12695 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מחקר שעלה ביוקר
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
בעלים של חברה הזמינה מחו"ל דוגמא זולה לצורך מחקר. הפריט התעכב במכס, והיא הגישה בשל כך תביעה קטנה נגד הדואר ונגד רשות המכס. הדואר ורשות המכס מבקשים לדחות את התביעה בכמה טענות, וביניהן כי ההליך לא מתאים לתביעה קטנה כי מדובר ביבוא מסחרי. מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה שלהלן, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).            
 
סיפור המקרה
התובעת הזמינה מחו"ל דוגמא לצרכי מחקר, ללא עלות וערך מסחרי, וטענה כי ערכה לצרכי מכס עמד על 20 דולר, סוג המוצר- אבקת פחמן מסוג גרפן. התובעת טוענת כי חל עיכוב בשחרור החבילה למרות שהיא שיתפה פעולה ומסרה את כל המסמכים וחתמה על יפוי כח. עוד טענה התובעת כי הדואר אילץ אותה לשכור סוכן מכס למרות שהיא רשאית לפי הדין לשחרר ללא סוכן. כמו כן, טענה התובעת כי אין מסי יבוא על מוצר זה למעט מע"מ אותו כי היא כמובן מוכנה לשלם, אבל לא הוצגה לה הדרך. בשל כך, הגישה תביעה קטנה ע"ס 13,000 ש"ח נגד הדואר ורשות המכס, והוסיפה עוגמת נפש וכו'.
הדואר ביקש לדחות את התביעה נגדו בטענה משפטית כי זכות התביעה מוקנית לשולח ולא למקבל. כמו כן, טענה כי בחבילה שכזו מדובר ביבוא מסחרי שמצריך סוכן מכס.
רשות המכס טענה שלא ננקט ההליך הנכון, שעה שמדובר למעשה ביבוא מסחרי לצרכי מחקר של חברה בע"מ ולא ביבוא אישי, כאשר התובעת היא הבעלים של החברה. לכן, לא היה מקום להגיש תביעה קטנה אלא תביעה רגילה. עוד טענה רשות המכס כי הוצג מידע שגוי לגבי ערך הטובין משום שהשולח הצהיר על ערך גבוה והמקבלת על ערך נמוך, ובכל מקרה, ביבוא מסחרי אין פטור ממע"מ עד 75$ והיה על התובעת לשלם מע"מ, וכי אפילו לא הוגשה פה הצהרת יבוא.
 
הכרעת בית המשפט
בית המשפט התרשם שמן המסמכים עלה שמדובר ביבוא מסחרי לצרכי מחקר של חברה בע"מ ולא ביבוא אישי לצרכים משפחתיים. על כן, העיר בית המשפט כי טענת הסף של רשות המכס, שלא ננקט ההליך הנכון, היא נכונה. עוד ציין בית המשפט כי משעה שלא הוגשה הצהרת יבוא, אין בעצם החלטה של רשות המכס לעכב ולא ברורות טענות התובעת. בית המשפט הדגיש עוד, אין משמעות לכך שמדובר בפריט בערך נמוך ובכמות קטנה, הסוגיה היא האם מדובר ביבוא מסחרי או אישי.
בית המשפט התרשם שהתובעת מפנה את חיציה כלפי החלטת הדואר לחייב אותה לפעול באמצעות סוכן מכס ולא לבדה.
התובעת טענה כי יש לה ידע יותר  מסוכני המכס ובית המשפט דחה טענה זו וקבע שהדין מחייב הגשת הצהרת יבוא עם חתימה אלקטרונית מאושרת באמצעות סוכן מכס או גורם מורשה, בפרט שמדובר ביבוא מסחרי.
בית המשפט בחן את הראיות והגיע למסקנה שהעיכוב נובע מאשמת התובעת עצמה, שעה שהשולח הצהיר על ערך גבוה והיא על ערך נמוך, מה שהצריך בירור מכס מקיף בנושא. כמו כן נקבע שהדואר פעל כדין והעביר את דרישות המכס ולא חרג מסמכותו.
כמו כן העיר בית המשפט כי סכום הנזק שנתבע בסך 13,000 ש"ח לא היה מבוסס בראיות.
על כן, דחה בית המשפט את התביעה הקטנה וחייב את התובעת בהוצאות משפט של 4,000 ש"ח, מחצית לזכות הדואר ומחצית לזכות רשות המכס.
 
מה ניתן ללמוד מכך?
הליך של תביעה קטנה הוא הליך מהיר יחסית, המסתיים בדרך כלל תוך דיון אחד ותוך מספר חודשים עד לפסק-דין, ואינו מצריך עו"ד, ונועד לתביעתו של האזרח הקטן. במקרה הנוכחי הוגשה התביעה ביולי 2023 והוכרעה רק בינואר 2026, ומדובר בפרק זמן חריג (לרעה) לבירור של תביעה קטנה.
לעומת זאת, תביעה רגילה נמשכת בדרך כלל מספר שנים, מצריכה לרוב ייצוג עו"ד וכרוכה בעלויות גבוהות יותר. התובעת טענה כאן לעיכוב של משלוח קטן ששוויו 20$ והגישה תביעה ע"ס 13,000 ש"ח, בניסיון לנהל הליך מהיר וזול יותר.
אין זו הפעם הראשונה שתביעה כזו נדחית אפילו מנימוק משפטי/  טכני שהוגשה שלא בהליך הנכון, ולא מזמן דיווחנו על מקרה דומה, בו בעל חברה בעצמו הגיש תביעה קטנה נגד חברת שילוח, בגין עיכוב משלוח, אך מהצהרת היבוא שם עלה שמדובר ביבוא מסחרי, ולכן התביעה נדחתה בטענה שהחברה הייתה צריכה לתבוע, ולא בתביעה קטנה (2).
 
הפניות:
(1) ת.ק. (ירושלים) 22142-07-23 אולגה לוינסון נ' דואר ישראל ומדינת ישראל-אגף המכס, פסק-דין מיום 19.1.26, כב' הרשם הבכיר שי צרפתי. התובעת רשאית להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק-הדין.
(2) ת.ק. (אילת) 56414-04-25 שרלי ווקנין נ' די אס וי - אי-קומרס בע"מ  פסק-דין מיום 31.12.25, כב' הנשיא עמית יריב.