12718 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: כבלים במתח גבוה
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואן של כבלי נחושת מטורקיה ששילם היטל היצף למדינת ישראל, הגיש תביעה להחזרת ההיטל. היבואן טוען שבפועל הוא רכש מיצרן טורקי שלא מכר במחירי היצף (אלא במחירים הוגנים). הממונה על היטלי הסחר דחה את בקשתו, מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין עדכני מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
בשנת 2019, עקב תלונה של מפעל מקומי משדרות בשם סינרג'י כבלים, הוטל היטל היצף בשיעורים שבין 9-14.5% על יבוא כבלי נחושת מטורקיה, למשך 4 שנים. לאחר מכן, פנה יצרן טורקי חדש שלא צוין בהחלטה, לממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, טען שלא מכר לישראל במחירי היצף וביקש לפטור אותו מן ההיטל. בקשה זו נדחתה גם במשרד הכלכלה וגם בבית המשפט ויצרן זה חויב בהיטל המקסימלי. לאחר זמן מה, פנה היבואן הישראלי המייבא מיצרן טורקי זה למשרד הכלכלה, וביקש לקבל החזר של היטל היצף ששילם בפועל בשיעור של כ-14.5%, בטענה שלא קנה במחירי היצף. בקשה זו נדחתה בטענה שקיימים יחסים מיוחדים בין היבואן ליצרן הטורקי, ולכן לא ניתן לתת אמון בנתונים שסופקו, שכן קיים חשש לסבסוד צולב ולשליטה של היבואן על היצרן הטורקי.
בשנת 2023 ביקש המפעל המקומי להאריך את תקופת ההיטל, ובקשתו אושרה למשך 5 שנים נוספות, כאשר על היצרן הטורקי החדש הוטל היטל של כ-7.5% ועל שאר היצרנים בטורקיה 14.5%. גם בעת הזו, נפסלו נתוני היצרן הטורקי בשל חוסר אמינות, אך נלקחו נתונים מיצרן טורקי אחר ("פונדקאי") וחישוב זה אפילו הקל עמו.
לאחר דיון בבית המשפט העליון בעתירת היבואן להחזרת ההיטל ששולם, הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי שנתן פסק-דינו בעת האחרונה. בין היתר, טען היבואן כי שיעור ההיטל על היצרן הטורקי הופחת מ-14.5% ל-7.5% ויש להתחשב גם בזה גם ביחס לעבר. הממונה מנגד טען, כי לא ניתן לקחת נתונים מבקשה להארכת היטל היצף, ולהסתמך עליהם באופן רטרואקטיבי ביחס להיטל המקורי. עוד טען הממונה כי בחירתו לקחת נתוני חברה אחרת הקלו עם היצרן הזר.

החלטת בית המשפט:
בית המשפט עיין בסעיף 32לב לחוק היטלי סחר, המאפשר, בנסיבות מסוימות, ליבואן לדרוש החזר של היטל היצף ששילם בפועל, אם ביכולתו להוכיח כי שיעור ההיצף שהיה באותה התקופה על פי נתוני היצרן הזר ממנו קנה, היו נמוכים יותר משיעור ההיצף שנקבע בצו. בית המשפט הדגיש כי מרגע שהממונה על היטלי הסחר קבע שיעור היצף, נטל ההוכחה כי יובאו מוצרים בשיעורי היצף נמוכים יותר, מוטל על היבואן. הודגש כי על היבואן להצטייד בראיות מהימנות כדי להוכיח את המחירים בטורקיה ולישראל.
כאמור, הממונה פסל את מחירי הקנייה של היבואן מן היצרן הטורקי הזר בשל "יחסים מיוחדים" שהשפיעו על המחיר. בית המשפט קבע כי מדובר בקביעה נכונה ובחר שלא להתערב בה.
לגבי חששו של הממונה כי לא ניתן לקחת נתונים מבקשה להארכת היטל, ולהסתמך עליהם לגבי ההיטל הקודם, בית המשפט קבע כי אינו שותף לחשש זה ויש לבחון את הראיות לגופו של עניין.
בית המשפט קבע כי גם אם הממונה בחר, בעת הארכת ההיטל, לקחת נתונים של חברה אחרת ועל בסיסם לקבוע היטל ביחס ליצרן זר זה- מדובר בפרקטיקה מקובלת ואפילו כזו שהקלה עם היצרן הזר, משום שההיטל לגביו יהיה רק 7.5% ולא 14.5%. זאת, משום שבדין נפסלו נתוניו בשל חוסר אמינות. עוד קבע בית המשפט כי הממונה לא חייב לחזור אחורה ולנקוט בפרקטיקה זו גם בקביעת ההיטל המקורי. על כן, נדחתה העתירה והיבואנית חויבה לשלם הוצאות משפט של 80,000 ש"ח למשרד הכלכלה ועוד 80,000 ש"ח למפעל המקומי.

מה ניתן ללמוד מכך?
שיעור ההיצף עליו מדובר בהחלטה, הוא ההפרש בין "המחיר המקובל" של מכירת מוצר בשוק הזר (בטורקיה), לבין "מחיר היבוא" שלו לישראל (לאחר ביצוע התאמות לגבי הובלה, ועוד ועוד). הנחת היסוד היא שאם יצרן זר מוכר את מוצריו ליצוא לישראל במחיר זול יותר מאשר בשוק המקומי שלו, מדובר בהתנהלות טורפנית ולא הוגנת, שמטרתה להשתלט על השוק הזר, ולצרכים אלה נועד היטל היצף.
במקרה הנוכחי, טען היבואן כי מחירי האמת בהם רכש מטורקיה מיצרן זר זה, לא היו מחירי היצף. הממונה בחר לפסול את נתוניו בשל חוסר אמינות, והנתונים החלופיים הראו שקיים היצף.
לצורך ההשוואה, בחקירת היצף עדכנית שהתנהלה בשנה האחרונה בעניין פרופילי אלומיניום מסין, גם שם פסל הממונה את מחירי המוצרים בשוק המקומי בסין בשל חוסר אמינות, סבסוד של ממשלת סין וסיבות נוספות, וקבע מחיר על בסיס אומדן חלופי שהראה שקיים היצף. שר האוצר בסופו של דבר סירב לאשר את ההיטל בתיק זה, ועניין זה תלוי ועומד בבית המשפט ויוכרע בהמשך (2).

הפניות:
(1) עת"מ (מחוזי ירושלים) 1752-11-24 יאיר דוחובני כבלים בע"מ נ' הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה ואח', פסק-דין מיום 4.2.26, כבוד השופטת עינת אבמן-מולר. היבואן יוצג ע"י עו"ד רן שפרינצק. משרד הכלכלה יוצג ע"י פרקליטות מחוז ירושלים. המפעל המקומי יוצג ע"י עו"ד דייב זיתון ואח'. היבואן רשאי לערער לבית המשפט העליון על פסק-הדין.
(2) עת"מ (מחוזי ירושלים) 60307-01-26 אקסטל בע"מ ואח' נ' משרד האוצר ואח' (הדיון בתיק קבוע לתאריך 17.5.26, בפני כב' השופט ארנון דראל).