12703 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: תביעת מכס באיחור לא אופנתי
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואנית הצהירה על יבוא של שקיות פחם ממצרים, אך במכולה מצא המכס גם טבק לנרגילות. בשל כך, החליט המכס לתפוס ולחלט את כל המשלוח, היבואנית מבקשת לשחרר לידיה רק את שקיות הפחם, המכס טוען שהוא כבר הושמד והתביעה הוגשה באיחור, והיבואנית דורשת פיצוי. מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה שלהלן, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).    
 
סיפור המקרה
בחודש יוני 2020, ייבאה התובעת מכולה ממצרים שבה הוצהר על שקיות פחם. לאחר חיפוש, התגלה בתוך השקיות חצי טון טבק לנרגילות. היבואנית פנתה לרשות המכס, טענה שהטבק לא קשור אליה וביקשה לקבל את הפחם בלבד. בית המכס דחה את הבקשה והורה לחלט את כל המשלוח כולל הפחם, והודיע בכתב לתובעת באוגוסט 2020 כי היא רשאית לפנות לבית המשפט בתוך 60 ימים, אחרת יוחרמו הטובין וגם יושמדו. באמצע אוקטובר 2020, באיחור של כשבועיים, הגישה היבואנית תביעה לבית המשפט, ומסרה אותה לפרקליטות רק בחודש דצמבר 2020. הפרקליטות ובית המכס הגיבו כי מאחר ולא הוגשה התביעה במועד, הטובין כבר הושמדו באמצע נובמבר 2020. על כן, היבואנית תיקנה את הסעד המבוקש, במקום לבקש את החזרת הפריטים, תביעה פיצוי בסך של 65,000 ש"ח המורכבים מעלות המשלוח ועלויות נלוות. היבואנית טענה כי לא הייתה מעורבת בהברחת הטבק ושימשה כמתווך בלבד בין הספק ממצרים לבין הלקוח בחברון.                        
רשות המכס טענה כי זכותה הייתה ע"פ הדין להשמיד את תכולת המשלוח, שעה שהחוק קובע מגבלת התיישנות של 60 יום ממועד החילוט, והתובעת לא הגישה את תביעתה במועד, מה גם שמדובר בכמות מאד גדולה של טבק שהוסלקה בשיטה מתוחכמת, מה שמצביע על תכנון מוקדם.
 
הכרעת בית המשפט
בית המשפט החליט שלא להיכנס בכלל לנימוקי החילוט, ולשאלה האם התובעת פעלה בתום לב, הייתה מעורבת בהברחת הטבק או לא.
בית המשפט החליט לדחות את התביעה אך ורק בשל התיישנות, וקבע כי התובעת איחרה את המועד שבחוק ועל כן איבדה את זכותה לטעון לגופו של עניין. בית המשפט אף ציין כי רשות המכס פעלה "לפי הספר", משחלף המועד, הייתה רשאית להשמיד את הטובין.
על כן, דחה בית המשפט את התביעה הנזיקית לפיצוי ואף חייב את התובעת בתשלום שכר טרחת עו"ד לרשות המכס בסך של 3,500 ש"ח.
 
מה ניתן ללמוד מכך?
סמכויות התפיסה והחילוט של רשות המכס, מכח סעיפים 188 ו-192 לפקודת המכס, הן סמכויות עתיקות יומין, הנובעות מפקודת המכס, שמקורה בתקופת המנדט הבריטי. למרות שבוצעו תיקונים בחוק, הבסיס מתקופת המנדט עדיין נשאר וקיימים סעיפים שספק אם מתאימים לשנת 2026, לרוח חוקי היסוד ושמירה על זכויות האזרח.
גם המועדים הקבועים בפקודת המכס להגיש תביעה להשבת התפוס למכס ולאחר מכן לבית המשפט, קצרים מאד, ומקרה זה ממחיש כי אפילו איחור של שבועיים, די בו כדי להביא לדחייה על הסף מבלי לדון לגופו של עניין.
מקרים בהם מיובאת מכולה עם טובין מוצהרים וטובין לא מוצהרים (מוברחים), מגיעים מדי פעם לדיון בבית המשפט. מעניין לציין כי לפני חודש, החליט בית המשפט לבוא לקראת האזרח וקבע שטרקטורונים וחלקי קורקינטים ישוחררו לידי יבואנית, למרות שבמכולה מצא המכס גם סיגריות אלקטרוניות ובגדים שלא הוצהרו (2).
 
הפניות:
(1) ת.א. (שלום חיפה) 31818-10-20 א.מ. חיפה סטון גלרי (2007) בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד האוצר-רשות המיסים-מכס אשדוד, פסק-דין מיום 22.1.26, כב' השופט אורי גולדקורן. היבואנית יוצגה ע"י עו"ד כמאל קדמאני. רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד נטע גורביץ מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי. היבואנית רשאית לערער לבית המשפט המחוזי על פסק-הדין.
(2) ת.א. (שלום אשדוד) 76054-09-25 רולין חסונה נ' מדינת ישראל-בית המכס אשדוד, פסק-דין מיום 23.12.25. כבוד השופט יהודה ליבליין. התובעת יוצגה ע"י עו"ד אורליה אדר קוריאט. רשות המכס רשאית לערער לבית המשפט המחוזי.