12703 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הדולר של הסַפָּנוּת ירוק יותר
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע:
חברה מסחרית הגישה תביעה ייצוגית נגד חברת שילוח, בגין גבייה מופרזת של "שער ספנות", בהמרת מט"ח לש"ח. כל צד טען לצדקתו אך בסופו של דבר הצדדים ביקשו לסלק את התביעה בהסדר לפיו חברת השילוח תתקן את אתר האינטרנט ותפצה את התובעים. האם יאשר בית המשפט את ההסדר? על כך בסקירה שלהלן, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה:
בחודש פברואר 2020, הגישה חברה מסחרית תביעה ייצוגית נגד חברת שילוח ועמילות מכס, בטענה לגבייה מופרזת ולא חוקית של "שער ספנות", שהוא שער ההמרה של מט"ח לש"ח בעד הוצאות מחו"ל. על פי הטענה שבתביעה, חברת השילוח רשאית לגבות מלקוחותיה תעריפי שילוח לפי הדין רק שער יציג, או לכל היותר שער המכירה להעברות והמחאות שבו בנק ישראל מוכר מט"ח. בפועל, כך נטען בתביעה, גבתה חברת השילוח שער המרה גבוה יותר, והיה אסור לה לבקש או להסכים עם לקוחות על שער שכזה. התובעת הייצוגית טענה שגם אם היא אינה אדם פרטי אלא עסק מסחרי, עדיין יש לראות בה כלקוח של חברת השילוח שזכאי להגיש תביעה ייצוגית.
חברת השילוח טענה שקביעת שער המרה חוזי בינה לבין לקוחותיה היא מנהג ארוך שנים המקובל בענף הספנות והסחר הבינלאומי, ומדובר בשוק חופשי ובמחיר שנקבע במו"מ. בהתאם לכך, טענה חברת השילוח כי היא אינה צריכה לשכנע ש"שער הספנות" הוא שער המרה אמיתי כגון יציג או קרוב לכך, שכן הוא נולד מכח הסכמה חוזית.
כמו כן, טענה חברת השילוח כי לקוחותיה המשלמים שערי ספנות הם בעלי עסקים, וחוק הגנת הצרכן שצוין בתביעה הייצוגית, לא נועד למקרים כאלה אלא כדי להגן על הצרכן הפרטי.
במבט רחב, טענה חברת השילוח כי כל לקוחותיה הסכימו לשלם מחיר חוזי עבור השירותים כאשר שער הספנות הוא רכיב אחד מהם, ואל לו לבית המשפט להתערב בדיעבד במערכת יחסים שהייתה מוסכמת על ידי הצדדים.
עקב התפתחויות שונות בהליכים דומים, פנו הצדדים לבית המשפט בבקשת הסתלקות לסיום ההליכים בתיק זה.

הכרעת בית המשפט בבקשת ההסתלקות:
הצדדים ביקשו מבית המשפט לאשר את הסדר ההסתלקות שפרטיו הם כך:
חברת השילוח תפרסם באתר האינטרנט שלה בבירור את מנגנון קביעת שער הספנות ותדגיש זאת, ובכל ההסכמים שהיא עורכת עם הלקוחות, תבצע הפנייה לפרסום באתר שלה.
בתמורה לכך, חברת השילוח תשלם לתובעת הייצוגית גמול של 10,000 + מע"מ ולעורכי הדין שהגישו את התביעה, שכר טרחה של 25,000 ₪ + מע"מ. הצדדים ביקשו לקבל פטור מפרסום הודעה בעיתונות.
בית המשפט אישר את בקשת ההסתלקות שמסיימת את ההליך, ואף אישר את סכומי הגמול ושכר הטרחה שביקשו הצדדים. בית המשפט קבע כי במועד הגשת התביעה הייצוגית, נראה כי היא הייתה מוצדקת, היות והיא גרמה בסופו של דבר לשינוי התנהלות אצל חברת השילוח, אשר מעתה תפרסם בצורה בולטת את מנגנון שער הספנות, כל הלקוחות יהיו מודעים לכך, וקיים סיכוי שגם חברות שילוח נוספות ילכו בעקבותיה.
בית המשפט פטר את הצדדים מפרסום הודעה בעיתונות, אך חייב אותם לשלם את המחצית השנייה של אגרת בית משפט (כמה אלפי ש"ח).

מה ניתן ללמוד מכך?
בקשת ההסתלקות שהוגשה כאן, היא אירוע נפוץ בתביעות ייצוגיות. צדדים נוהגים להגיע להסדר על מנת לחסוך עלויות התדיינות וזמן, ולרוב, נוטה בית המשפט לאשר הסדרים כאלו. המקרים החריגים בהם בית המשפט לא מאשר הסדרים שכאלו, הם כאשר בית המשפט סבור שהתביעה הייצוגית הייתה מופרכת לחלוטין ונטולת עילה, ובמצב כזה ידחה בית המשפט את ההסכמה לעניין תשלום הגמול ושכר הטרחה.
בקשר ל"שער ספנות", לפני כ-10 שנים, ניסה יבואן להגיש תביעה קטנה נגד חברת שילוח ואחת הטענות שלו הייתה כי גבתה ממנו סכומים בשער מופרז הנקרא, "שער ספנות". חברת השילוח טענה כי זה הנוהג המקובל בענף. בית המשפט דחה את התביעה וקבע בקשר לשער הספנות (2): "אני מקבלת את גרסת הנתבעת כי קיים שער ספנות לחליפין במט"ח, שער המקובל בין חברות הספנות. באם התובע אומנם מייבא שנים רבות- כדבריו- הוא ודאי יודע זאת היטב. התובע גם יכול היה למנוע הפרשי שער אלה, אילו היה רוכש בעצמו מט"ח ומעביר מט"ח זה כתשלום לנתבעת".

הפניות:
(1) ת.צ. (מחוזי מרכז-לוד) 35587-02-20 סייקס חברה למסחר (1982) בע"מ נ' אלדן מטעני אלפיים בע"מ, החלטה מיום 29.10.25, כב' השופט אבי פורג. ב"כ הצדדים- לתובעת הייצוגית- עו"ד יצחק אבירם, לחברת השילוח ועמילות המכס- עו"ד נירה קורי ויניב קליינבלט.
(2) ת"ק (ראשון לציון) 24992-01-15 פלצ'י נ' פלטינום קרגו (אליעזר כהן) בע"מ, פסק-דין מיום 6.1.16.