה כי בהצהרת היבוא צוין שהיבואן הוא חברה בע"מ ששמה "אור קולי אילת בע"מ" אך התביעה הקטנה הוגשה ע"י אדם פרטי שהוא הבעלים של החברה הזו.
חברת השילוח טענה שלפי הדין, חברה בע"מ לא יכולה להגיש תביעה קטנה, ולכן ככל הנראה בעלי החברה בחר להגיש תביעה קטנה במקומה כדי לחסוך התדיינות ארוכה בבית משפט.
חברת השילוח טענה כי היבוא כאן היה יבוא מסחרי של מוצר שעולה יותר מ-1,000 דולר, ולא היה מדובר ביבוא אישי. לגופו של עניין, טענה חברת השילוח כי היא פעלה על פי הוראות המכס, התובע נמנע מלתת לה יפוי כח, וזה היה גורם העיכוב.
התובע הגיב כי רכש את המוצר כאדם פרטי, ולא כחברה בע"מ, הציג התכתבות ווטסאפ עם חברת השילוח בנושא, וציין כי תביעתו כוללת כ-4,000 ש"ח עלויות אחסנה, 250 ש"ח שכר לחברת השילוח, ועלות רכישת מכשיר חלופי במקום זה שאבד, בסך של 2,500 ש"ח, ועוד רכיבים, סה"כ התביעה הועמדה על 15,000 ש"ח.

הכרעת בית המשפט:
בית המשפט עיין בהצהרת היבוא למכס בה צוין כי היבואן הוא חברה בע"מ- "אור קולי אילת בע"מ", ובסעיף "תהליך ההצהרה" צוין כי מדובר ביבוא מסחרי.
בית המשפט הדגיש כי ראיה זו סותרת את טענת התובע, כי ייבא את המוצר ביבוא אישי ועבורו.
בית המשפט ציין כי גם אם חברת השילוח פנתה לאדם בווטסאפ בשמו הפרטי, זה לכל היותר מרמז כי הוא היה איש הקשר בשם החברה, אבל אין זו הוכחה שמדובר ביבוא אישי שלו, כי הרי שמה של החברה מתנוסס על גבי הצהרת היבוא במכס.
על כן קבע בית המשפט כי התובע נקט שלא בהליך הנכון, החברה בע"מ הייתה צריכה להיות התובעת, ובמצב כזה, אין היא רשאית להגיש תביעה קטנה, אלא רק תביעה רגילה.
לגופו של עניין, העיר בית המשפט כי התובע לא הוכיח שהמוצר נעלם, ומן המסמכים עלה דווקא שהתובע הצליח לשחרר את המוצר עם סוכן מכס אחר, והוא לא סיפק מסמכים מספקים לעלויות הנוספות שנכפו עליו, כביכול. כמו כן, גם מן המסמכים עלה שחברת השילוח ביקשה ממנו יפוי כח והוא לא נענה כנדרש לבקשה, ולכן נראה כי זוהי סיבת העיכוב ולא התנהלות חברת השילוח.
על כן, נדחתה התביעה והתובע חויב בהוצאות נמוכות של 300 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מכך?
הליך של תביעה קטנה הוא הליך מהיר יחסית, המסתיים בדרך כלל תוך דיון אחד ותוך מספר חודשים עד לפסק-דין, ואינו מצריך עו"ד, ונועד לתביעתו של האזרח הקטן. לעומת זאת, תביעה רגילה נמשכת בדרך כלל מספר שנים, מצריכה לרוב ייצוג עו"ד וכרוכה בעלויות גבוהות יותר. מכיוון שהנזק ליבואן כאן היה מצומצם יחסית (כ-15,000 ש"ח- לטענתו), נראה כי היבואן חיפש "קיצור דרך" לבצע הליך מהיר ולכן בחר בתביעה קטנה. אלא שקיצור דרך זה עלה לו ביוקר, משום שהתגלה שזו אינה תביעה של האזרח הקטן בעניין יבוא אישי, אלא תביעה של חברה בע"מ בגין יבוא מסחרי, אשר אמורה להתברר בתביעה רגילה, על כל המשתמע מכך.

הפניות:
(1) ת.ק. (אילת) 56414-04-25 שרלי ווקנין נ' די אס וי - אי-קומרס בע"מ פסק-דין מיום 31.12.25, כב' הנשיא עמית יריב. היבואן רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק-הדין.